Maamar Bati Legani 5711 – 1er paragraphe, étude sur texte, Rav Mendel Nissenbaum
Hupp Cossack! – Le Shpoler Zeide qui donna sa vie pour un autre juif
Guemara – Talmud Meguila 2a Rachi, Hala’ha et Hassidout
Meguila 2a – Guemara
מתני׳ מגילה נקראת בי »א בי »ב בי »ג בי »ד בט »ו לא פחות ולא יותר כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט »ו כפרים ועיירות גדולות קורין בי »ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה כיצד חל להיות י »ד בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות ע »ש כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר:
גמ׳ מגילה נקראת בי »א מנלן מנלן כדבעינן למימר לקמן חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים אנן הכי קאמרינן מכדי כולהו אנשי כנה »ג תקנינהו דאי ס »ד אנשי כנה »ג י »ד וט »ו תקון אתו רבנן ועקרי תקנתא דתקינו אנשי כנה »ג והתנן אין ב »ד יכול לבטל דברי ב »ד חבירו אא »כ גדול ממנו בחכמה ובמנין אלא פשיטא כולהו אנשי כנה »ג תקינו היכא רמיזא אמר רב שמן בר אבא א »ר יוחנן אמר קרא (אסתר ט, לא) לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמנים הרבה תקנו להם האי מיבעיא ליה לגופיה א »כ לימא קרא זמן מאי זמניהם זמנים טובא ואכתי מיבעי ליה זמנו של זה לא כזמנו של זה א »כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם שמעת מינה כולהו אימא זמנים טובא זמניהם דומיא דזמנם מה זמנם תרי אף זמניהם תרי ואימא תריסר ותליסר כדאמר רב שמואל בר יצחק י »ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי הכא נמי י »ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי ואימא שיתסר ושיבסר (אסתר ט, כז) ולא יעבור כתיב ור’ שמואל בר נחמני אמר אמר קרא (אסתר ט, כב) כימים אשר נחו בהם היהודים ימים כימים לרבות י »א וי »ב ואימא תריסר ותליסר אר »ש בר יצחק י »ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב ר »ש בר נחמני מ »ט לא אמר מבזמניהם זמן זמנם זמניהם לא משמע ליה ורב שמן בר אבא מ »ט לא אמר מכימים אמר לך ההוא לדורות הוא דכתיב אמר רבה בר בר חנה א »ר יוחנן זו דברי ר »ע סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם אבל חכ »א אין קורין אותה אלא בזמנה מיתיבי א »ר יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה רבי יהודה אליבא דמאן אילימא אליבא דר »ע אפילו בזמן הזה איתא להאי תקנתא אלא לאו אליבא דרבנן ובזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן מיהא קרינן תיובתא דרבי יוחנן תיובתא א »ד אמר רבה בר בר חנה אמר ר’ יוחנן זו דברי ר »ע סתימתאה אבל חכמים אמרו בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה תניא נמי הכי אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה רב אשי קשיא ליה דר’ יהודה אדר’ יהודה
Commentaires de Rachi sur le Traité Meguila Page 2a
מתני’ מגילה נקראת בי »א וכו’ . פעמים בזה ופעמים בזה ולקמן מפרש ואזיל: לא פחות ולא יותר . לא פחות מי »א ולא יותר מט »ו: מימות יהושע . בגמ’ מפרש לה: אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה . כלומר מאחר שהמוקפין קורין בט »ו ושאין מוקפין קורין בי »ד הרי הכל בכלל תו היכי משכחת י »א י »ב י »ג אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה יום שני בשבת שלפני י »ד או חמישי בשבת שהוא יום כניסה שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי כתקנת עזרא (ב »ק דף פב.) והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י »ד ופעמים שיום הכניסה בי »ג ופעמים שהוא בי »א: חל ארבעה עשר להיות בערב שבת עיירות ומוקפין חומה קורין בו ביום . שאין קריאת המגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו וא »ת יאחרו המוקפין עד אחר שבת הוה ליה ט »ז ואמר קרא ולא יעבור: חל להיות אחר שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה . דהוה ליה י »א וטפי לא משכחת לה יום הכניסה שלפני פורים מוקדם לו דמיום הכניסה ליום הכניסה לא מקדמינן: גמ’ ה »ג מנלן מנלן כדבעינן למימר לקמן וכו’ . והכי פירושא מנלן די »א וי »ב וי »ג חזו לקרייה די »ד וט »ו הוא דכתיב בקרא וקא מהדר גמרא מנלן בתמיה האי לאו חובה היא אלא חכמים הקילו עליהן כדבעינן למימר לקמן: כדי שיספקו . שיהו פנויין ביום פורים להספיק צורכי סעודת פורים לבני העיירות: אנן הכי קאמרינן . אנן דמיבעיא לן מנלן הכי קאמרינן: מכדי . מדהקילו חכמים על הכפרים להקדים על כרחך אנשי כנסת הגדולה שתיקנו בימי מרדכי ואסתר את שמחת הפורים וקריאת המגילה כולהו הני זימני תיקון ונתנו רשות לקרות: דאי סלקא דעתך . י »ד וט »ו תקון הכתובין במגילה ותו לא היכי אתו רבנן . דבתרייהו ועקרו תקנתא והתירו להקדים בתמיה: אלא פשיטא אינהו תקון . וכיון דאינהו תקון ודאי רמזינהו במגילת אסתר היינו דמיבעיא לן היכא רמיזא ומנלן לגופיה . לי »ד וט »ו המפורשין בספר: לימא קרא . את ימי הפורים האלה בזמן דמשמע בזמן המפורש להם: ואכתי מיבעי ליה . האי דנקט זמנים לשון רבים: זמנו . של מוקפין לאו כזמנו של פרזים דאי כתוב בזמן הוה משמע זמן אחד לשניהן אי בעו ליקרו בארביסר ואי בעו ליקרו בחמיסר: זמניהם דומיא דזמנם . רבויא דדרשינן לקרא לייתורא דיו »ד וה »א דומיא דעיקר הזמן דנפקא לן מזמנם הוא דקא מרבה דומיא דידהו: זמן קהלה לכל היא . הכל נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר מקומות כמו שכתוב בספר הלכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקרייה דעיקר הנס בו היה ימים כימים . לעיל מיניה כתיב י »ד וט »ו ישמחו וכתיב בימים אשר נחו בהם היהודים וגו’ והוה ליה למיכתב ימים אשר נחו דמשמע הם הם ימים אשר נחו מאי כימים לרבות שנים אחרות כדוגמתן זמן קהלה לכל היא . הכל נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר מקומות כמו שכתוב בספר הלכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקרייה דעיקר הנס בו היה לדורות הוא דכתיב . להכי שייך לישנא דקרא כימים כלומר יעשו לדורות י »ד וט »ו כאשר היה בימי הנס ימים אשר נחו בהם הלכך לא איכא לרבויי מהכא שנים אחרים: זו דברי ר’ עקיבא . הכי גמיר רבי יוחנן מרביה דמתני’ ר »ע אמרה: סתימתאה . הרבה סתם משנה סתם ר’ שהן דברי ר’ עקיבא וי »מ סתימתאה כל הסתומין תלמידיו היו כדאמר בסנהדרין (דף פו.) סתם משנה ר »מ סתם תוספתא ר’ נחמיה סתם ספרא רבי יהודה וכולהו סתימתאי אליבא דר’ עקיבא אך קשה בעיני לפרש כן שמצינו בכמה מקומות בשם ר »א בר’ יוסי סתימתאי רבי מנחם בר רבי יוסי סתימתאי לקמן בפרק בני העיר (מגילה דף כו.): אימתי . הקילו חכמים על הכפרים: בזמן שהשנים כתיקנן . שהשנים מתעברות על פי בית דין והחדשים המקדשין בבית דין שולחין שלוחיהן להודיע אימתי הוקדש ניסן ועושין מועדים ע »פ שלוחין: כששרויין על אדמתם . והשלוחין מגיעין עד הפסח לקצה ארץ ישראל: אבל בזמן הזה . שפסקו כל אלה וישראל נפרדו ולא יגיעו שלוחי ב »ד אצלם הכל צופין למקרא מגילה ואומרים יום י »ד באדר קרינן המגילה נשארו לאדר ט »ו יום וט »ו של ניסן עושין פסח ואם תקדים קריאתה יעשו פסח לסוף שלשים יום של קריאה ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים (ביום) של פסח: בזמן הזה נמי איתא להא תקנתא . דהא רבי עקיבא בזמן הזה [הוה] ואמר במתני’ דמקדימין: אלא לאו אליבא דרבנן . דהוו מקמי ר »ע אמרה: מיהא קרינן . אלמא רבנן נמי דרשי זמן זמנם זמניהם: איכא דאמרי אמר רבה זו דברי ר’ עקיבא סתימתאה . ולא גרסינן להאי לישנא דדריש זמן זמנם זמניהם דהא רבנן דפליגי עליה נמי דרשי ליה אלא שהחמירו לאחר חורבן משום דמסתכלין בה: קשיא דר »י . דהא ברייתא דלעיל אדר’ יהודה דמתני’ כדמפרש ואזיל
Mazal Tov ! Rav Lévi Sarfati et son épouse à l’occasion de la naissance de leur fille
Kinous Hachlou’hot 5780 : Le personnel infatigable du Kinous met la touche finale
Des mois de préparation culminent avec une dernière partie de l’agitation 24h/24 à la convention internationale des Chlou’hot, qui commence à Crown Heights.
