אין מברכים ‘שהחיינו’ בין המצרים ואפילו בשבת.

כתיב « ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם [ודרשו חז »ל:] – בתוך כל אחד ואחד מישראל », שבכאו »א מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו ית’. והנה, מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום – קדוש הוא. וכדאיתא בשמות-רבה פ »ב: « אמר רב אחא לעולם אין שכינה זזה מכותל המערבי »- וכל ענין השימום הוא בהבנינים. וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכאו »א מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמ »ש « אני ישנה ולבי ער », ואיתא במדרש-רבה: « אני ישנה מן המצוות ולבי ער לגמילות חסדים, אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן », דכל ענין השימום, ר »ל, שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ ליסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.

 

. On ne dit pas la bénédiction de « Chehe’hyanou » pendant les « trois semaines », y compris pendant le Chabbat.

Il est écrit (Chemot 25, 8): «ils Me feront un Sanctuaire et Je résiderai parmi eux», c’est-à-dire à l’intérieur de chaque Juif. Car la dimension profonde du coeur d’un Juif est un Sanctuaire dans lequel D.ieu réside.

L’emplacement du Temple, même à l’époque de l’exil et de la destruction, reste sacré. Il est expliqué, dans le Midrach Chemot Rabba, au chapitre 2, que Rabbi A’ha dit: «la présence divine ne se retire jamais du Mur Occidental». La destruction, en effet, n’a touché que les édifices.

Il en est de même pour le Sanctuaire particulier qui se trouve en chaque Juif: sa fondation est intacte, claire et pure, ainsi qu’il est dit: «je dors, mais mon coeur est en éveil». Et le Midrach Rabba commente: je dors pour les Mitsvot, mais mon coeur est en éveil pour les bonnes actions. Je dors pour la Tsédaka, mais mon coeur est en éveil pour la mettre en pratique.

La destruction (spirituelle), D.ieu nous en garde, que l’on observe dans le peuple d’Israël, est comparable à celle qui touche les constructions, lesquelles sont extérieures aux fondations. Les fondations du Sanctuaire individuel, en revanche, ont conservé toute leur Sainteté.

%d blogueurs aiment cette page :