Fête de Tou Bichevat au Pré S. Gervais avec le Dr Shmouel Kulski
Guemara – Talmud Sota 49b, Rachi, Hala’ha et Hassidout
Sota 49b – Guemara
אזלא ודלדלה ואין שואל ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים (גמ׳) אמר רב לא שנו אלא של מלח וגפרית אבל של הדס ושל וורד מותר ושמואל אומר אף של הדס ושל וורד אסור של קנים ושל חילת מותר ולוי אמר אף של קנים ושל חילת אסור וכן תני לוי במתניתיה אף של קנים ושל חילת אסור ועל האירוס מאי אירוס א »ר אלעזר טבלא דחד פומא רבה בר רב הונא עבד ליה לבריה טנבורא אתא אבוה תבריה אמר ליה מיחלף בטבלא דחד פומא זיל עביד ליה אפומא דחצבא או אפומא דקפיזא בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות וכו’ מאי עטרות כלות אמר רבה בר בר חנה אמר ר’ יוחנן עיר של זהב תניא נמי הכי איזהו עטרות כלות עיר של זהב אבל עושה אותה כיפה של מילת תנא אף על חופת חתנים גזרו מאי חופת חתנים זהורית המוזהבות תניא נמי הכי אלו הן חופת חתנים זהורית המוזהבות אבל עושה פפירית ותולה בה כל מה שירצה ושלא ילמד את בנו יוונית ת »ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבחוץ ואריסטובלוס מבפנים בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להן תמידים היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחכמת יוונית לעז להם בחכמת יוונית אמר להן כל זמן שעוסקים בעבודה אין נמסרין בידכם למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי חומה נעץ צפרניו נזדעזעה א »י ארבע מאות פרסה אותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזירים וארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית ועל אותה שנה שנינו מעשה ובא עומר מגגות צריפים ושתי הלחם מבקעת עין סוכר איני והאמר רבי בא »י לשון סורסי למה אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית ואמר רב יוסף בבבל לשון ארמי למה אלא או לשון הקודש או לשון פרסי לשון יוונית לחוד וחכמת יוונית לחוד וחכמת יוונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב »ג מאי דכתיב (איכה ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא שאני של בית ר »ג דקרובין למלכות הוו דתניא מספר קומי הרי זה מדרכי האמורי אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי שהוא קרוב למלכות של בית רבן גמליאל התירו להן חכמה יוונית מפני שקרובין למלכות בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפריון וכו’ מ »ט משום צניעותא משמת רבן יוחנן בטלה החכמה ת »ר משמת רבי אליעזר נגנז ס »ת משמת רבי יהושע בטלה עצה ומחשבה משמת ר »ע בטלו זרועי תורה ונסתתמו מעיינות החכמה משמת רבי אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה (משלי יד, כד) שעטרת חכמים עשרם משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת אבא יוסי בן קטונתא בטלו חסידים ולמה נקרא שמו אבא יוסי בן קטונתא שהיה מקטני חסידים משמת בן עזאי בטלו השקדנין משמת בן זומא בטלו הדרשנין משמת רשב »ג עלה גובאי ורבו צרות משמת רבי הוכפלו צרות משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא אמר ליה רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא
הדרן עלך ערופה וסליקא לן מסכת סוטה
Commentaires de Rachi sur le Traité Sota Page 49b
אזלא ונוולא . הולכים ודלים ומתנוולים: בעקבות המשיח . בסוף הגלות לפני ביאת משיח: והיין ביוקר . שהכל עוסקין במשתאות: ואין תוכחה . אין לך אדם שיוכל להוכיח שכולם נכשלים בחטאות וכשמוכיחין אומר לו אתה כמוני: ובית הוועד . של חכמים יהיו לבית זנות שכלו החכמים ואין לומד תורה ויהא חרב מאין איש ובעלי זימה מתגודדים שם מפני שחוץ לעיר היו בתי מדרשות שלהם: גמ’ של מלח ושל גפרית . ענין עטרה עושין מאבן של מלח שהוא צלול כאבן הבדולח וקורין שליימי »א וצובעין אותה כמין ציורין בגפרית כשם שעושין בכלי זהב וכסף וקורין נאול »א: חילית . לישק »א כמין גומא הגדל במים: טבלא דחד פומא . זוג של עינבל אחד שמקשקשין בו לשיר בבית המשתאות: טנבורא . כך קורין אותו בלשון לעז טטנבור והוא עשוי דפנותיו עגולות כעין נפה וקושרין בדפנותיו חוטין של ברזל ושוטחין על פיו עור כשהוא לח ומותח והוא מתייבש שם מאליו וכשמכין עליו במקל דק הוא מוציא קול צלול ויש אומנין שיודעין להכות עליו מכה אחר מכה כסדר עד שנשמע כמין שיר: מיחלף בטבלא דחד פומא . זוג של עינבל שעושים בבית משתאות דומה לו בקול ואתי למעבד ההוא דגזור עליה: קפיזא . כלי מחזיק ג’ לוגין: עיר של זהב . עטרה של זהב ועיר של זהב מצויירת עליה: כיפה . כמו כובע של צמר לבן שקורין פילטר »א (פילטרי »ן: כובע של לֶבֶד) : זהורית המוזהבות . טלית צבועה שני ובו קבועין טסי זהב עד שמעמידין אותה כמין כיפה: אבל עושה הוא פריפיר . כמין כיפה של מעגלי עץ כמו שאנו עושין ותולין בה צניפין ורדידי זהב כמו שאנו עושין: חכמת יוונית . לשון חכמה שמדברים בו בני פלטין ואין שאר העם מכירין בו: מלכי בית חשמונאי . שני אחים שהיו מתקוטטין על המלוכה הורקנוס ואריסטובלוס: היה הורקנוס מבחוץ . צר על ירושלים והביא עמו חייל רומיים: משלשלים להם דינרי כסף בקופה . מתרומת הלשכה לתמידים: היה שם זקן אחד . מבפנים: לעז להם . לאותן שבחוץ: נעץ צפרניו נזדעזעה . מחמת המלך שבערה על חילול שמו: ועל אותה שנה שנינו כו’ . שאותה שנה החריבו החיילות את הזרעים שסביבות מדינת ירושלים והוצרך להביא אותה שנה את העומר מגגות צריפים ובשאר השנים מצות העומר להביא מן הקרוב לירושלים כדכתיב (ויקרא כג) כרמל תקריבו שיהא הזרע לח והכר מלא ממנו וכשהוא בא מרחוק מתייבש ומתמעך ואין כר השבלת מלא מן הגרעין: לשון סורסי . קרוב הוא ללשון ארמי ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי ואומות העולם קורין אותו לינג »א שוריי »א (שפה סורית) : או לשון יווני . שהיו קרובין לארץ יון ולשון יון יפה מזה והיה לו לספר בו: מאי דכתיב לא גרס אלא ר »ש קרא מקרא זה על עצמו ואמר שעליו לעולל את עיניו בבכי יותר מן הכל: עוללה . מנוולת את עניי: לנפשי . על נפשי מפני קורותיי: מספר קומי . שערו שלפניו ומניח בלורית מאחוריו: מדרכי האמורי . שהן מניחין בלורית לשם עבודת כוכבים: נגנז ספר תורה . שהיה בעל הלכות מפי שמועה הרבה וסדורות בפיו כאילו כתוב בספר כדאמר בסנהדרין (דף סח.) הרבה תורה למדתי מרבותיי ולא עוד אלא שאני שונה שלשת אלפים הלכות בנטיעות קישואין ושלש מאות בבהרת עזה: עצה ומחשבה . שהיה זהיר בדרשות ובקי בהלכות ובתשובת האפיקורסים ולהבין ברמזיהם כדאמרי’ בפ »ק דחגיגה (דף ה:) כי נח נפשיה אמרו ליה רבנן מאי תהוי עלן ממינים אמר להן אבדה עצה מבני ישראל נסרחה חכמה של עובדי כוכבים: זרועי תורה . עומק סברא ולסמוך טעמי תורה שבעל פה על מדרשי המקראות ואותיות היתרים ולשונות המשתנים במקרא: רבי אלעזר בן עזריה . עשיר הוה כדאמרי’ (שבת דף נד:) תריסר אלפי עגלי הוה מעשר מעדריה כל שתא: דאיכא אנא . שאני ענוותן:
Tanya ch. 29 #2: Que faire lorsque le cœur est indifférent à tout sujet de sainteté?
