Le scientifique du textile Jeffrey Gabbay est conscient, sans aucun doute, de l’importance du timing: alors que des masses d’hommes et de femmes masqués font que les aéroports et les rues des grandes villes du monde ressemblent à des plateaux de cinéma de science-fiction, le processus de son entreprise pour transformer les fibres de coton communes en un mur défensif de tissu infusé de cuivre, refusant l’entrée de germes et de bactéries, est sans doute la protection la plus efficace contre le coronavirus à ce jour.
Soyez témoin d’une commande de Hong Kong pour des masques jetables.
« Je n’avais que suffisamment de matériel pour 1 million de masques, et ils sont tous vendus », a déclaré Gabbay à The Media Line dans son usine de Jérusalem. Des masques fabriqués en Israël qui durent toute la vie sont en production et seront bientôt disponibles dans une boutique Amazon.
Jeffrey Gabbay, qui a inventé la technologie, dit que c’est la seule de ce type – et qu’elle a été réalisée avant que le coronavirus ne se répande dans le monde.
Avant même qu’il ne perfectionne son procédé à base de cuivre qui infuse avantageusement les fibres de coton, la liste des applications potentielles était aussi longue que l’imagination et aussi large que l’expérience des germes et des maladies l’avait enseigné.
Le processus par lequel les particules de cuivre sont incorporées à l’intérieur des fibres de coton ressemble à la fabrication de pâtes commerciales sur les stéroïdes. Se préparant pour le marché de masse, alors que la production pilote produit environ une tonne par semaine, la capacité devrait bientôt atteindre les dix tonnes par jour.
Déjà en train de devenir une opération mondiale, le tissu destiné à être utilisé sera fabriqué aux États-Unis, tandis que la production du tissu concernera aussi la literie, les uniformes des infirmières, les blouses de laboratoire et les robes.
Les parents de Jeffrey Gabbay ont émigré de Bagdad, en Irak, en 1946, deux ans avant sa naissance, et ont déménagé en Israël en 1973. Formé à New York et en Italie, sa plate-forme académique est sa formation en génie textile, chimie, biochimie et maladies infectieuses.
L’ancien président égyptien Hosni Moubarak, maître absolu de l’Égypte durant trois décennies, renversé en 2011 par un soulèvement populaire puis emprisonné et acquitté, est décédé mardi à l’âge de 91 ans, dans un hôpital militaire.
Un témoignage édifiant de l’influence exercée par le Rabbi sur les autorités égyptiennes est rapporté à Jewish Educational Media par le journaliste Israël Katsover, spécialiste des questions militaires :
« Je suis devenu, d’une certaine façon, l’émissaire informel du Rabbi, transmettant ses messages aux officiers supérieurs et à ceux qui détenaient le pouvoir, en Israël. J’ai appris beaucoup, de cette façon et j’ai été formé, notamment, à l’efficacité, dans mes domaines d’activité, en particulier pour tout ce qui concerne la sécurité. Je me suis rendu en Egypte à onze reprises et j’ai rencontré plusieurs fois le président Hosni Moubarak.
Les premières années, nous arrivions avec le chef du gouvernement et le ministre de la sécurité. Moubarak recevait alors les journalistes à part. La conversation était très intéressante, personnelle, libre. Je me souviens de l’une de ces rencontres. Nous étions cinq ou six journalistes. Pour une certaine raison, Moubarak abrégea la discussion et, à la fin de celle-ci, il me dit :
‘Je sais ce que vous écrivez. Je connais vos idées et je vous écoute, lors de nos rencontres. Je voudrais vous poser une question : pouvez-vous me dire ce que le Rabbi de Loubavitch attend de moi ?’.
J’ai été saisi par cette phrase. Je lui ai dit :
‘Pouvez-vous me préciser le sens de votre question ?’.
Il m’a répondu ceci :
‘Le Rabbi est opposé aux accords que nous avons passés. Il considère que nous sommes un danger et que nous continuerons à l’être, à l’avenir. Pourquoi a-t-il pris cette position et qu’a-t-il contre moi ?’.
Je lui ai expliqué la conception du Rabbi et j’ai ajouté qu’à mon sens, s’il se rendait aux Etats-Unis, le Rabbi serait heureux de le recevoir et de lui expliquer sa position.
Notre conversation a duré une demi-heure et elle a été particulièrement intéressante. Elle a entièrement porté sur le Rabbi. Le président Moubarak m’a demandé ce qu’était un Rabbi, sa manière de penser, l’histoire de ‘Habad, ses positions. Il m’a également posé une question qui est dans la bouche de nombreux israéliens : pourquoi reste-t-il à New York ? J’ai essayé de lui répondre et je lui ai décrit l’activité de ‘Habad dans le monde.
