Communiqué du Professeur Elyahou Sorkin, Hassid Habad et directeur du service de réanimation à l’hôpital Mayanei Hayechoua à Bnei Brak

Communiqué du Professeur Elyahou Sorkin, Hassid Habad et directeur du service de réanimation à l’hôpital Mayanei Hayechoua à Bnei Brak

 Nous nous sommes rapidement rendu compte que médicalement il s’agissait d’une nouvelle maladie, qui n’a actuellement aucun traitement.

«Dans la première vague, les mois ont passé et nous avons eu un «goutte-à-goutte» de patients qui, après le traitement, ont été renvoyés chez eux sans aucun problème. Récemment, nous avons reçu une vague de patients sérieux souffrant d’une maladie complètement différente!

«Le virus affecte la plupart des organes vitaux et provoque des problèmes importants de respiration pendant longtemps et ont du mal à se rétablir. Je vois des patients qui viennent à l’hôpital avec un téléphone portable et communiquent avec l’environnement, et dans les deux jours sont sous coma artificiel et en assistance respiratoire. Nous avons de jeunes patients sans maladie d’origine.

40% des patients de cette nouvelle vague sont âgés de 19 à 50 ans. 30% des patients gravement malades en assistance respiratoire deviennent handicapés.

«Le vaccin ne viendra pas de sitôt, voyez la difficulté à traiter la maladie. Bientôt nous manquerons de lits en soins intensifs, il va falloir s’habituer à vivre avec cette horrible chose appelée coronavirus. Le port du masque, le lavage des mains et la distanciation doivent être maintenus ».

«Il y a eu un incident tragique ici à Bnei Brak, un petit-fils est venu rendre visite à ses grands-parents. En dix jours, la famille a été anéantie. Les grands-parents sont morts, le père est mort et la mère a été handicapée. »

« En tant que médecins, nous avons du mal à faire face. Nous devons être ensemble face à la maladie, que personne ne sait comment traiter. »

Cours du Rav Levi Azimov

Cours du Rav Levi Azimov

Chaque vendredi, étude du Likoutei Si’hot avec le Rav Levi Azimov 10h30 – 11h30
Tél. : 07 55 50 09 02 – code : 33 41 593#
Egalement EN DIRECT à PARTIR DE 10h30 sur
RADIO HASSIDOUT

CHELA'H – Myriam et les Explorateurs Source : Likouté Si’hot volume 18, Si’ha 1 - Vendredi 4 juin 2021

BEAALOTE'HA – Qui a fabriqué la Menorah ? Source : Likouté Si’hot volume 38, Si’ha 1 - Vendredi 28 mai 2021

NASSO – Les charrettes des chefs de tribu - Source : Likouté Si’hot volume 28, Si’ha 2 sur Nasso - Vendredi 21 mai 2021

CHAVOUOT - Vision des sons, audition des images - Source : Likouté Si’hot volume 6, deuxième Si’ha sur Yitro - Vendredi 14 mai 2021

BE'HOUKOTAI – La récompense promise Source : Likouté Si’hot volume 37, Si’ha sur Be’houkotaï - Vendredi 7 mai 2021

EMOR – L’interdiction de la nouvelle récolte Source : Likouté Si’hot volume 17, deuxième Si’ha sur Emor - Vendredi 30 avril 2021 du Ohel

A'HAREI – La Mitsva de recouvrir le sang - Source : Likouté Si’hot volume 37, Si’ha sur la Paracha A’harei - Vendredi 23 avril 2021

METSORA – L’évolution du nom de la Paracha - Source : Likouté Si’hot volume 7, première Si’ha sur Metsora - Vendredi 15 avril 2021

CHEMINI – Se préserver de l’impureté des aliments Source : Likouté Si’hot volume 27, troisième Si’ha sur Chemini - Vendredi 9 avril 2021

MP3

 

<strong>VAYIKRA – La générosité du Sacrifice Source : Likouté Si’hot volume 17, deuxième Si’ha sur Vayikra - Vendredi 19 mars 2021</strong>

PEKOUDEI – Le récit de l’édification du Tabernacle Source : Likouté Si’hot volume 16, première Si’ha sur Pekoudé -vendredi 12 mars 2021

KI TISSA – Quarante jours sans manger - Source : Likouté Si’hot volume 36, première Si’ha sur Ki-Tissa - Vendedi 5 mars 2021

<strong>POURIM – La Meguila et le Hallel Source : Likouté Si’hot volume 36, deuxième Si’ha sur Pourim - Jeudi 25 février 2021</strong>

MP3

[/learn_more caption]

TEROUMA – Trois prélèvements pour trois piliers Source : Likouté Si’hot volume 16, deuxième Si’ha sur Terouma - Vendredi 19 février 2021

TELECHARGER LE MP3

 

[/learn_more caption]

MICHPATIM – Serviteurs hébreux et cananéens Source : Likouté Si’hot volume 16, deuxième Si’ha sur Michpatim - Vendredi 12 février 2021

MP3

YITRO – Déléguer : avantages et inconvénients - Source : Likouté Si’hot volume 16, seconde Si’ha de Yitro - Vendredi 5 février 2021

BECHALA'H – Exigences positives, plaintes négatives - Source : Likouté Si’hot volume 16, deuxième Si’ha sur Bechala’h - Vendredi 29 janvier 2021

BO – Sanctifier la maison même ! - Source : Likouté Si’hot volume 26, troisième Si’ha sur Bo - Vendredi 22 janvier 2021

VAÉRA – L’interrogation de Moché - Source : Likouté Si’hot volume 3, Si’ha sur Vaéra (chapitres 1-10) - Vendredi 15 janvier 2021

CHEMOT – L’âne et la matière raffinée Source : Likouté Si’hot volume 31, troisième Si’ha sur Chemot - Vendredi 8 janvier 2021

VAYÉ'HI – La révélation de Ya’akov Source : Likouté Si’hot volume 10, deuxième Si’ha sur Vaye’hi - Vendredi 1er janvier 2021

VAYIGACH – Larmes positives, larmes négatives Source : Likouté Si’hot volume 10, première Si’ha sur Vayigach - Vendredi 25 décembre 2020

MIKETS – L’impact de Yossef sur l’Egypte Source : Likouté Si’hot volume 10, deuxième Si’ha sur Mikets - Vendredi 18 décembre 2020

‘HANOUCCAH – Victoire matérielle ou spirituelle ? Source : Likouté Si’hot volume 25, Si’ha sur ‘Hannoucah - Vendredi 11 décembre 2020

VAYICHLA'H – La fausse existence de l’idolâtrie Source : Likouté Si’hot volume 30, deuxième Si’ha sur Vayichla’h - Vendredi 4 décembre 2020

VAYETSE – La splendeur de la ville Source : Likouté Si’hot volume 35, première Si’ha sur Vayétsé - Vendredi 27 novembre 2020

‘HAYE SARAH – Transfert d’une propriété royale Source : Likouté Si’hot volume 35, première Si’ha sur ‘Hayé Sarah - Vendredi 13 novembre 2020

Vayéra – Elévation limitée, ascension illimitée Source : Likouté Si’hot volume 10, première Si’ha sur Vayéra - Vendredi 6 novembre 2020

LE'H LE'HA – Brit Milah : L’alliance d’Avraham Source : Likouté Si’hot volume 10, seconde Si’ha sur Le’h Le’ha - Vendredi 30 octobre 2020

NOA'H – Sept lois divines et rationnelles Source : Likouté Si’hot volume 15, quatrième Si’ha sur Noa’h - Vendredi 23 octobre 2020

BERECHIT – Que la Lumière soit ! Source : Likouté Si’hot volume 10, deuxième Si’ha sur Berechit - Vendredi 16 octobre 2020

Likoutei Si'hot - Helek 19 - 2ème Si'ha - Chabbat Berechit 5724 (sans Mekorot) Vendredi 2 octobre 2020

HAAZINOU / Chabbat Techouva – Proximité des Cieux Source : Likouté Si’hot volume 14 - Vendredi 25 septembre 2020

ROCH HACHANA – Likouté Si’hot volume 24, Si’ha sur Roch Hachana - Vendredi 18 septembre 2020

NITSAVIM – Circoncision divine du cœur Source : Likouté Si’hot volume 29, Si’ha sur Nitsavim - Vendredi 11 septembre 2020

KI TAVO – S’identifier à D.ieu Source : Likouté Si’hot volume 4, Si’ha sur Ki-Tavo - Vendredi 4 septembre 2020

KI TETSE – Souvenir d’Amalek et souvenir du Chabbat Source : Likouté Si’hot volume 19, 4ème Si’ha sur Ki-Tetsé - Vendredi 28 août 2020

Ki-Tetsé Souvenir d’Amalek et souvenir du Chabbat Source : Likouté Si’hot volume 19, 4ème Si’ha sur Ki-Tetsé

TELECHARGER LE MP3

Kovets TETSE 5780 Mekorot TETSE 5780

CHOFTIM – L’homme est « l’arbre des champs » Source : Likouté Si’hot volume 24, troisième Si’ha sur Choftim - Vendredi 21 août 2020

EKEV – La protection de la Mezouza - Source: Likouté Si’hot volume 19, cinquième Si’ha sur Ekev - Vendredi 7 août 2020

CHABBAT NAHAMOU – Double consolation - Source : Likouté Si’hot volume 19, Si’ha sur Chabbat Na’hamou - Vendredi 31 juillet 2020

DEVARIM – ‘Kirya’ : La force d’une ville unie Source : Likouté Si’hot volume 29, Si’ha sur Devarim - Vendredi 24 juillet 2020

- MATOT – La répartition du butin de Midyan <em>Source : Likouté Si’hot volume 13, deuxième Si’ha sur Matot</em> - Vendredi 17 juillet 2020

- PIN'HAS – Le recensement du berger Source : Likouté Si’hot volume 18, première Si’ha sur Pin’has - Vendredi 10 juillet 2020

'HOUKAT – La transformation du serpent | Source : Likouté Si’hot volume 13 | deuxième Si’ha sur ‘Houkat - Vendredi 3 juillet 2020

KORA'H – Frontières sacrées - Source : Likouté Si’hot volume 18, troisième Si’ha sur Kora’h - Vendredi 26 juin 2020

CHELA'H – La leçon éternelle des Explorateurs | Source : Likouté Si’hot volume 13, première Si’ha | Vendredi 19 juin 2020

BEAALOTE'HA – Les trompettes après la guerre | Source : Likouté Si’hot volume 13, première Si’ha | Vendredi 12 juin 2020

NASSO – Les sacrifices des chefs de tribu | Source : Likouté Si’hot volume 8, deuxième Si’ha sur Nasso | Vendredi 5 juin 2020

CHAVOUOT– Réparer le sommeil - Source : Likouté Si’hot volume 4, Si’ha sur Chavouot (chapitres 1-5) | Vendredi 29 mai 2020

BAMIDBAR – L’impact du voisinage | Source : Likouté Si’hot volume 33 | deuxième Si’ha sur Bamidbar | Vendredi 22 mai 2020

BEHAR – Engagement verbal et Chemita Source : Likouté Si’hot volume 32, première Si’ha sur Behar - Vendredi 15 mai 2020

EMOR – Le Omer et les Deux Pains | Source : Likouté Si’hot volume 32, | deuxième Si’ha sur Emor | Vendredi 8 mai 2020

AHAREI – Deux Injonctions, deux conduites | Source : Likouté Si’hot volume 27 | première Si’ha sur A’harei | Vendredi 1er mai 2020

IYAR – Guérison de l’âme, guérison du corps Source : Likouté Si’hot volume 32, Si’ha sur le mois de Iyar - Vendredi 24 avril 2020

 

 

Hitkashrout : Lois et Minhaguim ‘Habad de Yom Kippour –  הלכות ומנהגי חב »ד יום-הכיפורים

Hitkashrout : Lois et Minhaguim ‘Habad de Yom Kippour – הלכות ומנהגי חב »ד יום-הכיפורים

יום ראשון
ט’ בתשרי, ערב יום-הכיפורים

בתפילת שחרית אין אומרים « מזמור לתודה », ולא « אבינו מלכנו ».

אין מאריכים היום בתפילת שחרית.

מבקשים ‘לעקאח’ (עוגת דבש), וגם אוכלים ממנו.

כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו היה נוהג לחלק ‘לעקאח’ לכל אחד ואחד כשהוא לבוש בגדי משי של שבת וחגור אבנט, ומברך את כל אחד ואחד ב »שנה טובה ומתוקה ».

בדרך-כלל אין רגילים בין אנ »ש ללכת היום לקברי צדיקים.

מרבים בצדקה, ובפרט לפני תפילת מנחה. הבעש »ט אמר: « מקול קשקוש המטבעות בקערות, מתפרדים הקליפות ».

מרבים באכילה ובשתייה כשיעור שני ימים – ערב יום-הכיפורים ויום-הכיפורים5. וכל האוכל ושותה בערב יום-הכיפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי.

נוהגים לאכול ‘קרעפכין’ (כיסני-בצק ממולאים בבשר) .

היום טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל על השולחן שמים גם מלח.

אין לאכול היום אלא מאכלים קלים להתעכל, כגון עופות ודגים. גברים לא יאכלו היום שום וביצים כלל.

לפי הוראת הרבי, אחר חצות היום יקרא כל אחד לעצמו את ההפטרה של יום-הכיפורים.

אבלות (רח »ל): כשסיים הרבי ‘שבעה’ על פטירת אמו הרבנית חנה ע »ה (תשכ »ה) טבל אחר חצות, קרוב ליום-הכיפורים. לא נהג בכל פרטי המנהגים האמורים בספר-המנהגים ביציאה מהשבעה, ואמר שגם לאחר יום-הכיפורים אין עושים מאומה מזה.

לפני טבילה ותפילת מנחה5 נוהגים ללקות ל »ט מלקות קלות ברצועה של עגל. הנלקה – מוטה, ופניו לצפון. סדר ההלקאה: על כתף ימין, על כתף שמאל ותחתיהם באמצע, וחוזר חלילה. המלקה והנלקה שניהם אומרים שלוש פעמים פסוק ‘והוא רחום’, בכל הלקאה אומרים תיבה אחת, סך הכול ל »ט תיבות.

אחרי מלקות יש לבדוק שלא יהיה על הגוף שום חציצה וטובלים שלוש פעמים, לפי שטבילה זו היא משום תשובה, כגר המתגייר.

בתפילת מנחה בלחש, אחר ‘יהיו לרצון’ הראשון, אומרים וידוי ו »על חטא »5.

בכל הווידויים: מתוודים בעמידה, ושוחים בעת הווידוי. מפסיקים קימעא במקומות המופסקים במחזור בנקודותיים לאחריהם (« דברנו דופי: » – « טפלנו שקר: » – « קישינו עורף: »). מכים על החזה באותיות הא »ב של ‘אשמנו’ וגם באמירת « ואנחנו הרשענו », ובעת אמירת: ‘על חטא…’, ‘ועל חטאים…’, ‘סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו’.

אין אומרים « אבינו מלכנו ».

בסעודה המפסקת – המאכלים יהיו ללא מלח5.

אנשים לא יאכלו מאכלי חלב וחמאה ולא תבלינים חריפים בסעודה המפסקת5.

« יש טובלים אחר סעודה המפסקת, כדי שיהא סמוך ליום-הכיפורים »5.

מפסיקים לאכול מבעוד יום5.

הדלקת הנרות: מברכים: « להדליק נר של יום-הכיפורים », ו »שהחיינו »5.

מרבים בנרות בבית-הכנסת55.

כל איש נשוי מדליק « אַ לעבעדיגע ליכט » [=נר חיים]. ולנשמת הוריו שנפטרו – נר נשמה5.

חתן בשנת הנישואין שלו, שלבש ה’קיטל’ לחופה, אינו לובשו ביום-הכיפורים5. אבל (רח »ל) בשנת האבלות – ילבשנו5. אין להיכנס בקיטל לבית-הכיסא5.

מתעטפים בטלית כנהוג, ומברכים עליו לפני השקיעה.

נועלים נעלי בד, גומי וכל סנדל שאינו של עור, ודלא כהמחמירים בזה.

לפני ההליכה לכל-נדרי – ברכת הבנים והבנות. כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו נהג לברך אז את תלמידי הישיבה, כשהוא לבוש בקיטל ובטלית.

כ »ק אדמו »ר מהורש »ב בירך את נכדותיו, כשידיו למעלה מראשה של כל אחת ואחת.

רבותינו נשיאינו היו מברכים בנוסח « יברכך » (עד כולל « ואני אברכם »).

אם יש שהות, יאמר כל אחד לעצמו (לפני פרקי התהילים שקודם כל-נדרי) וידוי – ‘אשמנו’ ו’על-חטא’, וכן נהגו רבותינו נשיאינו5.

יום שני
י’ בתשרי, יום-הכיפורים

אין מדקדקים לומר כל-נדרי מבעוד יום.

לפעמים, היה מורה כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו לנגן ‘אבינו מלכנו’, ואחר-כך אמרו את תשעת מזמורי התהילים קטו-קכג שקודם כל-נדרי.

פותחין הארון, ומוציאים לפחות שלושה ספרי-תורה. ומצווה גדולה לקנות החזקת ‘ספר ראשון’. כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו נהג להחזיקו.

שני אנשים כשרים פונים עם ספרי-התורה למקום הש »ץ (המצטרף לבית-הדין). עומדים עם ספרי-התורה בסמוך לו, ואין מקיפים את הבימה, ואין עומדים איתם על הבימה.

מתחילים: « ה’ מלך, תגל הארץ ».

« על דעת המקום… בישיבה של מעלה » צריך הש »ץ (בלבד) לומר בקול נמוך, אך באופן שהעומדים סביבו, שהם בית-דין, ישמעו.

פסוק « אור זרוע » – פעם אחת ובקול רם.

כל-נדרי: גם הקהל אומר זאת בלחש (אך באופן שיישמע לעומדים בסמוך), עם הש »ץ.

« ויאמר ה’ סלחתי כדברך » – אומר הקהל ג’ פעמים ואחר-כך הש »ץ ג’ פעמים.

הש »ץ מברך ‘שהחיינו’ בקול רם, והקהל מברך כל אחד לעצמו בלחש, וייזהרו לסיים קודם שיסיים הש »ץ כדי שיוכלו לענות אמן אחר ברכתו.

יש להכריז בבית-הכנסת, שמי שבירכו ‘שהחיינו’ בשעת הדלקת הנרות – לא יברכוה עתה.

מחזירים את ספרי-התורה וסוגרים הארון.

תפילת ערבית:

« ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד » – אומרים בקול רם.

אחר עלינו – קדיש יתום, ארבעה מזמורי תהילים א-ד (באמירת שמות הוי »ה שבהם, מכוונים שניקוד כל שם הוא כמו בתיבת ‘בברית’, כנדפס במחזור), קדיש יתום. כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו הנהיג לומר אחר-כך את כל התהילים (והתחילו שוב מתחילתו)5.

לעניין לימוד מסכת יומא ביום-הכיפורים, כתב הרבי « אבל לא ראיתי שרבים נוהגים כן. ולולי דמסתפינא לומר – אפילו לא מספר ניכר כלל. ובדבר הרגיל ונעשה בפרסום, ‘לא ראינו’ – ראיה ».

קריאת-שמע שעל המיטה – כמו בשבת ויום-טוב. ‘ברוך שם…’ – בקול רם. אין אומרים תחנון ו’על חטא’.

קודם השינה אומרים תשעה מזמורי תהילים: קכד-קלב.

מי שצריך לאכול ביום-הכיפורים, אינו מקדש ואינו צריך לבצוע על לחם-משנה. אבל אומר בברכת המזון ‘יעלה ויבוא’, ואומר « ביום-הכיפורים הזה, ביום סליחת העון הזה, ביום מקרא קודש הזה ».

מחנכים את הילדים (בנים ובנות) – הבריאים מגיל תשע והכחושים מגיל עשר – להתענות לשעות. ובזמננו אין מדקדקים שיתענו בני שתים-עשרה ובנות אחת-עשרה כל היום. מה שנהגו המון העם לענות את התינוקות בליל יום-הכיפורים ואף כשצריכים לאכול מונעים זאת מהם – טעות היא בידם.

ילדים הזקוקים לאכילה ביום הקדוש, יש להשגיח עליהם שלא יאכלו אכילה גסה, ושיברכו כדין.

היוצא לבית-הכיסא בליל יום-הכיפורים אחר התפילה, ייגע במקומות המכוסים כדי שיצטרך ליטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו ולברך « אשר יצר » בידיים טהורות. אבל ביום, דיי בכך שעשה צרכיו (אף ל’קטנים’), כדי ליטול כאמור, מכיוון שצריך להתפלל אחר-כך.

שחרית:

ייטול ידיו רק עד סוף קשרי אצבעותיו. לאחר שניגב ידיו, מעביר המגבת על-גבי עיניו, להעביר מהן חבלי שינה. אם עיניו מלוכלכות, מותר לרחצן להעביר הלכלוך ולא יותר5.

הכוהנים נוטלים ידיהם עד פרק הזרוע.

אין מברכים « שעשה לי כל צורכי ».

« כל מי שמכוין בעת התחלת ‘אדון עולם’, כתב ר’ יהודה חסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון: ‘ערב אני בדבר שתפילתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפילתו, ואין לו שטן ופגע-רע בראש-השנה ויום-הכיפורים בתפילתו, ואויביו נופלין לפניו' ».

הרבי עמד באמירת הפיוטים ‘האדרת והאמונה’ ו’לא-ל עורך דין’ בחזרת הש »ץ.

בפתיחת הארון להוצאת ספר-תורה אומרים שלוש פעמים י »ג מידות, ואחר-כך « ריבונו של עולם », ככתוב במחזור.

קוראים בתורה, חוץ מן המפטיר, בניגון המיוחד לימים הנוראים, וכן גם באמירת ‘ויעזור’, קריאת העולים לתורה, ברכות התורה, ו’מי שבירך’.

בהזכרת נשמות אומרים « בן/בת פלונית ».

מי שיש לו אב ואם – יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות. אבֵל (רח »ל) בשנה הראשונה למות אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אך אינו אומר ‘יזכור’. אחר-כך אומרים « אב הרחמים ». גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר « אב הרחמים ».

אם יש מילה בבית-הכנסת, מלים קודם ‘אשרי’. ומברכים על הכוס ומטעימים לתינוק הנימול, חוץ ממה שנותנים לו לטעום כשאומרים « בדמייך חיי ». אם המילה מחוץ לבית-הכנסת – יחזירו את ספר-התורה לארון הקודש לפני שיוצאים5.

ונתנה תוקף: (הרבי עמד באמירת פיוט זה) הש »ץ מתחיל, והציבור אומר עד « את גזר דינם ». אח »כ הש »ץ אומר בקול מ »כבקרת » עד סוף הקטע, והציבור מתחיל « בראש השנה » עד « ומי ירום ». אז אומר הש »ץ בקול את כל הקטע, ובסיימו אומרים הש »ץ והציבור יחד בקול רם « ותשובה… הגזירה ». שוב אומר הציבור « כי כשמך… וכחלום יעוף », והש »ץ אומר (או עכ »פ מסיים) את הקטע בקול, ואז אומרים הש »ץ והציבור בקול רם « ואתה הוא… וקיים », ואז אומרים הציבור « אין קצבה » עד גמירא כשהש »ץ מסיים את הקטע בקול מתחיל הש »ץ « כתר ».

מכינים מגבות וכדומה כדי לפורסן, להפסיק בין פני המשתחווים ב’עלינו’ וב’והכוהנים’ לבין הקרקע.

בשנים הראשונות, עמד הרבי ב’סדר העבודה’, וישב רק לאמירת פיוט « כאוהל הנמתח ».

« אתה כוננת » צריך הש »ץ לומר כך: להכריז ‘אתה’, להפסיק קימעא, ואחר-כך להמשיך ולומר « כוננת עולמך… ».

« מה שאומרים בסדר עבודה… ‘חטאו, עוו, פשעו… בני ישראל’ – אנו מדמין עצמנו כאילו אנחנו אותן ‘בית ישראל’, ויפה עושים המכים על ליבם כדרך שעושים באמירת ‘אשמנו' ».

לאמירת ‘והכהנים’ עמד הרבי ממקומו (וכן לקטעים נוספים, גם בשנים שישב ברוב ‘סדר העבודה’).

הוראת כ »ק אדמו »ר מהוריי »צ לכ »ק אדמו »ר נשיא דורנו: בכריעה – תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו).

בין תפילת מוסף לתפילת מנחה מפסיקים, אם אפשר, לכל הפחות שלושת רבעי שעה.

קריאת התורה במנחה – בנגינת הטעמים הרגילה.

זמן תפילת ‘נעילה’ מתחיל כשהחמה בראש האילנות, היינו קרוב לתחילת השקיעה.

לפני ‘אשרי’ פותחין את הארון, ונשאר פתוח עד אחרי התקיעה.

בחצי קדיש שלפני תפילת נעילה ובקדיש תתקבל שאחריה, אומרים « לעילא ולעילא מכל ».

בנעילה אומרים « חתמנו » (בתפילה וב’אבינו מלכנו’, במקום « כתבנו »), « וחתום » (במקום « וכתוב »), « ניזכר ונחתם » (במקום « ניזכר ונכתב »).

אומרים « היום יפנה » גם אם כבר העריב היום.

בפיוט « ה’ ה’ – אזכרה אלקים ואהמיה », כמדומה שאומרים י »ג מידות רק בפעם הראשונה (ולא כפזמון בין בית לבית)5.

כ »ק אדמו »ר מהורש »ב נהג לומר « ואוצרך הטוב לנו – תפתח », עם הפסק לפני תיבת « תפתח », ו »לנו » נמשך למעלה.

אין נשיאת כפיים, אפילו עוד היום גדול.

באמצע קדיש תתקבל, אחרי ‘דאמירן בעלמא ואמרו אמן’, מנגנים ‘מארש נפוליון, ואחר-כך תוקעים תקיעה אחת.

מעיקר הדין, מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית-המדרש של כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו, שהש »ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והאריך כ »ק אדמו »ר בניגון « אבינו מלכנו » וניגון מארש נפוליון עד צאת הכוכבים. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים (בת »א: :5. צאת היום כנהוג בת »א: : ).

מוצאי יום-הכיפורים:

כתב כ »ק אדמו »ר נשיא דורנו: « המנהג ‘שהש »ץ במוצאי יום-הכיפורים צריך להיות מי שיש לו אב ואם’ – לא ראיתיו. ובבית-הכנסת כאן אין נוהגין כן ».

תפילת ערבית והבדלה – בקיטל וטלית, אבל בכובע, והטלית על הכתפיים.

מי ששכח ואמר ‘המלך הקדוש’ או ‘המלך המשפט’ אינו חוזר, אבל אם אמר ‘זכרנו לחיים’ פוסק ומתחיל ‘מלך עוזר’, ואם כבר אמר « וכתבנו בספר החיים » – גומר תפילתו, ומתפלל שוב בתורת נדבה.

במוצאי יום-הכיפורים אומרים: ‘גוט יום-טוב’. ובליובאוויטש, באולם הקטן, הכריזו זאת5.

« מי שכבה נרו ביום-הכיפורים… תקנתו שידליקנו שוב במוצאי יום-הכיפורים ולא יכבנו עוד אלא יניחנו לדלוק עד גמירא, וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה נרו במוצאי יום-הכיפורים, לא הוא ולא אחר, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא ».

צום יום-הכיפורים הוא כ »ו שעות, ויש להקל בזה ולצום קצת יותר מכ »ה שעות.

קודם הבדלה וקידוש לבנה צריך ליטול ידיו שלוש פעמים לסירוגין עד פרק הזרוע, כמו נטילת ידים שחרית ביום רגיל, אבל בלא ברכה. וגם הכוהנים, שכבר נטלו ידיהם לנשיאת כפיים עד פרק הזרוע, אף אם נטלו אז לסירוגין, צריכים ליטול ידיהם כנ »ל.

הבדלה – יין, נר, הבדלה. ומברכים דוקא על נר ששבת (שדולק מערב יום-הכיפורים). ואם אין נר חוץ מזה שבבית-הכנסת, ידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ובבית מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית-הכנסת. ואם אי-אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת.

כ »ק אדמו »ר מהוריי »צ נ »ע היה מדייק (רק בהבדלה זו) לעשות הבדלה בעצמו.

בכל השנה אין נותנים לאחר לשתות מהשיריים של כוס הבדלה (אלא אם-כן בירכו עליו ברכת המזון), מה שאין כן במוצאי יום-הכיפורים אפשר לתת.

אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה – בחגירת אבנט ובסידור [אבל לאו-דווקא בטלית וקיטל], ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן.

במוצאי יום-הכיפורים – סעודה חשובה. עריכתה בהרחבה ממשיכה גשמיות על כל השנה5. טובלים פרוסת המוציא בדבש, אבל על השולחן שמים גם מלח.

אין מברכים « שעשה לי כל צרכי » עד למחר בברכות-השחר.

הערב מתעסקים או על-כל-פנים מדברים על-דבר עשיית הסוכה.

ואמר הרבי: « רוב ישראל – ואני בתוכם – אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים גם עתה ידי חובת העניין על-ידי דיבור בזה ».

שנה אחת ראו שהרבי חוזר הביתה במוצאי יום-הכיפורים, ומיד בכניסתו לחדר, עוד בטרם פשט את הקיטל, ניגש לארון הספרים, הוציא משניות מסכת סוכה, והחל ללמוד דיני סוכה.

יום שלישי
י »א בתשרי

מחרת יום-הכיפורים נקרא « בשם השם » (ג-ט’ס נאָמען).

משכימים לבית-הכנסת.

אין מתענים עד אחר אסרו-חג. וחתן ביום חופתו – בין יום-הכיפורים לחג הסוכות, מתענה.

Israël : Le ministère de la Santé s’inquiète du pic du COVID-19, Yom Kippour

Israël : Le ministère de la Santé s’inquiète du pic du COVID-19, Yom Kippour

Selon le ministère de la Santé, le verrouillage actuel devra être prolongé d’au moins 1 à 2 semaines pour aplatir la courbe des nouvelles infections.

 

Le ministère de la Santé est très préoccupé par le fait que les services de prière de Yom Kippour puissent entraîner une forte augmentation des nouveaux cas de coronavirus, car Israël voit déjà un nombre record d’infections quotidiennes. Ceci malgré les directives limitant le nombre de fidèles par collège de prière, a rapporté Channel 12 News .

Après que plus de 8 000 nouveaux patients ont été confinés le dernier jour, le ministère se dit préoccupé par le fait que les prières dans des lieux fermés, même pour quelques personnes, pourraient entraîner une propagation supplémentaire de la maladie.

Le ministère a également noté l’augmentation de la morbidité dans le secteur haredi, qui représente actuellement environ un quart des tests effectués chez les haredi. On ne sait toujours pas si c’est l’effet de la fête de Rosh Hashanah, ou si cet effet ne s’est pas encore pleinement ressenti.

En outre, le ministère de la Santé a noté que la prière en plein air peut également entraîner une infection si elle n’est pas organisée selon les conditions de distanciation sociale appropriées.

Le ministère estime que le verrouillage actuel, qui est censé durer environ deux semaines, prendra plus de temps, au moins ou une semaine et peut-être même deux semaines de plus, afin d’arrêter la hausse des infections et peut-être même de les réduire un peu.

Dans une vidéo publiée par le Premier ministre avant Yom Kippour, Netanyahu a déclaré: « Nous sommes au milieu d’une guerre mondiale et d’une épidémie mondiale. Même s’il y a ceux qui enfreignent les directives – ne les suivez pas. Je vous demande ce que les rabbins ont demandé, ce que mon ami Aryeh Deri a demandé. Et je vous demande, en tant que Premier Ministre d’Israël, de prier dans la synagogue chaque Yom Kippour – ne vous rendez pas dans les synagogues cette année, priez à l’extérieur. Prenez soin de vous.  »

 

Article à lire sur le même sujet

Météo en Israël : chaleur intense le jour de Yom Kippour

Météo en Israël : chaleur intense le jour de Yom Kippour

Les températures devraient augmenter considérablement pendant le jeûne. La chaleur diminuera avant les vacances de Souccot.

 

Une chaleur intense est attendue dans la plupart des régions du pays pendant Yom Kippour, a déclaré le service météorologique.

La chaleur ne commencera à s’atténuer que mardi et avant Souccot, le temps deviendra moins chaud.

Aujourd’hui, dimanche, ce sera clair. En montagne et à l’intérieur des terres, il y aura une augmentation significative des températures et une diminution de l’humidité et il deviendra plus chaud que d’habitude pour la saison.

Dans le sud du plateau du Golan, les vallées du nord, la Basse Galilée et la vallée du Jourdain et l’Arava, une chaleur intense est attendue. Une chaleur modérée se fera sentir dans le reste du pays.

Demain, Yom Kippour, la chaleur s’intensifiera. Il fera plus chaud que d’habitude, ressemblant à une vague de chaleur dans les montagnes et à l’intérieur des terres, et humide dans la plaine côtière.

Mardi, le niveau de chaleur baissera, mais il continuera d’être plus chaud que d’habitude, en particulier en montagne et à l’intérieur des terres.

Mercredi, il y aura une autre réduction des niveaux de chaleur. israelnationalnews