Tanya Igueret Hatechouvah Chap. 11 (2e partie)  «Confiance !» Rav Rav Yossef David Cohen

par Rav Yossef David Cohen | 18 Mai, 2022 – 17 Iyyar 5782 | Hassidout, Rav Cohen Yossef David, Tanya | 0 commentaires

פרק יא

וְאָמְנָם לִהְיוֹת בְּלִבּוֹ הַהַכְנָעָה, הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנַּ »ל, וְגַם הַשִּׂמְחָה בַּה’, שְׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, כְּבָר מִילְּתָא אֲמוּרָה בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים סוֹף פֶּרֶק ל »ד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: « חֶדְוָה תְּקִיעָא בְּלִיבָּאִי מִסִּטְרָא דָּא » וְכו’. וּבְצֵרוּף עוֹד הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן לִהְיוֹת נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה’, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא וְחַנּוּן וְרַחוּם וְרַב לִסְלֹחַ תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ (« כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי », « כַּבְּסֵנִי טַהֲרֵנִי », « וְכָל עֲווֹנוֹתַי מְחֵה » וְכו’), בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּסְפֵק סְפֵיקָא בָּעוֹלָם.

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין בְּכָל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה תֵּכֶף שֶׁמְּבַקְּשִׁים « סְלַח לָנוּ » כו’, « בָּרוּךְ אַתָּה ה’ חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ ». וַהֲרֵי סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ בְּרָכָה לְבַטָּלָה! אֶלָּא אֵין כָּאן שׁוּם סָפֵק כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁבִּקַּשְׁנוּ « סְלַח לָנוּ מְחַל לָנוּ ». וְאִלּוּ לֹא הָיִינוּ חוֹזְרִים וְחוֹטְאִים, הָיִינוּ נִגְאָלִין מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין « בָּרוּךְ אַתָּה ה’ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל ».

וַהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם כֵּן, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִמְחֹל תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ מְחִילָה וְלֹא יְהֵא אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל, וַאֲפִלּוּ בְּקוֹטֵעַ יַד חֲבֵרוֹ, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא בְּסוֹף פֶּרֶק ח’ דְּבָבָא קַמָּא. וְאִם בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא מָחַל לוֹ, שׁוּב אֵין צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

וְהַגִּבְעוֹנִים, שֶׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵהֶם מְחִילָה בְּעַד שָׁאוּל שֶׁהֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים וְלֹא רָצוּ לִמְחֹל, גָּזַר דָּוִד עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבֹאוּ בִּקְהַל ה’ שֶׁהֵם רַחֲמָנִים וְכו’, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ח’ דִּיבָמוֹת. וּבְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְאֵין קֵץ.

וּמַה שֶּׁמְּשַׁבְּחִים וּמְבָרְכִים אֶת ה’: « חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ », « הַמַּרְבֶּה » דָּיְיקָא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֶזְרָא: « וְרַב לִסְלֹחַ », דְּהַיְינוּ שֶׁבְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וּמָחַל לוֹ וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְסוּרוֹ, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיִּמְחֹל לוֹ שֵׁנִית, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן בִּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. אֲבָל בְּמִדַּת הקב »ה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין פַּעַם אַחַת לְאֶלֶף פְּעָמִים, כִּי הַמְּחִילָה הִיא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, וּמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת אֵינָן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית אֶלָּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: « כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו », וּלְגַבֵּי בְּחִינַת אֵין סוֹף אֵין הֶפְרֵשׁ כְּלָל בֵּין מִסְפָּר קָטָן לְגָדוֹל, דְּכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא מַמָּשׁ חָשִׁיב, וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל וְכו’. וְלָכֵן מַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁמִּתְוַדִּים בְּ »עַל חֵטְא » מִדֵּי שָׁנָה, אַף שֶׁחָזַר וְעָבַר עֲלֵיהֶם – חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, וְכֵן לְעוֹלָם. וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא כְּמוֹ כֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מְבָרְכִים: « בָּרוּךְ אַתָּה ה’ חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ », וּכְמַאֲמַר רַזַ »ל: תְּפִלָּה כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּהָ, וְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת הַלַּיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם עַל שֶׁל יוֹם, וְכֵן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם לְעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְהַתָּמִיד שֶׁהוּא קָרְבַּן עוֹלָה – מְכַפֵּר עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה בִּלְבַד, וְכֵן הַתְּפִלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה עִם הַתְּשׁוּבָה, כַּנַּ »ל.

וְאֵין זֶה « אֶחֱטָא וְאָשׁוּב », כִּי הַיְינוּ דַּוְקָא שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא הָיָה יָכוֹל לִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ, אֶלָּא שֶׁסּוֹמֵךְ בְּלִבּוֹ עַל הַתְּשׁוּבָה; וְלָכֵן, הוֹאִיל וְהַתְּשׁוּבָה גּוֹרֶמֶת לוֹ לַחֲטֹא, אֵין מַסְפִּיקִין וְכו’. וְאַף גַּם זֹאת « אֵין מַסְפִּיקִין » דָּיְיקָא; אֲבָל אִם דָּחַק וְנִתְחַזֵּק וְנִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מְקַבְּלִין תְּשׁוּבָתוֹ. אֲבָל אָנוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם « סְלַח לָנוּ », אָנוּ מַקְדִּימִין לְבַקֵּשׁ: « וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ », דְּהַיְינוּ שֶׁלֹּא נָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְבַקְשִׁים: « יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד », מַסְפִּיקִין וּמַסְפִּיקִין, כְּמַאֲמַר רַזַ »ל: « הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ », « הַבָּא » דָּיְיקָא, מִיָּד שֶׁבָּא. וְאִי לָזֹאת גַּם הַסְּלִיחָה וְהַמְּחִילָה הִיא מִיָּד.

וּמַה שֶּׁכָּתוּב: « וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד », אֵין הַמְּכֻוָּן לִהְיוֹת תָּמִיד עֶצֶב נִבְזֶה חַס וְשָׁלוֹם, דְּהָא כְּתִיב בָּתְרֵיהּ: « תַּשְׁמִיעֵנִי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה » וְגו’ « וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי » וְגו’, וּמִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה רַבָּה כַּנַּ »ל. אֶלָּא « נֶגְדִּי » דָּיְיקָא, כְּמוֹ « וְאַתָּה תִּתְיַצֵּב מִנֶּגֶד », « מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ », וּפֵרֵשׁ רַשִׁ »י: מֵרָחוֹק. וְהַמְּכֻוָּן רַק לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ וְלִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם, כְּשֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינָיו שֶׁחָטָא נֶגֶד ה’. וְאַדְּרַבָּה לְעִנְיַן הַשִּׂמְחָה יוֹעִיל זִכְרוֹן הַחֵטְא בְּיֶתֶר שְׂאֵת, בִּכְדֵי לְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה כָּל הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת, בֵּין מִן הַשָּׁמַיִם בֵּין עַל יְדֵי הַבְּרִיּוֹת בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה (וְזוֹ עֵצָה טוֹבָה לְהִנָּצֵל מִכַּעַס וְכָל מִינֵי קְפִידָא וְכו’), וּכְמַאֲמַר רַזַ »ל: « הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָן עוֹלְבִין, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵין מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים » וְכו’, וְכָל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו.