Maamar du Rabbi "Peta'h Elyahou" 5715-1955 en traduction simultanée hébreu - français

ב׳ה, י׳ט בכסלו ה’תשט׳ו

B׳H, le 19 Kislev 5715

פתח אליהו ואמר, רבון עלמין אנת הוא חד ולא בחושבן,אנת הוא חד ולא בחושבן, אנת הוא עילאה על כל עילאין, סתימא על כל סתימין, לית מחשבה תפיסא בך כלל, אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין

« Eliyahou ouvrit et dit : Maître des mondes, Tu es Un et non dans le compte, Tu es élevé au-dessus de tous les élevés, caché plus que tous les cachés, aucune pensée ne peut Te saisir du tout, c’est Toi qui as émané les dix tikounim »

ומבאר כ׳ק מו׳ח אדמו׳ר במאמרו זה שאמר בי׳ט כסלו (ה’תש׳ב), שחשיב כאן כל המדריגות שמעצמות אוא׳ס עד הע׳ס דאצילות

Et le Rabbi précédent explique dans son discours du 19 Kislev (5702) qu’il énumère ici tous les niveaux depuis l’Essence de la Lumière Infinie jusqu’aux dix sefirot d’Atsilout

אנת הוא חד הוא עצמות אוא׳ס, ובכתר הוא פנימיות הכתר, עתיק. ועל בחינה זו אמר ולא בחושבן, שאינו בחשבון הענינים הנמנים לאח׳ז

׳Toi Tu es Un׳ est l’Essence de la Lumière Infinie, et dans la couronne (Keter), c’est l’intériorité de la couronne, Atik. Et sur ce niveau il est dit ׳et non dans le compte׳, qui n’est pas compté avec les niveaux qui viennent après

דכל הענינים הנמנים לאח׳ז (כולל גם עילאה על כל עילאין) הם באין ערוך לגבי אנת הוא חד, ולכן אינו נחשב עמהם, לא בחושבן

Car tous les niveaux qui viennent après (y compris ׳élevé au-dessus de tous les élevés׳) sont sans proportion par rapport à ׳Toi Tu es Un׳, et donc il n’est pas compté avec eux

אנת הוא עילאה על כל עילאין הוא חיצוניות הכתר, אריך. סתימא על כל סתימין הוא חכמה דאריך. לית מחשבה תפיסא בך כלל הוא פנימיות החכמה. אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין הם הע׳ס דאצילות.

׳Tu es élevé au-dessus de tous les élevés׳ est l’extériorité de la couronne, Arikh. ׳Tu es caché plus que tous les cachés׳ est la sagesse d’Arikh. ׳Aucune pensée ne peut Te saisir׳ est l’intériorité de la sagesse. ׳C’est Toi qui as émané les dix tikounim׳ sont les dix sefirot d’Atsilout.

ומבאר, דהטעם שבאצילות הספירות הם במספר (עשר תיקונין), הוא, כי אצילות הוא בכלל סדר ההשתלשלות (גבול), ובהשתלשלות שייך ענין המספר.

Et il explique que la raison pour laquelle les sefirot dans Atsilout sont en nombre (les dix tikounim) est parce qu’Atsilout fait partie de l’ordre de la hishtalshelout (descente progressive) [qui est limité], et dans la hishtalshelout s’applique la notion de nombre.

ומזה מובן, שהענינים שחשיב כאן נחלקים בדרך כלל לג’ חלוקות. אנת הוא חד (שקאי כנ׳ל) על עתיק, שהוא נעתק ומובדל מהשתלשלות, אנת הוא עילאה על כל עילאין, שהוא למעלה מהשתלשלות אבל שייך להשתלשלות, אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין הם, הע׳ס דאצילות, השתלשלות.

De cela, on comprend que les niveaux mentionnés ici se divisent généralement en trois catégories : ׳Toi Tu es Un׳ (comme mentionné ci-dessus) qui se réfère à Atik, qui est transcendant et séparé de la hishtalshelout, ׳Tu es élevé au-dessus de tous les élevés׳ qui est au-dessus de la hishtalshelout mais a néanmoins un lien avec elle, ׳C’est Toi qui as émané les dix tikounim׳ qui sont les dix sefirot d’Atsilout, qui font partie de la hishtalshelout.

וממשיך בהמאמר, שע׳י העבודה דמסירת נפש ממשיכים מבחינת אנת הוא חד בהע׳ס. ועי׳ז נעשה הגילוי דמה שהוא למעלה מהטבע נמשך בטבע.

Et il poursuit dans le discours que par le travail du sacrifice de soi (mesirout nefesh), on attire l’aspect de ׳Toi Tu es Un׳ dans les dix sefirot. Et par cela se produit la révélation de ce qui est au-dessus de la nature, et cela est attiré dans la nature.

ב – והנה מזה שאומר בהמאמר דפתח אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו’ לאנהגא בהון עלמין, שהטעם על הצאלת הע׳ס דאצילות הוא בכדי שעל ידם תהי’ הנהגת העולמות, מובן, דהמדריגות שלמעלה מהע׳ס הם למעלה מהנהגת העולמות

Et voici que ce qui est dit dans le Patah Eliyahou ׳C’est Toi qui as émané les dix tikounim etc. pour diriger les mondes׳, la raison de l’émanation des dix sefirot d’Atsilout est pour que par eux soit la direction des mondes, on comprend donc que les niveaux qui sont au-dessus des sefirot sont au-dessus de la direction des mondes.

ועפ׳ז, גם הגילוי דאנת הוא עילאה וכו’ הוא למעלה מהטבע. ובהמאמר אומר שהמשכת הגילוי שלמעלה מהטבע הוא ע׳י ההמשכה מבחינת אנת הוא חד.

Et selon cela, même la révélation de ׳Tu es élevé etc.׳ est aussi au-dessus de la nature. Et dans le discours il dit que l’attraction de la révélation qui est au-dessus de la nature vient par l’attraction depuis l’aspect de ׳Toi Tu es Un׳.

והגם דזה שאוא׳ס מנהיג את העולמות ע׳י הע׳ס [דהנהגת העולמות היא מהאור המתלבש בכלים דע׳ס, ובכדי שהאור יתלבש בעולמות הוא ע׳י שמתלבש (תחלה) בהכלים], הרי גם לאחרי שהאור מתלבש בהכלים ובעולמות הוא קשור עם אוא׳ס הבלי גבול.

Et même si le fait que la Lumière Infinie dirige les mondes à travers les dix sefirot [car la direction des mondes vient de la lumière qui s’habille dans les réceptacles des sefirot, et pour que la lumière s’habille dans les mondes cela se fait par son habillement (d’abord) dans les réceptacles], même après que la lumière s’habille dans les réceptacles et dans les mondes, elle reste liée à la Lumière Infinie illimitée.

וכמבואר בהמשך תרס׳ג, דזה שבהנהגת הטבע יש ענין התמידות (הגם שטבע הוא מהחיות האלקי שמלובש בהנבראים, שהוא חיות מוגבל), הוא, כי שרש החיות המלובש בהנבראים הוא מאור הקו, ששרשו הוא מאוא׳ס שלפני הצמצום, והשלימות דטבע הוא ע׳י שנמשך בו הגילוי שלמעלה מהטבע.

Et comme expliqué dans l’Hemshekh 5673, le fait que dans la direction naturelle il y a l’aspect de continuité (bien que la nature soit une vitalité divine limitée qui s’habille dans les créatures), c’est parce que la source de la vitalité habillée dans les créatures vient du rayon (kav) dont la source est de la Lumière Infinie d’avant le tsimtsum, et la perfection de la nature est quand la révélation de ce qui est au-dessus de la nature y est attirée.

ולכאורה צריך להבין, דכיון דזה שהקב׳ה מנהיג את העולם ע׳פ טבע הוא תמיד [דבכל יום ויום השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, ועד׳ז בכל עניני הטבע], לכן אין ניכר בגילוי שהקב׳ה הוא המנהיג את העולם ויש מקום לטעות שהעולם מתנהג מעצמו.

Apparemment, il faut comprendre : puisque le fait que le Saint béni soit-Il dirige le monde selon la nature est constant [car chaque jour le soleil brille à l’est et se couche à l’ouest, et ainsi pour toutes les questions de la nature], donc on ne voit pas clairement que c’est le Saint béni soit-Il qui dirige le monde et il y a place pour penser que le monde se dirige de lui-même.

וע׳י הנסים שלפעמים הקב׳ה משנה את הנהגת הטבע, זה מוכיח שגם הנהגת הטבע היא מהקב׳ה. אבל לפי זה, השלימות דטבע היא שיהי’ ניכר בגילוי שהטבע הוא אלקות, ובהמאמר אומר שע׳י העבודה (דמס׳נ) נמשך בטבע הגילוי דלמעלה מהטבע.

Et par les miracles que parfois le Saint béni soit-Il change la direction de la nature, cela prouve que même la direction naturelle vient du Saint béni soit-Il. Mais selon cela, la perfection de la nature est qu’il soit visible clairement que la nature est divinité, et dans le discours il dit que par le travail (du sacrifice de soi), la révélation de ce qui est au-dessus de la nature est attirée dans la nature.

ג –ומבואר בכמה דרושים דשרש הטבע הוא משם אלקים (אלקים בגימטריא הטבע), ושורש הנסים הוא משם הוי’.

Et il est expliqué dans plusieurs discours que la source de la nature vient du nom Elokim (Elokim en guématria hateva/la nature), et la source des miracles vient du nom Havaya.