Barou’h Dayan Haemet : Mme Zissel a »h Levenhartz, 92 ans, a quitté ce monde le 17 Chevat 5780 à Jérusalem
Son mari, Rav Zalman a »h Lebenhartz, décédé le 5 ‘Hechevan 5764-2004
Ses filles :
Tsipora, épouse du Rav Yehuda a »h Garbartchik
‘Hanna a »h, épouse du Rav Mi’hael Keil
Dina, épouse du Rav Avraham Barou’h Pevzner de Paris
L’enterrement a eu lieu mercredi 17 ‘Hechevan à Jérusalem
Le Tanya 4 – L’état d’âme – Rav Yehuda Israelievitch
Journal Haguesher : « En route vers New-York pour le rassemblement féminin des envoyées du Rabbi »
Pour rien au monde Sarah Azimov ne raterait ce rendez-vous annuel international des Chlou’hot du Rabbi. A 48 ans, cette mère de 9 enfants, s’envole chaque année, aux alentours du 22 Chevat – date d’anniversaire de décès de la Rabbanite Haya Mouchka – pour New-York et rejoint ainsi les quelque 2000 autres dames ‘Habad venues du monde entier.
Quatre jours durant, du 13 au 17 Février, elles vont débattre de leurs activités sur le terrain, des difficultés rencontrées, échanger des idées, partager leurs propres expériences au sein de leurs communautés respectives, et recevoir de précieux conseils en matière d’éducation. Mais également se rendre sur la tombe du Rabbi, puis au 770, et prier pour le peuple juif.
Voici son témoignage pour Haguesher :
« Ce rassemblement annuel nous permet de nous renforcer considérablement dans notre mission au jour le jour, dans nos familles, avec nos enfants, et dans nos activités au service de la communauté », explique Sarah Azimov, belle fille du Rav Chmouel Azimov a »h de Paris. « Et ces forces spirituelles que l’on puise auprès du Rabbi nous accompagnent tout au long de l’année. C’est un véritable cadeau. »
Moins connu que le fameux Kinous annuel des Chlou’him qui rassemble plus de 5000 émissaires chaque année au mois de novembre, le rendez-vous annuel de leurs épouses dévouées, disséminées à travers le monde, connaît cependant un succès grandissant au fil des ans.
Au départ, elles n’étaient qu’une cinquantaine, aujourd’hui plus de 2000, dont une centaine venues de France, et 500 d’Israël. «Ce grand rassemblement a été instauré après le décès de la Rabbanite Haya Mouchka le 22 Chevat 1988. Une véritable Tsadeket et un modèle d’inspiration pour nous toutes.»
Et de citer un exemple de son dévouement complet et de son immense pudeur:
« Quelques jours avant de mourir, alors qu’elle était hospitalisée, la rabbanite avait spécialement demandé que l’on n’alerte pas le Rabbi sur son état de santé, car il devait se rendre à un rassemblement. Elle tenait à ce qu’il soit continuellement présent auprès du peuple juif, qui avait tant besoin de lui. »
Aussi pour Sarah Azimov, née à Crown Heights et habitant le 16′ arrondissement de Paris depuis son mariage il y a 26 ans, ce rendez-vous est essentiel «pour nous rappeler que l’on doit être d’abord soi-même un exemple pour pouvoir rapprocher les autres. Tout commence chez soi. La Chli’hout concerne la famille complète, mari, femme et enfants. On s’engage pour la vie. Pas question de laisser une communauté, une fois que l’on a contribué à construire une école, un Mikvé etc… ou tout simplement rapproché des juifs encore éloignés. Nous sommes des Chlou’him à vie. »
Un grand sacrifice?
