אדמו »ר הזקן הורה לכתוב « פצוע דכא » באלף לבסוף ולא בה »א.

בפראג יש ס »ת שקבלה בידם שהגיה עזרא הסופר, אין קורין בו אלא בשמחת-תורה וגוללין אותו תמיד בפרשת שמע. כשהייתי בפראג בשנת תרס »ח ראיתיו וכתוב בו « דכא » באלף. כן כשהייתי בוארמס בשנת תרס »ז ראיתי שם ס »ת אשר מקובל בידם שכתבו מהר »ם מרוטנבורג וגם בו כתוב « דכא » באלף. ועיין בשארית יהודא (יו »ד סי’ ט »ז) ודברי נחמיה (יו »ד סי כ »ב) ובס’ משנת אברהם (סי’ לב) מציין כמה ספרים הדנים בזה.

L’Admour Hazaken demanda d’écrire « Petsoua Daka » (Devarim 23, 2) avec, pour dernière lettre, un Alef et non un Hé.
A Prague, il y a un Sefer Torah qui, d’après la tradition locale, a été examiné et rectifié par Ezra le Scribe. Il n’est lu qu’à Sim’hat Torah et on l’enroule toujours sur la section du Chema Israël.
Lorsque j’étais à Prague, en 5668 (1908), je l’ai vu et « Daka » y était écrit avec un Alef.
De même, lorsque je me suis rendu à Worms, en 5667 (1907), j’ai vu un Sefer Torah qui, d’après la tradition de cette communauté, a été écrit par Rabbi Meïr de Rotenbourg. « Daka » y était également écrit avec un Alef.
On consultera à ce propos le Cheherit Yehouda (Yoré Dea, paragraphe 16) et le Divreï Ne’hemia (Yoré Dea, paragraphe 22). Le Michnat Avraham (section 32) cite différents ouvrages traitant de ce sujet.