Farbrenguen- Anniversaire du Rav Chmouel Azimov, Roch Hodech Elloul 5754-1994, au séminaire du Beth Loubavitch

Farbrenguen- Anniversaire du Rav Chmouel Azimov, Roch Hodech Elloul 5754-1994, au séminaire du Beth Loubavitch

 

fr.chabad.org

 

Rav Chmouel Azimov naquit en ex-Union soviétique en 1945 de Rav Haïm Hillel et Richa Azimov. Étant parvenu à fuir le Rideau de fer, son père devint le directeur du réseau de Talmud Torah Loubavitch à Paris. Le jeune Chmouel fut élève de la yéchiva de Brunoy puis poursuivit ses études à la yéchiva Loubavitch centrale, le « 770 », à Brooklyn, où il devint profondément lié au Rabbi, Rabbi Mena’hem Mendel Schneerson, de mémoire bénie.

En 1968, il épousa Bassie, fille du célèbre ‘Hassid Rav Bentsion Shemtov. En l’honneur du mariage de son jeune élève, le Rabbi corrigea un discours ‘hassidique en vue de sa publication en tant que sa participation, ce qui constitue une rare distinction.

Cette même année, le Rabbi envoya les Azimov à Paris pour y être ses émissaires. Avant leur départ, le Rabbi les bénit, leur souhaitant « un succès au-delà de l’imagination ».

 

 

Homme humble et affable, le Rav Azimov édifia un empire éducatif, amenant des dizaines d’autres émissaires pour servir dans tous les quartiers de la capitale française et ses environs. Beaucoup de couples émissaires ‘Habad-Loubavitch furent eux-mêmes des disciples du rav qui adoptèrent un mode de vie ‘hassidique et furent inspiré à le partager avec les autres.

 

Il édifia des dizaines de communautés

Connu sous le surnom affectueux de « Moulé », le Rav Azimov a eu un impact profond sur des dizaines de milliers de Juifs de France en tant que directeur du Beth Loubavitch à Paris. Il y a aujourd’hui plus de 450 émissaires dans 115 centres ‘Habad-Loubavitch dans 95 villes en Île-de-France – le résultat direct de son travail – dont beaucoup furent ramenés par lui au Judaïsme et pour lesquels il était un guide personnel et un mentor spirituel.

Au-delà de la France, il était membre du comité exécutif de Agudath ‘Hassidei ‘Habad International, l’organisation cadre du mouvement ‘Habad-Loubavitch mondial, et il fut le conseiller et le mentor d’innombrables émissaires du Rabbi de Loubavitch à travers le monde.

À partir de son institution phare, le Beth Loubavitch de Paris, le rav Azimov édifia des dizaines de communautés juives et a influença d’innombrables personnes. Aujourd’hui, le complexe scolaire Beth ‘Haya Mouchka accueille 1500 filles, ce qui en fait la plus grande école juive en France. Quelque 115 centres ‘Habad-Loubavitch et plus de 450 représentants servent actuellement la population juive de France, la plus grande d’Europe occidentale, estimée à environ 500 000 âmes.

En plus de son programme d’enseignement quotidien, ses « farbrenguens » informelles furent le ferment de la culture ‘hassidique française, formant une communauté de cadres communautaires érudits, inspirés et actifs.

Malgré le développement de leur réseau d’institutions, le Rav Azimov et son épouse demeurèrent accessibles à leurs élèves – ainsi qu’aux enfants et aux élèves de leurs élèves – qu’ils traitaient comme des membres de leur propre famille. Quand un des jeunes étudiants de yéchiva avait besoin de conseils pour trouver l’âme sœur ou lorsqu’un couple avait besoin de soutien dans n’importe quel domaine de la vie, ils savaient qu’ils pouvaient se tourner vers le Rav Azimov et son épouse.

« Il était unique en ce qu’il était totalement dévoué à son peuple », se souvient le Rav Chmouel Lubecki dont les parents avaient retrouvé le chemin de l’observance juive sous l’influence du Rav Azimov. « Il n’avait pas de vie privée. Même à l’hôpital, il parlait sans cesse aux membres de la communauté, prenant soin d’eux et de leurs enfants. »

Même lorsque sa communauté se développa jusqu’à compter des centaines de familles, il se faisait un point d’honneur d’assister réjouissances familiales, petites et grandes.

Son dévouement à l’observance juive était légendaire. Par exemple, à une certaine époque, il prenait lui-même le train jusqu’à la ville d’Orly pour y livrer du lait casher frais, de sorte que cinq familles soient en mesure d’observer la casherout au plus haut niveau.

Même après avoir subi un accident vasculaire cérébral invalidant en 1998, il continua à enseigner la Torah et gérer des institutions d’un budget global de plusieurs millions d’euros qui ne cesse de grossir chaque année.

 

L'année des dernière, parlant avec des dignitaires au grand allumage public de 'Hanouka près de la tour Eiffel à Paris.

Le Rav Azimov a également dirigé la publication de l’hebdomadaire La Sidra de la Semaine, qui est une source d’information juive et d’inspiration pour des milliers de personnes dans le monde juif francophone, en plus de nombreux livres sur le judaïsme et la philosophie ‘Habad.

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Les 4 lichkot à à 3 étages du 3e Temple

Ye’hezkel chap. 41

 

 

א – וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־הַֽהֵיכָ֑ל וַיָּ֣מָד אֶת־הָֽאֵילִ֗ים שֵׁשׁ־אַמּ֨וֹת רֹ֧חַב מִפּ֛וֹ וְשֵֽׁשׁ־אַמּ֥וֹת רֹֽחַב־מִפּ֖וֹ רֹ֥חַב הָאֹֽהֶל: 1. Puis, il m’introduisit dans le Heikhal et mesura les pilastres : six coudées de large d’un côté et six coudées de large de l’autre côté : telle était la largeur de la tente.

 

ב – וְרֹ֣חַב הַפֶּתַח֘ עֶ֣שֶׂר אַמּוֹת֒ וְכִתְפ֣וֹת הַפֶּ֔תַח חָמֵ֚שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּ֑וֹ וַיָּ֚מָד אָרְכּוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּֽה: 2. La largeur de l’entrée était de dix coudées et les parois latérales de l’entrée avaient cinq coudées d’un côté et cinq coudées de l’autre. Il en mesura la longueur, qui était de quarante coudées, et la largeur, qui était de vingt coudées.
ג – וּבָ֣א לִפְנִ֔ימָה וַיָּ֥מָד אֵֽיל־הַפֶּ֖תַח שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְהַפֶּ֙תַח֙ שֵׁ֣שׁ אַמּ֔וֹת וְרֹ֥חַב הַפֶּ֖תַח שֶׁ֥בַע אַמּֽוֹת: 3. Et il pénétra à l’intérieur et mesura le pilastre de l’entrée qui avait deux coudées. L’entrée avait six coudées et la largeur de l’entrée était de sept coudées.
ד – וַיָּ֨מָד אֶת־אָרְכּ֜וֹ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַֽהֵיכָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֖ה קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים: 4. Il en mesura la longueur, qui était de vingt coudées, et la largeur, qui était de vingt coudées, correspondant à la largeur du Heikhal. Et il me dit : « C’est là le Saint des Saints ! »
ה – וַיָּ֥מָד קִיר־הַבַּ֖יִת שֵׁ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְרֹ֣חַב הַצֵּלָע֩ אַרְבַּ֨ע אַמּ֜וֹת סָבִ֧יב | סָבִ֛יב לַבַּ֖יִת סָבִֽיב: 5. Puis il mesura le mur de l’édifice [dont l’épaisseur était de] six coudées, et la largeur des chambres latérales était de quatre coudées sur tout le pourtour de l’édifice.
ו – וְהַצְּלָעוֹת֩ צֵלָ֨ע אֶל־צֵלָ֜ע שָׁל֧וֹשׁ וּשְׁלֹשִׁ֣ים פְּעָמִ֗ים וּ֠בָאוֹת בַּקִּ֨יר אֲשֶׁר־לַבַּ֧יִת לַצְּלָע֛וֹת סָבִ֥יב | סָבִ֖יב לִֽהְי֣וֹת אֲחוּזִ֑ים וְלֹֽא־יִֽהְי֥וּ אֲחוּזִ֖ים בְּקִ֥יר הַבָּֽיִת: 6. Les chambres latérales, contiguës l’une à l’autre, se répétaient trente-trois fois ; elles pénétraient dans le mur régnant tout autour de l’édifice et des chambres latérales comme pour s’y encastrer, mais elles n’entamaient pas le mur de l’édifice.
ז – וְרָֽחֲבָ֡ה וְנָֽסְבָה֩ לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה לַצְּלָע֗וֹת כִּ֣י מֽוּסַב־הַ֠בַּיִת לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה סָבִ֚יב | סָבִיב֙ לַבַּ֔יִת עַל־כֵּ֥ן רֹֽחַב־לַבַּ֖יִת לְמָ֑עְלָה וְכֵ֧ן הַתַּחְתּוֹנָ֛ה יַֽעֲלֶ֥ה עַל־הָֽעֶלְיוֹנָ֖ה לַתִּֽיכוֹנָֽה: 7. Et l’édifice s’élargissait en tournant, à mesure que s’élevaient les chambres latérales ; car il régnait une galerie, montant par degrés tout autour de l’édifice ; aussi l’édifice s’élargissait-il en haut, et ainsi du rez-de-chaussée on montait à l’étage supérieur par celui du milieu.
ח – וְרָאִ֧יתִי לַבַּ֛יִת גֹּ֖בַהּ סָבִ֣יב | סָבִ֑יב מוּסְד֚וֹת (כתיב מיּסְד֚וֹת) הַצְּלָעוֹת֙ מְל֣וֹ הַקָּנֶ֔ה שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת אַצִּֽילָה: 8. Et je vis une élévation régnant sur tout le pourtour de l’édifice, les fondements des chambres latérales mesurant une canne entière, six grandes coudées.
ט – רֹ֣חַב הַקִּ֧יר אֲשֶׁר־לַצֵּלָ֛ע אֶל־הַח֖וּץ חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וַֽאֲשֶׁ֣ר מֻנָּ֔ח בֵּ֥ית צְלָע֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לַבָּֽיִת: 9. La largeur du mur extérieur aux chambres était de cinq coudées ; et l’espace libre entre les chambres attenant à l’édifice
י – וּבֵ֨ין הַלְּשָׁכ֜וֹת רֹ֣חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֛ה סָבִ֥יב לַבַּ֖יִת סָבִ֥יב | סָבִֽיב: 10. et entre les salles était de vingt coudées sur tout le pourtour de l’édifice.
יא – וּפֶ֚תַח הַצֵּלָע֙ לַמֻּנָּ֔ח פֶּ֚תַח אֶחָד֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן וּפֶ֥תַח אֶחָ֖ד לַדָּר֑וֹם וְרֹ֙חַב֙ מְק֣וֹם הַמֻּנָּ֔ח חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת סָבִ֥יב | סָבִֽיב: 11. Et les chambres latérales avaient une entrée donnant sur l’espace libre, une seule entrée du côté du Nord et une seule du côté du Sud et la largeur de l’espace libre était de cinq coudées tout autour.
יב – וְהַבִּנְיָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה פְּאַ֣ת דֶּֽרֶךְ־הַיָּ֗ם רֹחַב שִׁבְעִ֣ים אַמָּ֔ה וְקִ֧יר הַבִּנְיָ֛ן חָֽמֵשׁ־אַמּ֥וֹת רֹ֖חַב סָבִ֣יב | סָבִ֑יב וְאָרְכּ֖וֹ תִּשְׁעִ֥ים אַמָּֽה: 12. Quant au bâtiment qui était attenant à la Ghizra du côté de l’Ouest, il avait une largeur de soixante-dix coudées ; le mur de ce bâtiment avait cinq coudées de large sur tout le pourtour ; sa longueur était de quatre-vingt-dix coudées.
יג – וּמָדַ֣ד אֶת־הַבַּ֔יִת אֹ֖רֶךְ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַגִּזְרָ֚ה וְהַבִּנְיָה֙ וְקִ֣ירוֹתֶ֔יהָ אֹ֖רֶךְ מֵאָ֥ה אַמָּֽה: 13. Puis il mesura l’édifice, dont la longueur était de cent coudées ; la Ghizra et le bâtiment, y compris ses murs, avaient une longueur de cent coudées.
יד – וְרֹחַב֩ פְּנֵ֨י הַבַּ֧יִת וְהַגִּזְרָ֛ה לַקָּדִ֖ים מֵאָ֥ה אַמָּֽה: 14. La largeur du front de l’édifice et de la Ghizra, du côté de l’Est, était de cent coudées.
טו – וּמָדַ֣ד אֹֽרֶךְ־הַ֠בִּנְיָן אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה אֲשֶׁ֨ר עַל־אַֽחֲרֶ֧יהָ וְאַתִּיקֶ֛יהָא (כתיב וְאַתִּוקֶ֛יהָא) מִפּ֥וֹ וּמִפּ֖וֹ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַֽהֵיכָל֙ הַפְּנִימִ֔י וְאֻֽלַמֵּ֖י הֶֽחָצֵֽר: 15. Il mesura ensuite la longueur du bâtiment attenant à la Ghizra, qui était à l’arrière, avec ses portiques de part et d’autre : cent coudées, avec le Heikhal intérieur et les vestibules du parvis,
טז – הַסִּפִּ֡ים וְהַֽחַלּוֹנִ֣ים הָֽ֠אֲטֻמוֹת וְהָֽאַתִּיקִ֚ים | סָבִיב֙ לִשְׁלָשְׁתָּ֔ם נֶ֧גֶד הַסַּ֛ף שְׂחִ֥יף עֵ֖ץ סָבִ֣יב | סָבִ֑יב וְהָאָ֙רֶץ֙ עַד־הַ֣חַלּוֹנ֔וֹת וְהַֽחַלֹּנ֖וֹת מְכֻסּֽוֹת: 16. les seuils et les fenêtres grillagées et les portiques tout autour des trois côtés ; jusqu’à la hauteur des seuils il y avait un revêtement de bois sur le pourtour, depuis le sol jusqu’aux fenêtres, et les fenêtres étaient couvertes.
יז – עַל־מֵעַ֣ל הַפֶּ֡תַח וְעַד־הַבַּיִת֩ הַפְּנִימִ֨י וְלַח֜וּץ וְאֶל־כָּל־הַקִּ֨יר סָבִ֧יב | סָבִ֛יב בַּפְּנִימִ֥י וּבַחִיצ֖וֹן מִדּֽוֹת: 17. Par-dessus l’entrée jusqu’à l’édifice intérieur, et à l’extérieur, sur la muraille tout autour, à l’extérieur, et à l’intérieur, il y avait des mesures.
יח – וְעָשׂ֥וּי כְּרוּבִ֖ים וְתִֽמֹרִ֑ים וְתִֽמֹרָה֙ בֵּין־כְּר֣וּב לִכְר֔וּב וּשְׁנַ֥יִם פָּנִ֖ים לַכְּרֽוּב: 18. On avait sculpté des chérubins et des palmes, une palme entre deux chérubins, et les chérubins avaient deux faces :
יט – וּפְנֵ֨י אָדָ֚ם אֶל־הַתִּֽמֹרָה֙ מִפּ֔וֹ וּפְנֵֽי־כְפִ֥יר אֶל־הַתִּֽמֹרָ֖ה מִפּ֑וֹ עָשׂ֥וּי אֶל־כָּל־הַבַּ֖יִת סָבִ֥יב | סָבִֽיב: 19. Il y avait une face d’homme vers la palme d’un côté et une face de lion vers la palme de l’autre côté. [Ces sculptures] s’étendaient sur tout le pourtour de l’édifice.
כ – מֵֽהָאָ֙רֶץ֙ עַד־מֵעַ֣ל הַפֶּ֔תַח הַכְּרוּבִ֥ים וְהַתִּֽמֹרִ֖ים עֲשׂוּיִ֑ם וְקִ֖יר הַ֗הֵ֗י֗כָֽ֗ל֗: 20. À partir du sol jusqu’au-dessus de l’entrée, on avait représenté des chérubins et des palmes, ainsi que sur la paroi du Heikhal.
כא – הַֽהֵיכָ֖ל מְזוּזַ֣ת רְבֻעָ֑ה וּפְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ הַמַּרְאֶ֖ה כַּמַּרְאֶֽה: 21. Le Heikhal avait des poteaux carrés, et le front du sanctuaire avait une apparence conforme à la vision.
כב – הַמִּזְבֵּ֡חַ עֵ֣ץ שָׁלוֹשׁ֩ אַמּ֨וֹת גָּבֹ֜הַּ וְאָרְכּ֣וֹ | שְׁתַּ֣יִם אַמּ֗וֹת וּמִקְצֹֽעוֹתָיו֙ ל֔וֹ וְאָרְכּ֥וֹ וְקִֽירֹתָ֖יו עֵ֑ץ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלַ֔י זֶה הַשֻּׁלְחָ֔ן אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: 22. L’autel en bois avait trois coudées de haut et deux coudées de long. Il avait ses angles, sa longueur et ses parois en bois ; et [l’homme] m’adressa ces paroles : « Voici la table qui est devant l’Éternel ! »
כג – וּשְׁתַּ֧יִם דְּלָת֛וֹת לַֽהֵיכָ֖ל וְלַקֹּֽדֶשׁ: 23. Le Heikhal et le Saint [des Saints] avaient deux portes.
כד – וּשְׁתַּ֥יִם דְּלָת֖וֹת לַדְּלָת֑וֹת שְׁתַּיִם מֽוּסַּבּ֣וֹת דְּלָת֔וֹת שְׁתַּיִם לְדֶ֣לֶת אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֥י דְלָת֖וֹת לָֽאַחֶֽרֶת: 24. Il y avait deux battants à ces vantaux, deux battants mobiles : à un vantail deux battants et à l’autre deux battants.
כה – וַֽעֲשׂוּיָ֨ה אֲלֵיהֶ֜ן אֶל־דַּלְת֚וֹת הַֽהֵיכָל֙ כְּרוּבִ֣ים וְתִֽמֹרִ֔ים כַּֽאֲשֶׁ֥ר עֲשׂוּיִ֖ם לַקִּיר֑וֹת וְעָ֥ב עֵ֛ץ אֶל־פְּנֵ֥י הָֽאוּלָ֖ם מֵֽהַחֽוּץ: 25. Et on y avait sculpté, sur ces vantaux du Heikhal, des chérubins et des palmes, comme il y en avait de sculptés sur les parois, et un entablement de bois était sur le devant du vestibule, du côté extérieur,
כו – וְחַלּוֹנִ֨ים אֲטֻמ֚וֹת וְתִֽמֹרִים֙ מִפּ֣וֹ וּמִפּ֔וֹ אֶל־כִּתְפ֖וֹת הָֽאוּלָ֑ם וְצַלְע֥וֹת הַבַּ֖יִת וְהָֽעֻבִּֽים: 26. ainsi que des fenêtres grillagées et des palmes de part et d’autre sur les parois latérales du portique, sur les chambres latérales à l’édifice et aux entablements.

 

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 6 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 40 – Rav M. Altabe

Loges des Lévites et des Prêtres dans le 3e Temple

Ye’hezkel chap. 40

יחזקאל פרק מ

א בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַחַר, אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר–בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה עָלַי יַד-יְהוָה, וַיָּבֵא אֹתִי, שָׁמָּה.
ב בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיְנִיחֵנִי, אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר, מִנֶּגֶב.
ג וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה, וְהִנֵּה-אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל-פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ, וּקְנֵה הַמִּדָּה; וְהוּא עֹמֵד, בַּשָּׁעַר.
  ד וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ, בֶּן-אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר-אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ–כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה, הֻבָאתָה הֵנָּה; הַגֵּד אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
 ה וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד.
 ו וַיָּבוֹא, אֶל-שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה, וַיַּעַל, בְּמַעֲלוֹתָו; וַיָּמָד אֶת-סַף הַשַּׁעַר, קָנֶה אֶחָד רֹחַב, וְאֵת סַף אֶחָד, קָנֶה אֶחָד רֹחַב.
 ז וְהַתָּא, קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים, חָמֵשׁ אַמּוֹת; וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
 ח וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
  ט וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְאֵילָו, שְׁתַּיִם אַמּוֹת; וְאֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבָּיִת.
 י וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים, שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה–מִדָּה אַחַת, לִשְׁלָשְׁתָּם; וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם, מִפֹּה וּמִפּוֹ.
 יא וַיָּמָד אֶת-רֹחַב פֶּתַח-הַשַּׁעַר, עֶשֶׂר אַמּוֹת; אֹרֶךְ הַשַּׁעַר, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.
 יב וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת, אַמָּה אֶחָת, וְאַמָּה-אַחַת גְּבוּל, מִפֹּה; וְהַתָּא–שֵׁשׁ-אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 יג וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ–רֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת:  פֶּתַח, נֶגֶד פָּתַח.
 יד וַיַּעַשׂ אֶת-אֵילִים, שִׁשִּׁים אַמָּה; וְאֶל-אֵיל, הֶחָצֵר, הַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב.
 טו וְעַל, פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון (הָאִיתוֹן), עַל-לִפְנֵי, אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי–חֲמִשִּׁים, אַמָּה.
טז וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב, וְכֵן, לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב, לִפְנִימָה, וְאֶל-אַיִל, תִּמֹרִים.
 יז וַיְבִיאֵנִי, אֶל-הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה, עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב:  שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת, אֶל-הָרִצְפָה.
יח וְהָרִצְפָה אֶל-כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים, לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים–הָרִצְפָה, הַתַּחְתּוֹנָה.
 יט וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, מִחוּץ–מֵאָה אַמָּה:  הַקָּדִים, וְהַצָּפוֹן.
 כ וְהַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לֶחָצֵר, הַחִיצוֹנָה–מָדַד אָרְכּוֹ, וְרָחְבּוֹ.
כא וְתָאָו, שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ, וְאֵילָו וְאֵלַמָּו הָיָה, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אָרְכּוֹ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה.
 כב וְחַלּוֹנָו וְאֵילַמָּו, וְתִימֹרָו, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ-בוֹ, וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם.
 כג וְשַׁעַר, לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, נֶגֶד הַשַּׁעַר, לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-שַׁעַר, מֵאָה אַמָּה.
 כד וַיּוֹלִכֵנִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, וְהִנֵּה-שַׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וּמָדַד אֵילָו וְאֵילַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 כה וְחַלּוֹנִים לוֹ וּלְאֵילַמָּו סָבִיב סָבִיב, כְּהַחַלֹּנוֹת הָאֵלֶּה:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 כו וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עֹלוֹתָו, וְאֵלַמָּו לִפְנֵיהֶם; וְתִמֹרִים לוֹ, אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ–אֶל-אֵילָו.
 כז וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, מֵאָה אַמּוֹת.
כח וַיְבִיאֵנִי אֶל-חָצֵר הַפְּנִימִי, בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  כט וְתָאָו וְאֵילָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב–חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.
ל וְאֵלַמּוֹת, סָבִיב סָבִיב–אֹרֶךְ, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ אַמּוֹת.
לא וְאֵלַמָּו, אֶל-חָצֵר הַחִצוֹנָה, וְתִמֹרִים, אֶל-אֵילָו; וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה, מַעֲלָו.
 לב וַיְבִיאֵנִי אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  לג וְתָאָו וְאֵלָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
לד וְאֵלַמָּו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵלָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
לה וַיְבִיאֵנִי, אֶל-שַׁעַר הַצָּפוֹן; וּמָדַד, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 לו תָּאָו אֵלָו וְאֵלַמָּו, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 לז וְאֵילָו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵילָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
 לח וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ, בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים; שָׁם, יָדִיחוּ אֶת-הָעֹלָה.
 לט וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ, וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת, מִפֹּה–לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם.
  מ וְאֶל-הַכָּתֵף מִחוּצָה, לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת; וְאֶל-הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת, אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת.
מא אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה–לְכֶתֶף הַשָּׁעַר:  שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת, אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ.
  מב וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית, אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי, וְגֹבַהּ, אַמָּה אֶחָת; אֲלֵיהֶם, וְיַנִּיחוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת-הָעוֹלָה בָּם–וְהַזָּבַח.
 מג וְהַשְׁפַתַּיִם, טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת–סָבִיב סָבִיב; וְאֶל-הַשֻּׁלְחָנוֹת, בְּשַׂר הַקָּרְבָן.
  מד וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים, בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; אֶחָד, אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים, פְּנֵי, דֶּרֶךְ הַצָּפֹן.
 מה וַיְדַבֵּר, אֵלָי:  זֹה הַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת.
  מו וְהַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ:  הֵמָּה בְנֵי-צָדוֹק, הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי-לֵוִי אֶל-יְהוָה–לְשָׁרְתוֹ.
  מז וַיָּמָד אֶת-הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה, וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה–מְרֻבָּעַת; וְהַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי הַבָּיִת.
מח וַיְבִאֵנִי, אֶל-אֻלָם הַבַּיִת, וַיָּמָד אֵל אֻלָם, חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה; וְרֹחַב הַשַּׁעַר–שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 מט אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבַמַּעֲלוֹת, אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו; וְעַמֻּדִים, אֶל-הָאֵילִים, אֶחָד מִפֹּה, וְאֶחָד מִפֹּה.

 

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 5 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 40 – Rav M. Altabe

Ne perds pas le nord du 3e Temple!

Ye’hezkel chap. 40

 

יחזקאל פרק מ

א בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַחַר, אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר–בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה עָלַי יַד-יְהוָה, וַיָּבֵא אֹתִי, שָׁמָּה.
ב בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיְנִיחֵנִי, אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר, מִנֶּגֶב.
ג וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה, וְהִנֵּה-אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל-פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ, וּקְנֵה הַמִּדָּה; וְהוּא עֹמֵד, בַּשָּׁעַר.
  ד וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ, בֶּן-אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר-אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ–כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה, הֻבָאתָה הֵנָּה; הַגֵּד אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
 ה וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד.
 ו וַיָּבוֹא, אֶל-שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה, וַיַּעַל, בְּמַעֲלוֹתָו; וַיָּמָד אֶת-סַף הַשַּׁעַר, קָנֶה אֶחָד רֹחַב, וְאֵת סַף אֶחָד, קָנֶה אֶחָד רֹחַב.
 ז וְהַתָּא, קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים, חָמֵשׁ אַמּוֹת; וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
 ח וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
  ט וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְאֵילָו, שְׁתַּיִם אַמּוֹת; וְאֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבָּיִת.
 י וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים, שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה–מִדָּה אַחַת, לִשְׁלָשְׁתָּם; וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם, מִפֹּה וּמִפּוֹ.
 יא וַיָּמָד אֶת-רֹחַב פֶּתַח-הַשַּׁעַר, עֶשֶׂר אַמּוֹת; אֹרֶךְ הַשַּׁעַר, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.
 יב וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת, אַמָּה אֶחָת, וְאַמָּה-אַחַת גְּבוּל, מִפֹּה; וְהַתָּא–שֵׁשׁ-אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 יג וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ–רֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת:  פֶּתַח, נֶגֶד פָּתַח.
 יד וַיַּעַשׂ אֶת-אֵילִים, שִׁשִּׁים אַמָּה; וְאֶל-אֵיל, הֶחָצֵר, הַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב.
 טו וְעַל, פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון (הָאִיתוֹן), עַל-לִפְנֵי, אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי–חֲמִשִּׁים, אַמָּה.
טז וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב, וְכֵן, לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב, לִפְנִימָה, וְאֶל-אַיִל, תִּמֹרִים.
 יז וַיְבִיאֵנִי, אֶל-הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה, עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב:  שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת, אֶל-הָרִצְפָה.
יח וְהָרִצְפָה אֶל-כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים, לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים–הָרִצְפָה, הַתַּחְתּוֹנָה.
 יט וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, מִחוּץ–מֵאָה אַמָּה:  הַקָּדִים, וְהַצָּפוֹן.
 כ וְהַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לֶחָצֵר, הַחִיצוֹנָה–מָדַד אָרְכּוֹ, וְרָחְבּוֹ.
כא וְתָאָו, שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ, וְאֵילָו וְאֵלַמָּו הָיָה, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אָרְכּוֹ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה.
 כב וְחַלּוֹנָו וְאֵילַמָּו, וְתִימֹרָו, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ-בוֹ, וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם.
 כג וְשַׁעַר, לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, נֶגֶד הַשַּׁעַר, לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-שַׁעַר, מֵאָה אַמָּה.
 כד וַיּוֹלִכֵנִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, וְהִנֵּה-שַׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וּמָדַד אֵילָו וְאֵילַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 כה וְחַלּוֹנִים לוֹ וּלְאֵילַמָּו סָבִיב סָבִיב, כְּהַחַלֹּנוֹת הָאֵלֶּה:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 כו וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עֹלוֹתָו, וְאֵלַמָּו לִפְנֵיהֶם; וְתִמֹרִים לוֹ, אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ–אֶל-אֵילָו.
 כז וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, מֵאָה אַמּוֹת.
כח וַיְבִיאֵנִי אֶל-חָצֵר הַפְּנִימִי, בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  כט וְתָאָו וְאֵילָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב–חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.
ל וְאֵלַמּוֹת, סָבִיב סָבִיב–אֹרֶךְ, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ אַמּוֹת.
לא וְאֵלַמָּו, אֶל-חָצֵר הַחִצוֹנָה, וְתִמֹרִים, אֶל-אֵילָו; וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה, מַעֲלָו.
 לב וַיְבִיאֵנִי אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  לג וְתָאָו וְאֵלָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
לד וְאֵלַמָּו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵלָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
לה וַיְבִיאֵנִי, אֶל-שַׁעַר הַצָּפוֹן; וּמָדַד, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 לו תָּאָו אֵלָו וְאֵלַמָּו, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 לז וְאֵילָו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵילָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
 לח וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ, בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים; שָׁם, יָדִיחוּ אֶת-הָעֹלָה.
 לט וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ, וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת, מִפֹּה–לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם.
  מ וְאֶל-הַכָּתֵף מִחוּצָה, לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת; וְאֶל-הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת, אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת.
מא אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה–לְכֶתֶף הַשָּׁעַר:  שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת, אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ.
  מב וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית, אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי, וְגֹבַהּ, אַמָּה אֶחָת; אֲלֵיהֶם, וְיַנִּיחוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת-הָעוֹלָה בָּם–וְהַזָּבַח.
 מג וְהַשְׁפַתַּיִם, טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת–סָבִיב סָבִיב; וְאֶל-הַשֻּׁלְחָנוֹת, בְּשַׂר הַקָּרְבָן.
  מד וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים, בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; אֶחָד, אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים, פְּנֵי, דֶּרֶךְ הַצָּפֹן.
 מה וַיְדַבֵּר, אֵלָי:  זֹה הַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת.
  מו וְהַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ:  הֵמָּה בְנֵי-צָדוֹק, הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי-לֵוִי אֶל-יְהוָה–לְשָׁרְתוֹ.
  מז וַיָּמָד אֶת-הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה, וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה–מְרֻבָּעַת; וְהַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי הַבָּיִת.
מח וַיְבִאֵנִי, אֶל-אֻלָם הַבַּיִת, וַיָּמָד אֵל אֻלָם, חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה; וְרֹחַב הַשַּׁעַר–שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 מט אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבַמַּעֲלוֹת, אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו; וְעַמֻּדִים, אֶל-הָאֵילִים, אֶחָד מִפֹּה, וְאֶחָד מִפֹּה.

 

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 4 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 40 – Rav M. Altabe

Le parvi interieur du 3e temple

Ye’hezkel chap. 40

 

יחזקאל פרק מ

א בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַחַר, אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר–בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה עָלַי יַד-יְהוָה, וַיָּבֵא אֹתִי, שָׁמָּה.
ב בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיְנִיחֵנִי, אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר, מִנֶּגֶב.
ג וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה, וְהִנֵּה-אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל-פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ, וּקְנֵה הַמִּדָּה; וְהוּא עֹמֵד, בַּשָּׁעַר.
  ד וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ, בֶּן-אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר-אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ–כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה, הֻבָאתָה הֵנָּה; הַגֵּד אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
 ה וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד.
 ו וַיָּבוֹא, אֶל-שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה, וַיַּעַל, בְּמַעֲלוֹתָו; וַיָּמָד אֶת-סַף הַשַּׁעַר, קָנֶה אֶחָד רֹחַב, וְאֵת סַף אֶחָד, קָנֶה אֶחָד רֹחַב.
 ז וְהַתָּא, קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים, חָמֵשׁ אַמּוֹת; וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
 ח וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
  ט וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְאֵילָו, שְׁתַּיִם אַמּוֹת; וְאֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבָּיִת.
 י וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים, שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה–מִדָּה אַחַת, לִשְׁלָשְׁתָּם; וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם, מִפֹּה וּמִפּוֹ.
 יא וַיָּמָד אֶת-רֹחַב פֶּתַח-הַשַּׁעַר, עֶשֶׂר אַמּוֹת; אֹרֶךְ הַשַּׁעַר, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.
 יב וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת, אַמָּה אֶחָת, וְאַמָּה-אַחַת גְּבוּל, מִפֹּה; וְהַתָּא–שֵׁשׁ-אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 יג וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ–רֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת:  פֶּתַח, נֶגֶד פָּתַח.
 יד וַיַּעַשׂ אֶת-אֵילִים, שִׁשִּׁים אַמָּה; וְאֶל-אֵיל, הֶחָצֵר, הַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב.
 טו וְעַל, פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון (הָאִיתוֹן), עַל-לִפְנֵי, אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי–חֲמִשִּׁים, אַמָּה.
טז וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב, וְכֵן, לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב, לִפְנִימָה, וְאֶל-אַיִל, תִּמֹרִים.
 יז וַיְבִיאֵנִי, אֶל-הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה, עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב:  שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת, אֶל-הָרִצְפָה.
יח וְהָרִצְפָה אֶל-כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים, לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים–הָרִצְפָה, הַתַּחְתּוֹנָה.
 יט וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, מִחוּץ–מֵאָה אַמָּה:  הַקָּדִים, וְהַצָּפוֹן.
 כ וְהַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לֶחָצֵר, הַחִיצוֹנָה–מָדַד אָרְכּוֹ, וְרָחְבּוֹ.
כא וְתָאָו, שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ, וְאֵילָו וְאֵלַמָּו הָיָה, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אָרְכּוֹ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה.
 כב וְחַלּוֹנָו וְאֵילַמָּו, וְתִימֹרָו, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ-בוֹ, וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם.
 כג וְשַׁעַר, לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, נֶגֶד הַשַּׁעַר, לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-שַׁעַר, מֵאָה אַמָּה.
 כד וַיּוֹלִכֵנִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, וְהִנֵּה-שַׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וּמָדַד אֵילָו וְאֵילַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 כה וְחַלּוֹנִים לוֹ וּלְאֵילַמָּו סָבִיב סָבִיב, כְּהַחַלֹּנוֹת הָאֵלֶּה:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 כו וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עֹלוֹתָו, וְאֵלַמָּו לִפְנֵיהֶם; וְתִמֹרִים לוֹ, אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ–אֶל-אֵילָו.
 כז וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, מֵאָה אַמּוֹת.
כח וַיְבִיאֵנִי אֶל-חָצֵר הַפְּנִימִי, בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  כט וְתָאָו וְאֵילָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב–חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.
ל וְאֵלַמּוֹת, סָבִיב סָבִיב–אֹרֶךְ, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ אַמּוֹת.
לא וְאֵלַמָּו, אֶל-חָצֵר הַחִצוֹנָה, וְתִמֹרִים, אֶל-אֵילָו; וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה, מַעֲלָו.
 לב וַיְבִיאֵנִי אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  לג וְתָאָו וְאֵלָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
לד וְאֵלַמָּו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵלָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
לה וַיְבִיאֵנִי, אֶל-שַׁעַר הַצָּפוֹן; וּמָדַד, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 לו תָּאָו אֵלָו וְאֵלַמָּו, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 לז וְאֵילָו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵילָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
 לח וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ, בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים; שָׁם, יָדִיחוּ אֶת-הָעֹלָה.
 לט וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ, וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת, מִפֹּה–לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם.
  מ וְאֶל-הַכָּתֵף מִחוּצָה, לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת; וְאֶל-הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת, אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת.
מא אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה–לְכֶתֶף הַשָּׁעַר:  שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת, אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ.
  מב וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית, אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי, וְגֹבַהּ, אַמָּה אֶחָת; אֲלֵיהֶם, וְיַנִּיחוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת-הָעוֹלָה בָּם–וְהַזָּבַח.
 מג וְהַשְׁפַתַּיִם, טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת–סָבִיב סָבִיב; וְאֶל-הַשֻּׁלְחָנוֹת, בְּשַׂר הַקָּרְבָן.
  מד וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים, בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; אֶחָד, אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים, פְּנֵי, דֶּרֶךְ הַצָּפֹן.
 מה וַיְדַבֵּר, אֵלָי:  זֹה הַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת.
  מו וְהַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ:  הֵמָּה בְנֵי-צָדוֹק, הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי-לֵוִי אֶל-יְהוָה–לְשָׁרְתוֹ.
  מז וַיָּמָד אֶת-הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה, וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה–מְרֻבָּעַת; וְהַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי הַבָּיִת.
מח וַיְבִאֵנִי, אֶל-אֻלָם הַבַּיִת, וַיָּמָד אֵל אֻלָם, חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה; וְרֹחַב הַשַּׁעַר–שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 מט אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבַמַּעֲלוֹת, אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו; וְעַמֻּדִים, אֶל-הָאֵילִים, אֶחָד מִפֹּה, וְאֶחָד מִפֹּה.

 

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 3 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 40 – Rav M. Altabe

 

Le parvi des femmes

Ye’hezkel chap. 40

 

יחזקאל פרק מ

א בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַחַר, אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר–בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הָיְתָה עָלַי יַד-יְהוָה, וַיָּבֵא אֹתִי, שָׁמָּה.
ב בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים, הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיְנִיחֵנִי, אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד, וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר, מִנֶּגֶב.
ג וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה, וְהִנֵּה-אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל-פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ, וּקְנֵה הַמִּדָּה; וְהוּא עֹמֵד, בַּשָּׁעַר.
  ד וַיְדַבֵּר אֵלַי הָאִישׁ, בֶּן-אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר-אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ–כִּי לְמַעַן הַרְאוֹתְכָה, הֻבָאתָה הֵנָּה; הַגֵּד אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
 ה וְהִנֵּה חוֹמָה מִחוּץ לַבַּיִת, סָבִיב סָבִיב; וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה, שֵׁשׁ-אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח, וַיָּמָד אֶת-רֹחַב הַבִּנְיָן קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד.
 ו וַיָּבוֹא, אֶל-שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה, וַיַּעַל, בְּמַעֲלוֹתָו; וַיָּמָד אֶת-סַף הַשַּׁעַר, קָנֶה אֶחָד רֹחַב, וְאֵת סַף אֶחָד, קָנֶה אֶחָד רֹחַב.
 ז וְהַתָּא, קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים, חָמֵשׁ אַמּוֹת; וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
 ח וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת–קָנֶה אֶחָד.
  ט וַיָּמָד אֶת-אֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁמֹנֶה אַמּוֹת, וְאֵילָו, שְׁתַּיִם אַמּוֹת; וְאֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבָּיִת.
 י וְתָאֵי הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַקָּדִים, שְׁלֹשָׁה מִפֹּה וּשְׁלֹשָׁה מִפֹּה–מִדָּה אַחַת, לִשְׁלָשְׁתָּם; וּמִדָּה אַחַת לָאֵילִם, מִפֹּה וּמִפּוֹ.
 יא וַיָּמָד אֶת-רֹחַב פֶּתַח-הַשַּׁעַר, עֶשֶׂר אַמּוֹת; אֹרֶךְ הַשַּׁעַר, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.
 יב וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת, אַמָּה אֶחָת, וְאַמָּה-אַחַת גְּבוּל, מִפֹּה; וְהַתָּא–שֵׁשׁ-אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 יג וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ–רֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת:  פֶּתַח, נֶגֶד פָּתַח.
 יד וַיַּעַשׂ אֶת-אֵילִים, שִׁשִּׁים אַמָּה; וְאֶל-אֵיל, הֶחָצֵר, הַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב.
 טו וְעַל, פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון (הָאִיתוֹן), עַל-לִפְנֵי, אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי–חֲמִשִּׁים, אַמָּה.
טז וְחַלּוֹנוֹת אֲטֻמוֹת אֶל-הַתָּאִים וְאֶל אֵלֵיהֵמָה לִפְנִימָה לַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב, וְכֵן, לָאֵלַמּוֹת; וְחַלּוֹנוֹת סָבִיב סָבִיב, לִפְנִימָה, וְאֶל-אַיִל, תִּמֹרִים.
 יז וַיְבִיאֵנִי, אֶל-הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְהִנֵּה לְשָׁכוֹת וְרִצְפָה, עָשׂוּי לֶחָצֵר סָבִיב סָבִיב:  שְׁלֹשִׁים לְשָׁכוֹת, אֶל-הָרִצְפָה.
יח וְהָרִצְפָה אֶל-כֶּתֶף הַשְּׁעָרִים, לְעֻמַּת אֹרֶךְ הַשְּׁעָרִים–הָרִצְפָה, הַתַּחְתּוֹנָה.
 יט וַיָּמָד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, מִחוּץ–מֵאָה אַמָּה:  הַקָּדִים, וְהַצָּפוֹן.
 כ וְהַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לֶחָצֵר, הַחִיצוֹנָה–מָדַד אָרְכּוֹ, וְרָחְבּוֹ.
כא וְתָאָו, שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ, וְאֵילָו וְאֵלַמָּו הָיָה, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אָרְכּוֹ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה.
 כב וְחַלּוֹנָו וְאֵילַמָּו, וְתִימֹרָו, כְּמִדַּת הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ-בוֹ, וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם.
 כג וְשַׁעַר, לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, נֶגֶד הַשַּׁעַר, לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-שַׁעַר, מֵאָה אַמָּה.
 כד וַיּוֹלִכֵנִי דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, וְהִנֵּה-שַׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וּמָדַד אֵילָו וְאֵילַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 כה וְחַלּוֹנִים לוֹ וּלְאֵילַמָּו סָבִיב סָבִיב, כְּהַחַלֹּנוֹת הָאֵלֶּה:  חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 כו וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה עֹלוֹתָו, וְאֵלַמָּו לִפְנֵיהֶם; וְתִמֹרִים לוֹ, אֶחָד מִפּוֹ וְאֶחָד מִפּוֹ–אֶל-אֵילָו.
 כז וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; וַיָּמָד מִשַּׁעַר אֶל-הַשַּׁעַר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, מֵאָה אַמּוֹת.
כח וַיְבִיאֵנִי אֶל-חָצֵר הַפְּנִימִי, בְּשַׁעַר הַדָּרוֹם; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר הַדָּרוֹם, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  כט וְתָאָו וְאֵילָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב–חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֹרֶךְ, וְרֹחַב, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת.
ל וְאֵלַמּוֹת, סָבִיב סָבִיב–אֹרֶךְ, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ אַמּוֹת.
לא וְאֵלַמָּו, אֶל-חָצֵר הַחִצוֹנָה, וְתִמֹרִים, אֶל-אֵילָו; וּמַעֲלוֹת שְׁמוֹנֶה, מַעֲלָו.
 לב וַיְבִיאֵנִי אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דֶּרֶךְ הַקָּדִים; וַיָּמָד אֶת-הַשַּׁעַר, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
  לג וְתָאָו וְאֵלָו וְאֵלַמָּו, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ וּלְאֵלַמָּו, סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
לד וְאֵלַמָּו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵלָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
לה וַיְבִיאֵנִי, אֶל-שַׁעַר הַצָּפוֹן; וּמָדַד, כַּמִּדּוֹת הָאֵלֶּה.
 לו תָּאָו אֵלָו וְאֵלַמָּו, וְחַלּוֹנוֹת לוֹ סָבִיב סָבִיב:  אֹרֶךְ, חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְרֹחַב, חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אַמָּה.
 לז וְאֵילָו, לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְתִמֹרִים אֶל-אֵילָו, מִפּוֹ וּמִפּוֹ; וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, מַעֲלָו.
 לח וְלִשְׁכָּה וּפִתְחָהּ, בְּאֵילִים הַשְּׁעָרִים; שָׁם, יָדִיחוּ אֶת-הָעֹלָה.
 לט וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ, וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת, מִפֹּה–לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם הָעוֹלָה, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם.
  מ וְאֶל-הַכָּתֵף מִחוּצָה, לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת; וְאֶל-הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת, אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר, שְׁנַיִם, שֻׁלְחָנוֹת.
מא אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה–לְכֶתֶף הַשָּׁעַר:  שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת, אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ.
  מב וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית, אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי, וְגֹבַהּ, אַמָּה אֶחָת; אֲלֵיהֶם, וְיַנִּיחוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת-הָעוֹלָה בָּם–וְהַזָּבַח.
 מג וְהַשְׁפַתַּיִם, טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת–סָבִיב סָבִיב; וְאֶל-הַשֻּׁלְחָנוֹת, בְּשַׂר הַקָּרְבָן.
  מד וּמִחוּצָה לַשַּׁעַר הַפְּנִימִי לִשְׁכוֹת שָׁרִים, בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי אֲשֶׁר אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם; אֶחָד, אֶל-כֶּתֶף שַׁעַר הַקָּדִים, פְּנֵי, דֶּרֶךְ הַצָּפֹן.
 מה וַיְדַבֵּר, אֵלָי:  זֹה הַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַבָּיִת.
  מו וְהַלִּשְׁכָּה, אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, לַכֹּהֲנִים, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ:  הֵמָּה בְנֵי-צָדוֹק, הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי-לֵוִי אֶל-יְהוָה–לְשָׁרְתוֹ.
  מז וַיָּמָד אֶת-הֶחָצֵר אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה, וְרֹחַב מֵאָה אַמָּה–מְרֻבָּעַת; וְהַמִּזְבֵּחַ, לִפְנֵי הַבָּיִת.
מח וַיְבִאֵנִי, אֶל-אֻלָם הַבַּיִת, וַיָּמָד אֵל אֻלָם, חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפֹּה; וְרֹחַב הַשַּׁעַר–שָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.
 מט אֹרֶךְ הָאֻלָם עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרֹחַב עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבַמַּעֲלוֹת, אֲשֶׁר יַעֲלוּ אֵלָיו; וְעַמֻּדִים, אֶל-הָאֵילִים, אֶחָד מִפֹּה, וְאֶחָד מִפֹּה.

 

 

Etudes pendant les trois semaines – Cours No 15 : Le troisième Temple – Ye’hezkel chap. 41 – Rav M. Altabe

Tout sur le jeûne du 17 Tamouz (repoussé au dimanche 17 juillet 2022)

 

Un jour de jeûne, un jour de téchouva

Chiva assar béTamouz, le 17 tamouz : le jeûne que nous observons ce jour marque l’entrée dans la période des Trois semaines. C’est en effet le 17 Tamouz 3830 (ou en l’an70) qu’après quatre années de révolte juive les légions romaines ouvrirent une brèche dans les murailles de Jérusalem assiégée.

  • Le jeûne du 17 Tamouz, connu comme Chiva Assar beTamouz est le début de la période des Trois Semaines de deuil pour la destruction de Jérusalem et des deux Saints Temples.
  • Ce jeûne commémore en fait cinq événements tragiques survenus à cette date :
  • Moïse brisa les premières Tables de la Loi lorsqu’il vit le peuple juif adorer le Veau d’Or.
  • Au cours du siège de Jérusalem par les Babyloniens, le sacrifice quotidien fut interrompu par manque de bétail.
  • Apostomos brûla un rouleau de la Torah.1Une idole fut installée dans le saint Temple.
  • Une première brèche fut percée ce jour-là dans les murailles de la ville sainte par les Romains en l’an 69 de l’ère commune, après un long siège. (Trois semaines plus tard, après que les Juifs se soient vaillamment défendus, les Romains détruisirent le second Saint Temple, le jour du 9 Av.)
  • D’après le Talmud de Jérusalem, c’est également en ce jour que les Babyloniens percèrent la muraille de Jérusalem lorsqu’ils vinrent détruire le premier Temple.

Concrètement :

  • Les adultes en bonne santé – à partir de l’âge de bar et bat mitsva – s’abstiennent de manger et de boire depuis l’aube jusqu’à la tombée de la nuit.
  • Les femmes enceintes et qui allaitent ne jeûnent pas.
  • Un malade doit consulter un rabbin. Ceux qui sont dispensés de jeûne, comme les malades et les enfants, ne devraient pas consommer de douceurs en ce jour.
  • Un jour de jeûne est un jour propice, un jour où D.ieu est accessible, attendant notre repentir.
  • Il est permis de se lever avant le début du jeûne pour manger quelque chose, à condition d’avoir eu l’intention de le faire avant d’aller dormir.
  • Au cours de la prière du matin, nous récitons les seli’hot (élégies) relatives à ce jour, figurant à la fin du recueil de prières.
  • Le “long Avinou Malkeinou” est récité lors de l’office du matin et de celui de l’après-midi.
  • La Torah est lue lors de l’office du matin et de celui de l’après-midi. La lecture – qui est la même pour ces deux offices – est Exode 31,11-14 et 34,1-10, et évoque comment, après l’incident du Veau d’Or, Moïse a intercédé auprès de D.ieu en faveur des Israélites jusqu’à obtenir Son pardon pour eux.
  • Dans le rite ‘hassidique et le rite ashkénaze, après la lecture de l’après-midi, la Haftarah des jours de jeûne est lue (Isaïe 55,6 à 58,8).
  • Au cours de la Amidah de l’après-midi, tous ceux qui jeûnent ajoutent un petit passage, aneinou, dans la bénédiction Chéma koleinou.
  • Si le 17 Tamouz tombe un Chabbat, le jeûne est repoussé au dimanche.
  • S’abstenir de manger et de boire est l’aspect superficiel d’un jour de jeûne. À un degré plus profond, un jour de jeûne est un jour propice, un jour où D.ieu est accessible, attendant notre repentir.
  • Nos Sages ont enseigné : “Toute génération au sein de laquelle le Temple n’a pas été reconstruit, c’est comme si le Temple avait été détruit en son temps.” Un jour de jeûne n’est pas seulement un jour triste, c’est un jour lors duquel nous sommes investis du pouvoir de réparer la cause de cette destruction, afin que notre exil s’achève et que nous entrions dans l’ère messianique, puisse-t-elle advenir très prochainement.
Les trois semaines

– Durant les trois semaines suivantes, jusqu’au 9 Av, on augmente les dons à la Tsedaka.
– On évite d’acheter de nouveaux vêtements et on ne prononce pas la bénédiction « Chéhé’héyanou » (par exemple sur un fruit nouveau).
– On ne se coupe pas les cheveux, on n’écoute pas de musique joyeuse et on ne célèbre pas de mariage.
– On évite de passer en jugement.
– Suite à l’appel du Rabbi, à partir du 17 Tamouz, nous intensifions l’étude des lois de la construction du Temple (dans le livre d’Ezékiel, le traité Talmudique Midot et le Rambam – Maïmonide).
– Durant les neuf jours qui précèdent le 9 Av (à partir du dimanche soir 23 juillet 2017), on ne mange pas de viande et on ne boit pas de vin. Par contre, on assistera à un Siyoum (ou on l’écoutera sur radio J à partir du lundi 24 juillet à 14h 30), ce qui est une joie permise durant cette période.

 

Le sens des Trois semaines 

Nos Sages ont abondamment souligné la gravité de ces jours. Ne s’agit-il pas du début de l’exil qui est encore le nôtre comme de celui, si l’on peut dire, de l’exil de la Ché’hina, de la Présence divine ? La destruction du Temple n’est-elle pas une indicible perte pour le peuple juif comme pour l’ensemble de l’humanité? Le temps des trois semaines est certes un temps d’étroitesse. Ben hametsarim,un temps « entre les limites ». Faut-il pourtant s’y laisser enfermer? Pour la tradition juive une tristesse close sur elle-même ne peut pas être la réponse. La commémoration de la perte n’est là que parce qu’elle nous désigne un autre horizon, un projet. Réparer, améliorer, élever, spiritualiser : voilà des maîtres-mots de l’action millénaire du judaïsme. Ce qui a été physiquement détruit peut être spirituellement reconstruit.

Tous les enfants juifs, autrefois, connaissaient ce récit : Rabban Gamliel, Rabbi Elazar ben Azarya, Rabbi Yochoua et Rabbi Aquiba montèrent un jour à Jérusalem. Arrivant devant le mont du Temple et voyant un renard sortir de ce qui avait été le Saint des Saints, les trois premiers éclatèrent en d’amers sanglots. Mais Rabbi Aquiba se mit à rire! « Qu’a-tu donc Aquiba à rire ainsi? Et vous, répondit-il, qu’avez-vous donc à pleurer? ». « Pour ce lieu, dirent les Maîtres, la Torah décrète que le profane qui s’en approcherait mourrait. Voilà que des renards en sortent et nous ne devrions pas pleurer! ». Rabbi Aquiba leur opposa alors les prophéties de Jérémie et de Zacharie. Jérémie qui annonce la ruine de Jérusalem et Zacharie qui transmet la grandiose promesse : « Oui certes, dit l’Eternel, je les ramènerai pour qu’ils habitent dans Jérusalem; ils seront mon peuple et Je serai leur D.ieu en vérité et en justice ». » La première prophétie étant réalisée, conclut Rabbi Aquiba, la seconde le sera certainement à son tour ». Alors les Maîtres dirent : « Aquiba, tu nous a consolés! ».

Consolation : elle commence dès le Chabbat qui suit Ticha béAv, le 9 Av, Chabbat Na’hamou, le Chabbat de la consolation. Et c’est bien plus qu’une consolation que nous vivrons dès le 15 Av, jour de joie entre tous.

L’exil n’est pas un état, il est un chemin. Celui qui mène à l’ultime libération.