Le personnel infatigable de Kinous met actuellement la touche finale à ce qui sera le plus grand Kinous Hachlou’hot à ce jour.
Des Chlou’hot du monde entier se réunirssent pour 5 jours d’inspiration, d’apprentissage et de camaraderie, qui se termineront par le banquet de gala du dimanche soir qui aura lieu au New York State Armory à Brooklyn.
Tou Bichevat 5780 à Bondy
Bien qu’un vent fort plia un arbre à quelques dizaines de mètres, illustrant fort à propos ce pourquoi les habitués de cet incontournable rituel bondynois se réunissaient, le Nouvel An de l’Arbre 5780.
De fructueux échanges entre tous les participants éclairèrent les convives sur les raisons de cette célébration, autour d’une table bien garnie, chacun goûtant à des fruits des plus exotiques, une centaine de variétés différentes.
Laissant sur la délégation d’élus, Messieurs Michel VIOIX, 1er Adjoint à la Maire et Bertrand BROUILLARD, Conseiller Municipal, une bonne impression et, bien entendu, la nécessité de poursuivre notre action tant sur le plan local que culturel.
‘OZ – ‘ATSATE ZEKENYME, Conseil de Sages de l’organisation
Mazal Tov ! Rav Mi’hael Sojcher et son épouse à l’occasion de la naissance de leur fils
Laurent Bakkouche a’h a quitté ce monde le 16 Chevat 5780
Enterrement jeudi 18 Chevat à 11h à guivat shaoul – Jérusalem
Israël demande aux autorités japonaises de libérer les 15 Israéliens en quarantaine à bord du Diamond Princess
Mercredi, le ministère des Affaires étrangères a contacté les autorités japonaises pour faire sortir les citoyens israéliens du bateau mis en quarantaine en raison de l’infection de nombreux passagers par le coronavirus.
Le ministère des Affaires étrangères a proposé aux autorités japonaises d’explorer d’autres options d’isolement pour les 15 Israéliens à bord du navire.
Pendant ce temps, l’ambassade d’Israël au Japon a fourni de la nourriture casher aux Israéliens qui sont à bord du navire, avec l’aide des autorités japonaises.
Le ministère des Affaires étrangères examine également comment aider les citoyens à retourner en Israël à la fin de la période d’isolement, notamment en organisant une lettre des autorités japonaises pour permettre aux citoyens de rentrer en Israël.
Le ministre des Affaires étrangères, Yisrael Katz, a déclaré: « Nous ferons tout notre possible pour ramener les Israéliens qui sont à bord du navire, tout en gardant à l’esprit les conditions nécessaires pour protéger le public ».
Israël est préoccupé par le fait qu’une citoyenne israélienne aurait étéété infectée par le Coronavirus alors qu’elle était pourtant en quarantaine à bord du navire Diamond Princess au large des côtes de Yokohama, au Japon.
La femme, l’une des 15 Israéliens à bord du navire, a été diagnostiquée avec de la fièvre et suspectée de contracter le virus. Aucune réponse définitive n’a été reçue quant à son état mais les résultats seront bientôt disponibles.
Il y avait 3 700 passagers et membres d’équipage sur le paquebot au large des côtes japonaises, 135 d’entre eux ayant contracté le coronavirus.
Mon Rabbi 89 | Vivre le Machia’h