A mon avis, il a très bien compris ce que je lui ai dit et, quelques années plus tard, quand le Rabbi a demandé de conclure l’étude du Rambam en Egypte, les organisateurs, en Israël, voulaient que la célébration ait lieu dans la synagogue du Rambam, au Caire, mais ils craignaient que, du fait de la renommée de ‘Habad et des positions prises par le Rabbi, les autorisations nécessaires ne soient pas accordées.
Je me suis moi-même adressé à l’ambassadeur d’Egypte en Israël et il m’a demandé :
‘De quoi parleront-ils ?’.
J’ai répondu qu’ils voulaient conclure l’étude de l’œuvre majeure du Rambam, qu’il s’agissait d’une étude de la Torah. Il m’a dit qu’il transmettrait la demande et j’ai ajouté :
‘Je ne sais pas à qui vous comptez transmettre cette demande, mais, si vous pouvez la faire parvenir directement au président, je suis persuadé qu’il donnera son accord’.
Il m’a promis de s’efforcer de le faire.
Je ne sais pas, jusqu’à ce jour, s’il s’est effectivement adressé au président ou non. En tout état de cause, deux jours plus tard, il a répondu que ce voyage ne posait pas de problème. Le mouvement ‘Habad a donc pu organiser la conclusion.
Les Egyptiens se sont bien occupés des ‘Hassidim ‘Habad. C’est la preuve qu’en Egypte, comme dans les autres endroits, le Rabbi occupait une position forte. On tenait compte de son avis. Il en était de même également dans d’autres pays arabes, dans d’autres endroits du monde ».
Deux groupes de132 adolescents, garçons et filles, âgés de 12 à 13 ans, sont arrivés en Israël en provenance d’Allemagne, d’Espagne, d’Ukraine et de Russie, dans le cadre d’une campagne de Bar Mitsvah et de Bat Mitsva, menée par l’organisation « Morasha », dirigée par le Rav Menahem Margolin.
C’est la 12e fois qu’un tel voyage est organisé. Les garçons et les filles se sont réunis avec des des rabbins de leurs congrégations, qui les accompagnent tout au long du voyage visant à leur faire connaître le judaïsme et la Terre d’Israël. De nombreux enfants fréquentent des écoles laïques. Pendant le voyage, ils ont visité les sites patrimoniaux du peuple juif qui les relient à leur identité juive. Les garçons ont commencé leur voyage dans les villes du nord.
ואישתכח כוותי חמת זו טבריא ולמה נקרא שמה חמת על שום חמי טבריא רקת זו ציפורי ולמה נקרא שמה רקת משום דמידלייא כרקתא דנהרא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כינרת דמתיקי פירא כקלא דכינרי אמר רבא מי איכא למאן דאמר רקת לאו טבריא היא והא כי שכיב איניש הכא התם ספדי ליה הכי גדול הוא בששך ושם לו ברקת וכי מסקי ארונא להתם ספדי ליה הכי אוהבי שרידים יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עומק כי נח נפשיה דרבי זירא פתח עליה ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועיה אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה אלא אמר (רבה) חמת זו חמי גרר רקת זו טבריא כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאין מצות כרמון רבי ירמיה אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (רבא) אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא שטובה ראייתה אמר זעירא קטרון זו ציפורי ולמה נקרא שמה ציפורי שיושבת בראש ההר כצפור וקטרון ציפורי היא והא קטרון בחלקו של זבולון הואי דכתיב (שופטים א, ל) זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלול וזבולון מתרעם על מדותיו הוה שנאמר (שופטים ה, יח) זבולון עם חרף נפשו למות מה טעם משום דנפתלי על מרומי שדה אמר זבולון לפני הקב »ה רבונו של עולם לאחיי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך ע »י חלזון שנאמר [(דברים לג, יט) עמים הר יקראו] ושפוני טמוני חול תני רב יוסף שפוני זה חלזון טמוני זו טרית חול זו זכוכית לבנה אמר לפניו רבונו של עולם מי מודיעני אמר לו (דברים לג, יט) שם יזבחו זבחי צדק סימן זה יהא לך כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום ואי סלקא דעתך קטרון זו ציפורי אמאי מתרעם על מדותיו והא הויא ציפורי מילתא דעדיפא טובא וכי תימא דלית בה זבת חלב ודבש והאמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דציפורי והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל וכ »ת דלא נפישא דידיה כדאחוה והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני עשרין ותרתין פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי אפ »ה שדות וכרמים עדיפא ליה דיקא נמי דכתיב (שופטים ה, יח) ונפתלי על מרומי שדה ש »מ אמר רבי אבהו (צפניה ב, ד) ועקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא יושבת בין החולות והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל שיר אמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב (זכריה ט, ז) והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלהינו והסירותי דמיו מפיו זה בית במיא שלהן ושקוציו מבין שיניו זה בית גליא שלהן ונשאר גם הוא לאלהינו אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום (זכריה ט, ז) והיה כאלוף ביהודה ועקרון כיבוסי אלו תראטריות וקרקסיות שבאדום שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים אמר רבי יצחק לשם זו פמייס עקרון תעקר זו קסרי בת אדום שהיא היתה מטרופולין של מלכים איכא דאמרי דמרבי בה מלכי ואיכא דאמרי דמוקמי מינה מלכי קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן שנאמר (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה, כג) ולאום מלאום יאמץ ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (ישעיהו כו, י) יוחן רשע בל למד צדק אמר יצחק לפני הקב »ה רבש »ע יוחן עשו אמר לו רשע הוא אמר לו בל למד צדק אמר לו (ישעיהו כו, י) בארץ נכוחות יעול אמר לו אם כן בל יראה גאות ה’ ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים קמ, ט) אל תתן ה’ מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקב »ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו
Commentaires de Rachi sur le Traité Meguila Page 6a
ואישתכח כוותי גרסי’: רקתא דנהרא . שפת הנהר גבוה מן הנהר אף ציפורי יושבת בראש ההר: כי שכיב איניש הכא . כשמת אדם גדול בבבל: ספדי ליה התם . בטבריא: ששך . בבל בחילוף א »ת ב »ש: ושם לו ברקת . יצא לו שם בטבריא: וכי מסקי ארון . של מת מבבל לקוברו בטבריא: אמרו הכי . הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת: אוהבי שרידים . אוהבי ישראל: יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק . מתי בבל העמוקה: ר’ זירא עלה מבבל לארץ ישראל ומת שם בטבריא: [ארץ צבי . ארץ] ישראל: גידלה שעשועיה . של שנער: בטיבורה . באמצעיתה: לא הוריש את יושבי קטרון . שבאה לחלקו ועבר על מה שאמר הקב »ה לא תחיה כל נשמה (דברים כ) והניחן לגור שם ביניהם ולהעלות להם מס: על מדותיו . על מזלו שנמדד לו מן השמים מדה שאינו חפץ בה: כולן צריכין לך . כל אחיך יהו צריכין לך: על ידי חלזון . חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים: עמים הר יקראו . מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול: שפוני זה חלזון . שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא: טרית . דג שקורין טונינ »א: זכוכית לבנה . היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת (שבת טו:) וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה: מי מודיעני . על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח: שם יזבחו זבחי צדק . כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום: זבת חלב ודבש . העזים אוכלין תאנים והדבש נוטף מהן והחלב זב מן העזים ונעשים כמין נחל: ששה עשר מיל . ד’ פרסאות: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארץ ישראל . בכל מקום שהוא שם ואם באת לצרפו יחד הוי כמבי כובי עד אקרא דתולבקני שם מקום: אקרא . מקום מעבר הנהר ובלע »ז פורט »ו: עדיפי ליה . חביבי ליה: יתד תקועה . לרעה: אחידת מגדל שיר . כבושת מגדל שיר: והסירותי דמיו מפיו וגו’ . גבי צור כתיב שהוא ראש לאדום: גלייא במיא . ראשי ע »ז הם לאדום: כיבוסי . היא ירושלים: והיה אדום לאלופי יהודה . ועקרון תהיה בית תלמוד בירושלים: והיה אדום לאלופי יהודה . ועקרון תהיה בית תלמוד בירושלים: לשם . עיר שכיבשו בני דן: זו פמייס . שמשם ירדן יוצא כדאמר מר ירדן יוצא ממערת פמייס (בכורות דף נה.): מטרופולין . לשון יון אימא של מלכות מטר »א אם פולין לשון שררה כדאמר מר עד שבאו דיופלי מהעיר שני שרים (תענית דף יח:): דמרבי . שמגדלין שם בני מלכים: אמלאה החרבה . רישא דקרא יען אמרה צור על ירושלים אמלאה החרבה עכשיו אתמלא מחורבתה: רשע . זה עשו: בארץ נכוחות יעול . את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב »ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא: אמר . יצחק בל למד צדק כלומר אין אדם יכול ללמד עליו צדק: אמר לו . הקב »ה: בארץ נכוחות יעול . את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב »ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא: בארץ נכוחות יעול . כלומר עתיד להחריב את ארץ ישראל: אמר יצחק . אם כן בל יראה גאות ה’: זממו אל תפק . אל תוציאנו מנחיריו זמם כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמה של אנקה ונמשכת בו ומתוך חוזקה אינה משתמרת כי אם בו:
