Audio : Likoutei Amarim chapitre 35, page 88 (Note bas de page), par le Rav Yaacov Abergel
‘Le cerveau ressent et le cœur comprend’

הגהה
ביחס למה שנאמר כאן, שההתגלות של אלקות ואור אין סוף ברוך הוא בדבר מסויים, באה דוקא כשהדבר בטל במציאות לחלוטין ונכלל באור ה’ – ומשום כך, גם צדיק גמור, על אף דבקותו ואהבתו הרבה (“אהבה רבה”) לאלקות, אין ה”מחשבה” שלו, “תופסת” ומשיגה כלל את הקב”ה, אלא דוקא על ידי קיומן של המצוות שהן רצונו וחכמתו של הקב”ה – אומר רבנו הזקן בהגהה:
*(וכאשר שמעתי ממורי עליו השלום, –

הרב המגיד ממזריטש, פירוש וטעם למה שכתוב בעץ חיים, שאור-אין-סוף ברוך-הוא אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא על ידי התלבשותו תחלה בספירת חכמה, –

דוקא אז, באמצעות ספירת ה”חכמה”, מתייחד הקב”ה עם עניני עולם האצילות. ועל כך אמר הרב המגיד ממזריטש “פירוש” ו”טעם”: “פירוש” – מהי משמעות התלבשותו של הקב”ה בספירת החכמה; ו”טעם” – מדוע אין הוא מתייחד בשום דבר רק אחרי התלבשותו בספירת החכמה. והיינו משום שאין-סוף ברוך-הוא, הוא אחד האמת, –

ה”אחד” האמיתי, כלומר: שהוא לבדו הוא ואין זולתו, וזו היא מדרגת החכמה וכו’): –

מדריגת החכמה היא ה”הרגשה” שהוא לבדו נמצא, ובלעדו אין דבר קיים. זהו המשמעות שאור אין סוף מתלבש בספירת החכמה: אור אין סוף מתגלה כמו ש”הוא לבדו ואין זולתו”, ולכן אין הוא מתייחד בשום דבר, רק אחרי שהוא מתלבש תחילה בספירת החכמה. שכן, אור אין סוף מתייחד רק בדבר שהוא בטל במציאות והוא “נרגש” בו כמו ש”הוא לבדו ואין זולתו”. הרגשה זו היא, כאמור, מדריגת החכמה. תוכנה של הגהה זו, הוא ענין עמוק בחסידות, ובעזרת ה’ יובן בהרחבה יותר בהמשך השיעורים. ממה שלמדנו עד עתה, מובן מדוע המצוות דוקא נעשות ל”שמן” לאור השכינה, ולא הנשמה עצמה, או העבודה הרוחנית של דבקות ואהבה. להלן יוסבר שבמצוות עצמן קיים הבדל בענין: על ידי מצוות המחשבה והדיבור, באה השראת השכינה על הנפש האלקית. ואילו, כדי להמשיך את אור השכינה על הגוף והנפש הבהמית, הרי זה דוקא על ידי מצוות מעשיות, הנעשות עם הגוף, ובניצול יתר של כוח הנפש הבהמית המחיה את הגוף.

Publicités
WhatsApp CONTACTEZ HASSIDOUT.ORG