Tanya – Igueret Hatechouva – Chap. 5 : L’âme du Juif reste toujours liée à la profondeur !
JLI – Le judaïsme à la maison. Leçon # 2: la nourriture de l’esprit.
Etincelle de Machia’h : Merci de m’avoir délivré !
Pélé Yoets # 2, par le Rav Hai Barkats
Pele Yoets est un livre de littérature juive de moussar (éthique juive) publié pour la première fois à Constantinople en 1824 par le Rav Eliezer Papo.
Ce livre de moussar (éthique juive) ne se limite pas aux préceptes éthiques abstraits et aux concepts ésotériques; mais il englobe plutôt tous les aspects et toutes les phases de la vie juive quotidienne, le rituel aussi bien que l’éthique, le banal aussi bien que le sublime.
Le livre offre des conseils sur les relations humaines telles qu’entre parent et enfant, mari et femme, employeur et employé. Il parle aussi bien au cœur qu’au mental. Il va au-delà des concepts éthiques abstraits et présente un guide de la vie juive.
Pele Yoetzs est un traité moral classique et une compilation de concepts juifs essentiels organisés selon des thèmes suivant l’ordre de l’alphabet hébraïque.
אהבה להקדוש ברוך הוא – L’amour de D.ieu
L'amour de D.ieu #1
א – אהבה להקדוש ברוך הוא אין מדה טובה הימנה, כי ממנה נמשך כל עבודת השם יתברך וכל היהידות. ואינו דומה עובד מאהבה לעובד מיראה. וכבר הרב »ספר הברית » העמיק, הרחיב והאריך לבאר שרש האהבה והיראה בטוב טעם ודעת. דברי פי חכם חן (קהלת י יב). אשרי אדם שוקד על דבריו. ולרגל המלאכה אשר לפני אבוא בקצרה ואכתב קצת הערות לעצמי ולאנשים אשר כגילי, כפי אשר למדתי מדברי הספר הנ »ל ושאר ספרים אשר ראתה עיני להיות לזכרון בין עיני, וה’ אלקים יעזר לי על דבר כבוד שמו:
ב – והנה אהבה להקדוש ברוך הוא היא אחת מתרי »ג מצוות, והיא מצוה תדירית, אשר ביד האדם לקימה בכל עת ובכל רגע על ידי זכירה, והיא מתקימת במחשבה והרהור בלבד, כי כאשר יתן אל לבו שראוי לאהב את ה’ אהבה עזה, הרי זה מקים מצוה רבה. והנה אלו המצוות שמתקימות במחשבה לבד הם נקל לקימן, שהרי האדם אינו יכול לעמד בלתי מחשבה אפלו רגע, ואם חושב במחשבות זרות והרהורים רעים במקום לחשב באהבת האל יתברך ויראתו וכדומה, אין זה כי אם רע לב, שעוזב מקור מים חיים לחצב בורות נשברים (ירמיהו ב יג), ובמקום שיכול לעשות מצוה, שנוטל עליה שכר, פתאים עברו ונענשו. ולכן ראוי לאדם להתחזק ברב עז ותעצמות להרחיק כל המחשבות זרות והרהורים רעים ולחשב מחשבות קדושות אפלו ברצוא ושוב, ותכף שזוכר אשר לא טוב עושה, שחושב מחשבות זרות, יצטער ויברח לו וידבק בקונו כאשר יוכל:
ג – והנה שני מיני אהבה הן האחת אהבה מחמת עצמו, כי יתן אל לבו כי דרך גבר לאהב את איש אשר יראה הנאה ממנו, אפלו הנאה מועטת, וכל שכן אם היא הנאה מרבה, וכל שכן אם נותן לו כל פרנסתו ודי מחסורו וגומל עמו חסדים טובים, אמור יאמר: במה אשלם לאיש הלזה, אשר עשה עמי חסד ומתנת חנם? אלו אחיה אלף שנים, לא אוכל שלם תודות לו; אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה, אני חיב לשמע בקולו, לא אוכל להשיב פניו ריקם, כי הרבה אני חיב לו. ואם חברו הצילו מאיזה חלי או כאב גדול או מאיזה מום כבד וחסרון איבר יגדל אהבתו אליו, ואם הצילו ממות לחיים יגדל אהבתו יותר ויותר. וכזאת וכזאת כמה מדרגות יש לאהבה, גבוה מעל גבוה, ועל אחת כמה וכמה אהבה כפולה ומכפלת ראוי לאהב את הבורא, אשר כל הטובות שבעולם הן הבאות בידי שמים, הן הבאות בידי אדם כלם הם ממנו יתברך, כי הוא הנותן בלב ברואיו להיטיב אלו עם אלו, והרבה שלוחים למקום:
ד – ואם עברו על ראשו רעות רבות וצרות, ונצול מהם, חיב לאהב לאל הפודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה, וכל שכן וקל וחמר אם גמל הקדוש ברוך הוא עמו חסד, שעינו לא ראה רעה ונצול מן הרעות המעתדות לבוא עליו והמתרגשות לבוא בעולם, שנמצא שגבר עליו חסדו יתברך, ועל זה אמרו (דברים רבה ב לז): כל הנשמה תהלל יה, שעל כל נשימה ונשימה חיב להלל, ויאמר נא ישראל במה נקדם ה’ נכף לאלקי מקום (מיכה ו ו), אשר גמל עמנו טובות עד אין חקר ועד אין מספר, ובהיותנו עומדים ומכעיסים לפניו, לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו. ואל יזוז ממחשבתו הנסח שאנו אומרים בשבח »נשמת כל חי »: ואלו פינו מלא שירה כים וכו’ ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו מחרב הצלתנו וכו’, ויחשב בפרטי פרטות כמה וכמה טובות היטיב עמו מיום היותו ברחם אמו ומכמה רעות הצילו הן גלויות לו, הן נסתרות ממנו, על דרך שאמרו (נדה לא, א) (פסיקתא זוטרתא חקת כא, ט): אין בעל הנס מכיר בנסו, הן שבאו עליו ונצול, הן שהיו מעתדות ולא באו עליו על הכל חיב אדם לתן אל לבו ולאהב את בוראו אהבה עזה:
L'amour de D.ieu #2
ה – וכל הטובות האלו הבל המה נגד טובת הנפש, אשר היא טובה גדולה באמת, אין ערך אליה. על זאת ישמח ישראל בעושיו, אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו, וקדשנו במצוותיו, ובחר בנו לשרתו ולברך בשמו, אשר באמצעות דברים אלו נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא, אשר היא טובה גדולה, עד שאמרו (אבות ד, יז): יפה שעה אחת של קרת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. וזה יחשב בהיותו עובד על מנת לקבל פרס, אבל כאשר יגיע למדרגת היות כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס (אבות א, ג), אז ישמח יותר ויותר על אשר זכה להיות עבד למלך רם ונשא, אים ונורא, אשר לגדלתו אין חקר, ובחר בנו מכל העמים ומכל צבא המרום, וחשק בנו ואוהב אותנו, ורצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, וחפץ באהבתו עם היותנו אדם להבל דמה, זו טובה גדולה שאין כמוה לאשר יעמיק לחשב בגדלת הבורא, וכנגדו בשפלות האדם. מתוך כך יכיר וידע, כי טובה גדולה היא שבחר בנו וקרבנו לעבודתו, עד כי באמת אמרו (שם ד יז): יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. וידמה בדעתו מה נעשה יקר וגדלה לאיש שפל אנשים. אשר המלך חפץ ביקרו ובחר בו לעמד לפניו לשרתו אף שהוא בשר ודם טפה סרוחה כמוהו, על אחת כמה וכמה כמה מעלות טובות למקום עלינו, עד מקום שאין יד שכלנו מגעת, גדל הטובות שגמל עמנו בוראנו, יוצרנו ועושנו:
ו – ולפי האמת, מה שיש לשמח על טובות העולם הזה ועל ההצלות מן הרעות הוא, כי באמצעות החיים והטוב נוכל להגיע אל הטובה הגדולה, שהיא לעבד את בוראנו. וזו רעת המות והרע, שמונעים אותנו מעבד את בוראנו, שבלאו הכי דא ודא אחת היא; כי ימינו כצל עובר, והרעות והטובות של העולם הזה הבל המה, הבל הבלים הכל הבל, רק שאנו חפצים בחיים ובטוב באשר נראה לנו שהם מסיעים אותנו לעבודת השם יתברך שמו. וזה כונת אמרנו בשבח »נשמת כל חי » אחר אמרנו »ואלו פינו מלא שירה כים וכו »’: »עד הנה עזרונו רחמיך », רוצה לומר: זאת שמחתנו על כל הטובות והצלה מן הרעות על כי עזרונו רחמיך לעבודתך:
ז – הנה כי כן, כל אחד ואחד לפי מה שעזרו הקדוש ברוך הוא לעבודתו כך חיב לאהב את בוראו על רב הטובה. שאינו דומה הטובה שיש לכל ישראל בכללות שנתן לנו תורת אמת, חקים ומצוות טובים לטובה שגמל למי שנתן לו כח ובריאות ויכלת מספיק וישוב והשקט ושלוה לעבודת השם יתברך שמו. ומי ששם חלקו מיושבי בית המדרש, נמצא שקבל טובה גדולה על האחרים; ומי שחננו ה’ חכמה ודעת להתנהג במדות טובות וישרות ולהכיר בגנות האסורין והמדות רעות ולהתרחק מהן באפן שימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם בהיותו עושה הישר והטוב, זו טובה גדולה רבה ויקירא עד אין חקר. כל קבל דנא חיב אדם לאהב את בוראו אהבה עזה לפי רב הטובה, ויכנע מאד לפניו, ויאמר: (בראשית לב יא) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך. במה אקדם ה’ ואשלם תודות לו. וכזאת וכזאת החי יתן אל לבו ויעמיק ירחיב במחשבתו מחשבות טהורות עד שיתלהב לבו ברשפי שלהבת אהבת הבורא. ונכתב עוד מזה בעזרת השם בערך »שמחה », עין שם כי אהבה ושמחה דבר אחד הוא:
ח – ויש מין אהבה אחרת הבאה מצד השכל, והיא נקראת אהבת הרוממות. כי מי שיש בו שכל טוב, שמכיר מעלת האיש השלם ולבו חפץ בשלמות, אוהב את האיש השלם על שלמותו אהבה עזה; ועל אחת כמה וכמה שיש לאהב את הבורא יתברך, שהוא השלם האמתי בכל מיני שלמות בתכלית השלמות. אבל אהבה זו לא יתכן אלא בדומים, שחפץ בטוב והולך בדרך טובים, ולכן כל מה שירבה האדם לעסק בתורה ולקים מצוותיו יתברך כאשר הוא יתברך מקימם לפי שפקודי ה’ ישרים וילך בדרכיו יתברך, כך תתרבה אהבתו אליו על שלמותו, וכל אשר ידיו תרפינה מן התורה ומן המצוות, כך יהיה נסוג אחור מאהבת הבורא, אם מצד שאין לו דמיון עם הבורא, ועוד שעוונותיו הן הם המסכים המבדילים בינו לבין אביו שבשמים, והם המקטרגים והמשטינים שמערבבין את מחו ברבות מחשבות עד שלא יזכר או לא יוכל להתמיד במחשבתו באהבת בוראו:
ט – ומאחר דאנן יתמי דיתמי, דלונו מאד והרבינו טמאה ואשמה, וחטאתינו מונעים הטוב ממנו, ואין אנו יכולים לכון דעתנו ליראה ולאהבה את ה’ הנכבד והנורא, הנה כי כן טוב לגבר שיקבע עתים לקרות מדי יום ביום או לפחות כפעם בפעם בספרים המזכירים היראה והאהבה וכדומה, כגון בספר הקדוש »ראשית חכמה » וספר החסיד של »ה וספר « חובות הלבבות » וספר »הברית » וכדומה. ובדברינו אלה אולי יש תקוה לקים במקצת מצות »ליראה ולאהבה », כי היראה נמשכת מן האהבה, כי לפי רב האהבה אם מפני הטובות שקבל ממנו ואם מפני רוממותו ושלמותו כך ירא מלעבר על רצונו ולהכעיסו ולצערו. גם מצות היראה היא מתקימת במחשבה לבד כמו שנכתב לקמן בערך »יראה ». ומתוך מחשבת האהבה יהא נמשך מחמתו מחשבת היראה:
י – ויכול האדם לעורר את האהבה ואת היראה מכל דבר גשמי וכדומה, כגון אם אוכל או שותה דבר שערב לחכו ותתענג בדשן נפשו בטיולים ושמיעת קול ערב ותשמיש המטה והרוחת מעות שעולה על גביהן וכדומה, יתן אל לבו אם כך אני אוהב זה הדבר, שהוא כלה ואבד הבל וריק, אשר בן לילה היה ובן לילה אבד, על אחת כמה וכמה שיש לי לאהב את הבורא, שהוא מקור כל האהבות והתענוגים וממנו תוצאות חיים וכל התענוגים. ויבריח דעתו מאהבת הדבר הגשמי וידבק באהבת קונו ואמור יאמר העבד: (שמות כא ה) אהבתי את אדוני! (שיר השירים ז ז) מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים! וכן כשיירא ויפחד מאיזה סבה מסבות מקרי הזמן, יתן אל לבו ויאמר: מה לירא מדבר זה אשר להבל דמה, יותר טוב לי אם את האלקים אני ירא. ותכף יחליפנה וימיר אותה רע בטוב, ויקבל שכר טיב ומצא כדי גאלתו:
יא – וכשם שאמרנו שהשגת האהבה והיראה הכל לפי רב המעשה ולפי רב הלמוד בתורה ובספרי מוסר, כך לפי רב האהבה והיראה ירבה אהבת התורה והמצוות. כי האהבה נכרת בעשית רצון אהובו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (שה »ש ח ז). ולפי רב האהבה מטריח עצמו אפלו בטרדה גדולה, ויטה שכמו לסבל על כבד ימים רבים, ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו את בוראו, כמו שעושה באהבת הממון ושאר אהבות. ודיו לאדם שיאהב את התורה והמצוות כאהבת הממון, אהבת אשתו ובניו וכדומה. הלואי תהא כהנת כפנדקית! ובזה יודע אפוא אם הגיע למדרגת אוהב את בוראו כאשר יהיה שש על אמרתו כמוצא שלל רב (תהלים קיט קסב), ויקפיד על אבוד הזמן אפלו רגע מבלי לעסק בתורה ובמצוות כאשר יוכל יותר מאשר מקפיד על אבדת הון עתק, כי יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה (משלי ג טו). ובאמת אמרו (אבות ו, ב): אוי להם לבריות מעלבונה של תורה! שאין לך עלבון גדול מזה ממי שיכול להרויח רוח גדול ולעשות נחת רוח ליוצרו, ואינו חושש. ואם עוסק בשחוק ושיחה בטלה, עליו הכתוב אומר (ירמיה ב יג): אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות נשברים. אשרי אדם שומע להיות מחשב שכר מצוה, שעושה בה נחת רוח ליוצרי, כי יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. וביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס, שלא יהא אוהב כסף יותר מאהבת הבורא. וכל המניח עבודת בוראו מעסק בתורה או בשום מצוה הבאה לידו מפני סבת דבר מה, נמצא שאוהב אותו הדבר יותר מן הבורא, וכדי בזיון וקצף. ובכל מה שעוסק מעניני העולם הזה יחשב על התכלית שעוסק באותו דבר כדי שיהיה לו עזר לעבודת האל יתברך שמו, וכל מעשיו יהיו לשם שמים על דרך הכתוב (משלי ג ו): בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך. זה כלל גדול בתורה, כי מתוך כך לא יצא מן השורה וישקל בפלס כל מעשיו במדה במשקל ובמשורה, ונמצא שכל ימיו רק עסוק על התורה:
יב – ויש הרבה מיני אהבות שמטלות על האדם, וכלן נמשכות מאהבת הבורא. זה יצא ראשונה. ואחריה:
Tania chap. 46 par le Rav Elkabatz
Cours vidéo sur la Parachat de Beahalote’ha
La solution inexistante…
De nouveaux prophètes ?
Ai-je réussi l’éducation de mes enfants ?
Quel est le secret des Habad?
La Hassidout sauve même les impies!
Parfois il suffit de demander!
Et après la guerre ?
Coronavirus: Israël a enregistré la plus grande augmentation de cas depuis le mois d’avril
Au milieu des craintes d’une deuxième vague d’infections, 169 nouveaux cas d’infection à COVID-19 ont été enregistrés. Le nombre de cas actifs est passé à 2 607
Ynet
Le ministère de la Santé a annoncé lundi soir que 169 Israéliens avaient été testés positifs pour le nouveau coronavirus au cours des dernières 24 heures, dont 125 depuis minuit, ce qui constitue le plus grand bond d’Israël en nombre de cas quotidiens depuis fin avril. .
Il y a actuellement 29 patients dans un état grave et 23 d’entre eux reçoivent une assistance respiratoire.
Depuis le début de la pandémie dans le pays, 18 032 Israéliens ont contracté le virus et 298 patients ont succombé au COVID-19.
Le ministère a également signalé que 8 891 tests de coronavirus ont été effectués depuis minuit, un chiffre relativement faible par rapport aux jours précédents.
Tel Aviv est devenu le point d’entrée possible d’Israël pour le coronavirus après avoir signalé une augmentation significative des nouveaux diagnostics au cours des trois derniers jours.
Le ministère de la Santé a déclaré que 46 nouveaux cas de COVID-19 avaient été enregistrés dans le centre-ville au cours des 72 dernières heures, soit une augmentation de 7%. Ce chiffre est inhabituel pour la ville, qui a connu une baisse régulière du nombre de nouveaux diagnostics tout au long de la crise sanitaire.
Les autorités sanitaires ont déclaré que l’augmentation était due en partie à l’épidémie à Yaffa, qui fait partie de la municipalité de Tel Aviv, où plusieurs écoles ont déjà été fermées après que plusieurs étudiants et membres du personnel ont été confirmés infectés.
Les lois relatives au Maaser sur les revenus – 1ère partie, par le Rav Shaul Sillam
Les lois relatives au Maaser sur les revenus – 1ère partie.
VIDEO. La Yéchiva Loubavitch de Brunoy pendant le confinement
Une lettre du Rabbi, un Chalia’h : « Ne pas se forger son propre avis médical » par le Rav Menashé Choukroun
Par la grâce de D.ieu,
23 Tévet 5711,
Brooklyn,
Je vous salue et vous bénis,
Je fais réponse à votre lettre du jeudi de la Parchat Vaye’hi, dans laquelle vous me dites que vous avez été opéré, à plusieurs reprises.
Il est regrettable que vous vous intéressiez aux manuels de médecine et les consultiez, en imaginant ce que peut être votre maladie. A mon sens, vous devez vous contenter de faire ce que la Torah vous demande, c’est-à-dire de mettre en pratique les prescriptions des médecins, d’occuper votre cerveau et votre cœur, autrement dit votre capacité de penser à votre propre état, en ayant une confiance absolue en D.ieu, Qui guérit les malades et réalise des merveilles(1).
Vous n’avez pas à vous mêler de médecine. Cela ne vous concerne pas, d’autant que cela trouble la tranquillité de votre esprit et vous conduit à la mélancolie. Vous savez que plusieurs maîtres de ‘Habad ont expliqué, à différentes reprises, que « lorsque l’on se dit que tout va bien, tout va effectivement bien »(2).
Pour ce qui concerne votre guérison,
1.Vous mettrez sûrement en pratique les prescriptions du médecin.
2. Vous éviterez, dans toute la mesure du possible, de penser à votre état de santé.
3. Vous placerez votre confiance en D.ieu, pour Lequel rien n’est impossible. Qui pourrait Lui dicter ce qu’Il doit faire ?
4. Vous vous attacherez, de toutes vos forces, à l’arbre de vie, c’est-à-dire à la ‘Hassidout et à ses propos célestes.
Vous fixerez vous-même un temps pour étudier la ‘Hassidout, dans toute la mesure du possible et en plus des études que vous avez, par ailleurs. Pour ce qui est de votre synagogue, vous vous efforcerez qu’elle soit ‘hassidique, c’est-à-dire que l’on y étudie la ‘Hassidout, que des réunions ‘hassidiques s’y tiennent régulièrement, auxquelles vous participerez vous-même
Par ailleurs, vous exercerez votre influence sur votre entourage, au sens large. En effet, tous les Juifs sont interdépendants et « entremêlés » l’un à l’autre. Celui qui éprouve un manque peut donc le combler auprès de l’autre. Le corps humain permet de le vérifier. Lorsqu’un membre est affaibli, pour une quelconque raison, il peut recevoir sa vitalité des autres membres et recouvrer ainsi la force.
De plus, vous financerez l’édition d’un livre, et non uniquement d’un fascicule, présentant des discours ‘hassidiques de mon beau-père, le Rabbi. Ceci influencera les coeurs de nombreux Juifs et leur apportera la vitalité spirituelle. Vous en tirerez, en échange, une vitalité physique accrue.
Ne vous affolez pas des dépenses qu’implique la publication d’un tel livre, car D.ieu vous donnera une longue vie et la possibilité d’en assumer les dépenses.
Que D.ieu vous donne de longs jours et de bonnes années. Qu’Il vous apporte la force et la puissance nécessaires pour étudier la Torah, accomplir les Mitsvot de la meilleure façon et donner de bonnes nouvelles, dans tous ces domaines.
Avec ma bénédiction,
Mena’hem Schneerson,
Vous trouverez ci-joint un reçu du bureau des affaires confidentielles, fondé par mon beau-père, le Rabbi, pour venir en aide, de manière discrète, à ceux qui sont dans le besoin. Il s’agit d’une des formes les plus élevées de la Tsédaka.
Notes
(1) Selon le texte de la prière du matin.
(2) Voir, à ce propos, les lettres n°665 et 937.
Une lettre un Chaliah:
En préparation au grand jour du 3 Tamouz, nous vous proposerons sdv chaque jour une lettre du Rabbi commentée par un de ses différents émissaires francophones dans le monde sur le thème: se forger son propre avis médical.
Ci joint la lettre du Rabbi N 872 commentée par le Rav Menashé Choukroun délégué du Beth Loubavitch pour la ville de Bobigny en IDF,
Un projet du Beth Loubavitch Paris 1er en partenariat avec la famille Michel Boksenbaum
Montage: Jerome Krieger
Dédiée à la mémoire de Aron et Ruth Boksenbaum excellente lecture!