« Oh non, un grand mérite. Notre mission est là où l’on se trouve. Et c’est un grand mérite de vivre là où l’on vit. Le Rabbi disait que chacun de nous est un Chalia’h, un envoyé de D.ieu. S’il connaît ne serait-ce que la lettre ‘aleph’ qu’il enseigne ce Aleph ! »
Débordante d’énergie et avec un enthousiasme communicatif, Sarah se prépare depuis plusieurs semaines à ce voyage : « Des dizaines d’ateliers sur tous les sujets de la vie juive nous attendent, ponctués par de grands repas, des projections de vidéos de Chlou’hot du bout du monde, ou encore des chants collectifs de Nigounim datant de l’Admour Hazaken.»
Soit, une ambiance extraordinaire et d’une grande intensité. Cette année, le thème central qui sera abordé à New-York est celui de l’affection comme moyen de rapprochement. Tel qu’il est mentionné dans le Hayom Yom du 26 Chevat, à savoir : « La Ahava, l’affection, qui le souffle de vie dans la Avoda de la ‘Hassidout. C’est le fil qui relie les ‘Hassidim entre eux et qui relie le Rabbi avec les ‘hassidim et les ‘Hassidim avec le Rabbi. L’ahava opère de manière directe (en projetant son affection) et de manière rétroactive (en répondant à l’affection d’autrui). Elle n’est entravée par aucune barrière et transcende les limites du temps et de l’espace. »
Alors comment revient-on d’un tel programme? D’après Sarah Azimov « Sur un nuage!»
ISABELLE AMEL
« Ensemble » L’édito de Yehuda Israelievitch Paracha Yitro
Elchanan Felhimar, président de l’association étudiante : « En signe de protestation, nous placerons un stand de Tefilines permanent sur la pelouse de notre Université! »
Le maire adjoint anti-religieux de Tel Aviv, Reuven Ladiansky, avait interdit les stands de Tefillines ‘Habad près des écoles. Un leader étudiant laïc, El’hanan Felhimar, a annoncé que sa réponse serait promulguée mercredi.
Une réponse inattendue à la décision du maire adjoint anti-religieux de Tel Aviv, Reuven Ladiansky (voir l’article précédent), est venue du syndicat étudiant de l’Ono Academic College, l’un des établissements d’enseignement supérieur à la croissance la plus rapide d’Israël situé à Kiryat Ono, une ville du district de Tel Aviv.
Elchanan Felhimar, président de l’association étudiante, et non pratiquant, a écrit un article sur Facebook intitulé «Live and left live – action and talk».
« Suite à la décision de la municipalité de Tel Aviv de refuser la possibilité de placer des stands de Téfilines à proximité des établissements d’enseignement, à partir de demain, en signe de protestation, le syndicat étudiant placera un stand de Tefilines permanent sur la pelouse, proposant des Téfilines à quiconque veut les mettre », a-t-il déclaré a écrit.
« Alors que des gens essaient encore d’exclure du peuple juif ses commandements, l’Union renforcera et donnera le droit et la capacité au plus grand nombre possible de Juifs qui souhaitent mettre les Téfilines. »
Felhimar a souligné que «l’Union des étudiants est une association pluraliste qui respecte chaque personne en fonction de sa religion et de ses convictions et permet à tous les étudiants – arabes en tant que juifs, haredim, religieux et laïcs de vivre leur vie sans aucune restriction».
Dvar Mal’hout Paracha Yitro, les 10 Commandements, avec le Rav Yaacov Abergel
Etincelle de Machia’h : Un monde saint !
