Dans la Paracha que nous venons de lire : Michpatim, on constate à quel point les relations entre êtres humains sont importantes. Mais comment pouvoir se tourner vers les autres et éviter de les heurter si nous nous refusons à aller vers nous-mêmes ? Le peuple juif a connu de nombreuses souffrances et il s’est parfois conditionné après celles-ci, et surtout du fait d’une volonté d’assimilation, à des réactions qui ne font pas bon ménage avec les lois divines.
Il est une époque où le discours récurrent est qu’il faut être performant, voire même le meilleur pour avoir une certaine valeur dans la société, or la Torah ne véhicule pas du tout ce message. Et le juif n’a pas été créé pour cela, c’est ce qui peut générer des angoisses et de l’instabilité… Cela peut produire des compétitions conscientes ou inconscientes dans les fratries et être source de rancœurs indélébiles…
Le juif est là pour faire éclater au grand jour la Gloire Divine et non pas pour s’enorgueillir de résultats qui ne dépendent que du Créateur en prime !
La téchouva est la preuve que l’on peut se tromper, et que des erreurs on apprend et on progresse…
Des lois envers le prochain, on comprend qu’il est tout à fait humain de ressentir, d’avoir des émotions. Pourquoi alors tenter de les brider sous prétexte que ce n’est pas être fort ? Cette volonté de ne pas laisser paraître ses souffrances, ses failles et ses besoins, n’est pas ce que la Torah attend de nous ! Au contraire, Hachem nous demande de ressentir et de tenter de se mettre à la place de son prochain pour lui éviter toute humiliation ou autre sentiment négatif…
Montrer ses faiblesses et ses manques, c’est aussi laisser à autrui la possibilité de nous venir en aide et de faire des Mitsvot…
Hachem nous a créés tous différents, avec des sensibilités différentes et des chemins différents, car Il a estimé que chacun d’entre nous est utile au bon fonctionnement de son plan, et nos dons ne sont pas là pour nous glorifier, mais pour les mettre au profit de notre Père Divin et de Son Monde ! Essayons d’être au mieux ce que nous devons être : des êtres humains faisant preuve d’humanité…
שמחה אינה נוהגת אלא בזמנה אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה אפי’ ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה הוה עובדא וחש ליה רב להא דרב אסי ומי אמר רב הכי והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנם ערב שבת זמנם והא שבת זמנם הוא אלא לאו הכי קאמר שלא בזמנם כזמנם מה זמנם אפי’ ביחיד אף שלא בזמנם אפילו ביחיד לא לענין מקרא מגילה בעשרה אלא מאי ערב שבת זמנם לאפוקי מדרבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה הא קמ »ל דערב שבת זמנם הוא: מתני׳ אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכאן הרי זה כפר באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב חגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין אע »פ שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בהספד ובתענית ומתנות לאביונים א »ר יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה: גמ׳ תנא עשרה בטלנין שבבית הכנסת:
באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין:
מ »ט אמר רבי אבא אמר שמואל אמר קרא ולא יעבור ואמר רבי אבא אמר שמואל מנין שאין מונין ימים לשנים שנא’ (שמות יב, ב) לחדשי השנה חדשים אתה מונה לשנים ואי אתה מונה ימים לשנים ורבנן דקיסרי משום ר’ אבא אמרו מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנא’ (במדבר יא, כ) עד חדש ימים ימים אתה מחשב לחדשים ואי אתה מחשב שעות לחדשים:
אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין:
תשעה באב אקדומי פורענות לא מקדמי חגיגה והקהל משום דאכתי לא מטא זמן חיובייהו תנא חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרין בשלמא חגיגה דאי מיקלע בשבתא מאחרינן לה לבתר שבתא אלא זמן חגיגה מאי היא אמר רב אושעיא הכי קאמר חגיגה בשבת ועולת ראייה אפילו ביו »ט דזמן חגיגה מאחרין מני ב »ש היא דתנן [ב »ש אומרים] מביאין שלמים ביו »ט ואין סומכין עליהן אבל לא עולות וב »ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן רבא אמר חגיגה כל זמן חגיגה מאחרין טפי לא דתנן מי שלא חג ביו »ט הראשון של חג חוגג והולך את כל הרגל כולו ויום טוב האחרון של חג עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו רב אשי אמר חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרין ואפי’ עצרת דחד יומא מאחרין דתנן מודים שאם חל עצרת להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא רבי נטע נטיעה בפורים
Commentaires de Rachi sur le Traité Meguila Page 5a
שמחה . של מאכל ומשתה: בזמנה . בי »ד מתוך שהיא חובה בו ביום על כל יחיד ויחיד קורין אותה אפילו ביחיד דהכל קורין בו ואיכא פרסום נס: שלא בזמנה . כגון כפרים המקדימין ליום הכניסה אין קורין אותה אלא בעשרה דבעינן פרסום ניסא: ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה . מצוה לחזר אחר עשרה משום פרסומי ניסא אבל אי לא אשכח עשרה לא אמר רב אסי דלא ליקרי שאין איסור קריאתה ביחיד אלא מצוה לקרותה בעשרה: וחש ליה רב להא דרב אסי . וחזר על עשרה וקיבצן: ערב שבת זמנם הוא . משמע שהוא זמן הקבוע להו מימי אנשי כנסת הגדולה מדלא קאמר מקדימין לערב שבת להכי קשה ליה והא שבת זמנם הוא שהרי י »ד הוקבע לפרזים אלא להכי נקט האי לישנא דתשמע מינה הואיל ותיקנו להן חכמי ישראל שאחר כנסת הגדולה להקדים משום דרבה הרי הוא לנו כיום וזמן הקבוע מתחלה לכל דבריו ואף על פי שהוא שלא בזמנן הוי כזמנן: מתני’ באלו אמרו . בזמנים של מגילה אמרו מקדימין אם חל י »ד בשבת: אבל זמן עצי כהנים והעם . האמור במס’ תענית (דף כח.) שהיו משפחות של ישראל שקבוע להם ימים בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך המערכה ומביאין קרבן עצים עמהן אם חל להיות בשבת מאחרין ליום מחר וכן תשעה באב שחל להיות בשבת והוא הדין לי »ז בתמוז ולעשרה בטבת והאי דנקט תשעה באב משום דהוכפלו בו צרות והכל מתענין בו אבל שאר צומות אמרינן במסכת ראש השנה (דף יח:) רצו מתענין רצו אין מתענין: וחגיגה . אם חל יום טוב בשבת דוחין שלמי חגיגה למחר שהרי יש לה תשלומין כל שבעה וכן הקהל את העם שהיה בשנה ראשונה של שמטה במוצאי יום טוב האחרון של חג כדכתיב מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה (דברים לא) כדאמרינן במסכת סוטה (דף מא.) שהיה המלך קורא בתורה ספר משנה תורה וכל העם חייבין לבוא ולהביא את טפם כדכתיב הקהל את העם האנשים והנשים והטף ובשבת אי אפשר ומעבירין אותו למחר ובגמרא ירושלמי מפרש דהא דלא עבדינן ליה בשבת מפני הבימה כדתנן בימה של עץ היו עושין למלך בעזרה ויושב עליה ופרכינן התם וליעבדה מאתמול ומשני דחיקא ליה עזרה:… ולא מקדימין . טעמא מפרש בגמרא: גמ’ עשרה בטלנין . שבבית הכנסת שהן בטלים ממלאכתן וניזונים משל צבור כדי להיות מצויין בתפלה בבית הכנסת דאמר מר במסכת ברכות (דף ו:) כיון שבא הקב »ה בבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה וכו’: מנין שאין מונין ימים לשנים . כגון דאמר קונם יין שאני טועם לשנה מונה י »ב חדש מיום ליום ואם נדר באחד בניסן אסור עד אחד בניסן הבא אע »פ שעדיין יש י »א יום שימות החמה יתירין על ימות הלבנה או פעמים שאנו עושין חדשים חסרין: שעות לחדשים . כגון האומר זה גיטך אם לא באתי מכאן עד חדש זה והיה חדש חסר ובא משחשיכה ליום כ »ט אין אומרים עדיין הוא בתוך החדש שהרי חדשה של לבנה כ »ט יום ומחצה: אכתי לא מטא זמן חיובייהו . ואם יקדימוה לא יצאו ידי חובתן וכן עצי כהנים שקבוע להן זמן קבוע בנדרים: בשלמא חגיגה . דקתני מאחרים אי איקלע בשבת: אפילו ביום טוב דזמן חגיגה הוא . שמותר להקריב שלמי חגיגה ואפילו הכי מאחרין עולת ראייה עד חולו של מועד והכי משמע לישנא דברייתא חגיגה מאחרין ועוד יש דבר אחר שהגיע זמנו מאחרין אותו יום אף שהוא זמן חגיגה ואיזו זו עולת ראייה שהיא חובת רגל כדכתיב לא יראו פני ריקם (שמות מ) ואמרינן במסכת חגיגה (דף ז.) לא יראו פני ריקם בעולות וזבחים ואפ »ה בי »ט לא קרבה וב »ש היא דאמרי אין מקריבין בי »ט עולה היכולה לבא למחר ואפילו היא חובת הרגל: מביאין שלמים בי »ט . שהן מאכל אדם בי »ט וכתיב אך אשר יאכל לכל נפש (שמות יב): ואין סומכין עליהן . שהסמיכה שבות היא דתנן (ביצה דף לו:) אלו הן משום שבות לא רוכבין על גבי בהמה ועל אלו שיקריבו בי »ט יסמכו מאתמול דלית להו לבית שמאי תכף לסמיכה שחיטה: אבל לא עולות . אין מביאין דסברי לכם ולא לגבוה: ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות . ומה אני מקיים לכם לכם ולא לנכרים: כל זמן חגיגה . כל הרגל עד י »ט האחרון רשאי לשהותה: רב אשי אמר חגיגה כל זמן שנאמרה בו חגינה מאחרין . אם באה בשבת ואפילו עצרת שאינה אלא יום אחד תשלומין יש לה כל שבעה ועדיין יש לה זמן ליקרב: ומודין בעצרת שחל להיות בשבת . במסכת חגיגה (דף יז.) נחלקו בעצרת שחל להיות בערב שבת בית שמאי אומרים יום טבוח של עצרת אחר השבת ובית שמאי לטעמייהו דאמרי עולות אין מקריבין ביום טוב הלכך לא יקריבו עד לאחר שבת ובית הלל אומרים אין לה יום טבוח אין צריך להמתין ליום טבוח שהשלמים [ועולות] קריבין בי »ט ומודין בעצרת שחל להיות בשבת שאין עולת ראייה ושלמי חגיגה קריבין בשבת וממתין ליום טבוח של קרבנות היום לאחר השבת אלמא יש תשלומין לעצרת:
Des sirènes ont retenti lundi dans les communautés du sud d’Israël au milieu d’une flambée de violence avec le Jihad islamique soutenu par l’Iran à Gaza.
Ynetnews
Les alertes à la roquette ont retenti dans la ville de Sderot et le conseil régional de Sha’ar HaNegev. Le système de défense antimissile Iron Dome a été mis en service, y compris au-dessus de Sderot.
Les habitants de Sha’ar HaNegev et Sderot ont déclaré qu’aucun site d’impact n’avait été localisé et le service de secours de Magen David Adom a déclaré qu’il n’avait reçu aucun appel d’urgence suite aux sirènes.
Dimanche soir, des avions de combat israéliens ont frappé des cibles du Jihad islamique à Gaza et près de la capitale syrienne, faisant six morts.
Les frappes de Tsahal sont survenues après que deux vagues de roquettes ont secoué le sud d’Israël, envoyant des résidents locaux se précipiter pour leurs abris anti-bombes.
Le Jihad islamique a revendiqué la responsabilité des tirs de roquettes.
Plus de 20 roquettes ont été lancées depuis Gaza, ciblant les communautés frontalières d’Israël et la ville d’Ashkelon, dans le sud du pays.
Le système de défense antimissile Iron Dome a intercepté 10 des roquettes tandis que le reste est tombé dans des champs ouverts.
« Un enseignante peut être comparée à une sage-femme c’est-à-dire qu’elle ne crée rien, elle ne que simplement dévoiler ce qui est déjà en nous. C’est ce que les professeurs du séminaire de Beth Rivkah ont su réaliser envers chacune d’entre nous avec tact et diplomatie ». C’est par ces mots que Mouchki a introduit la belle cérémonie de remise des diplômes pour les lauréats du séminaire de Beth Rivkah ce mardi soir dans la salle Jérusalem du consistoire.
Ensuite nous avons pu entendre le Grand Rabbin de France Haïm Korsia et le Grand Rabbin de Paris Michel Gugenheim expliquer la force de la jeunesse et la magnifique mission aujourd’hui confiée à ces jeunes filles.
Le Rav Yossef Itshak Gorodetsky a raconté une histoire émouvante du Rabbi liée à sa famille ainsi que l’attitude des anciens Hassidim dans le domaine de l’éducation.
La remise des diplômes par le Grand Rabbin Korsia s’est déroulée dans une grande joie. Le bonheur des lauréates était palpable mais plus encore la fierté des parents.
Monsieur Joel Mergui président du consistoire central a ensuite proposé de célébrer cet événement l’année prochaine dans le nouveau centre du judaïsme français tant cet événement a une portée hautement communautaire.
Mazel Tov aux 12 lauréates, Mazal tov à Beth Rivkah
L’année prochaine qu centre du judaïsme français rue de Courcelles; ou alors… à Jérusalem בע״ה.