ומבאר שם, דבשם הוי’ הוא דעת עליון שלמעלה יש ולמטה אין, היינו שכל ההתהוות היא אין ואפס וכולא קמי’ כלא חשיב

Et il explique là-bas que dans le nom Havaya c’est « Daat Elyon », la conscience supérieure, dans laquelle en haut est l’existence et en bas le néant, c’est-à-dire que toute la création est néant et rien et tout est comme néant devant Lui

ובשם אלקים הוא דעת תחתון, שהבריאה היא מאין ליש, היינו שהנבראים הם מציאות יש [והכח האלקי שמהווה אותם נקרא בשם אין, אין שאינו מושג].

Et dans le nom Elokim c’est « Daat Ta’hton », la conscience inférieure, que la création est du néant à l’existence, c’est-à-dire que les créatures sont une existence réelle [et la force divine qui les crée est appelée néant, un néant qui n’est pas saisissable].

והוא ע׳ד המבואר במק׳א דההתהוות שמשם אלקים היא בדרך התלבשות, דזה מורה שהוא מקור לענין ההתהוות. ולכן הנבראים שמתהווים ממנו הם תופסים מקום לגבי’, והביטול שלהם הוא רק ביטול היש — דעת תחתון שלמטה יש. וההתהוות שמשם הוי’ היא באופן דבדרך ממילא.

C’est similaire à ce qui est expliqué ailleurs que la création par le nom Elokim est par voie d’habillement, ce qui indique qu’il est une source pour la création. Et donc les créatures qui sont créées de lui prennent une place devant Lui, et leur annulation n’est que « Bitoul Hayech », l’annulation de l’existant – la conscience inférieure où le bas est existant. Et la création qui vient du nom Havaya est d’une manière automatique.

(יהללו את שם הוי’ כי הוא צוה ונבראו), שזה מורה שהוא מופלא מענין ההתהוות, ולכן הנבראים שמתהווים ממנו אינם תופסים מקום לגבי’, ביטול במציאות – דעת עליון שלמטה אין].

(« Qu’ils louent le nom de l’Éternel car Il a ordonné et ils furent créés« ) – ce qui indique qu’Il transcende complètement le processus de la création, et par conséquent les créatures qui viennent à l’existence à travers Lui n’occupent aucune place par rapport à Lui, [c’est] le « Bitoul Bemetsiout », une annulation complète de leur existence – la conscience supérieure [qui révèle que] en bas il n’y a rien. »

ומבואר בהדרושים דכמו שהוא בענין השמות, דבשם הוי’ הוא דעת עליון ובשם אלקים הוא דעת תחתון, עד׳ז הוא גם בענין נס וטבע (הנמשכים מהוי’ ואלקים), דהנהגת הטבע היא מצד דעת תחתון, והנסים שלמעלה מהטבע הם מבחינת דעת עליון.

Et on peut dire que comme c’est le cas concernant les noms, où dans le nom Havaya c’est la conscience supérieure et dans le nom Elokim c’est la conscience inférieure, ainsi en est-il aussi concernant le miracle et la nature (qui découlent de Havaya et Elokim), où la direction naturelle vient du côté de la conscience inférieure, et les miracles qui sont au-dessus de la nature viennent de l’aspect de la conscience supérieure.

[ויש לומר שהשייכות דנס וטבע לדעת עליון ודעת תחתון היא לא רק מצד שרשם, דשרש הנסים הוא מהוי’ ושרש הטבע הוא מאלקים, אלא גם מצד הענין דנס וטבע עצמם.

Et on peut dire que la relation qui existe entre miracle et nature et conscience supérieure et conscience inférieure n’est pas seulement du côté de leur source, car la source des miracles est de Havaya et la source de la nature est d’Elokim, mais aussi du côté de l’aspect du miracle et de la nature eux-mêmes.

והענין הוא, דהנהגת הטבע היא שהקב׳ה מנהיג כל נברא לפי ענינו, דזה מורה שבהנהגה זו הנבראים תופסים מקום, למטה יש,

Et le sujet est que la direction naturelle est que le Saint béni soit-Il dirige chaque créature selon sa nature, ce qui montre que dans cette direction les créatures prennent une place, le bas est existant,

והנהגה נסית היא שהקב׳ה מנהיג את העולם כפי רצונו ולא כפי תכונת וטבע הנבראים, דבהנהגה זו, הנבראים אינם תופסים מקום, למטה אין.

et la direction miraculeuse est que le Saint béni soit-Il dirige le monde selon Sa volonté et non selon la nature et le caractère des créatures, et dans cette direction, les créatures ne prennent pas de place, le bas est néant.

וע׳י הנסים הנמשכים בעולם, שגם בטבע נמשך הגילוי דלמעלה מהטבע, נעשה החיבור דדעת תחתון ודעת עליון, למהוי אחד באחד, שגם בדעת תחתון מאיר הגילוי דדעת עליון.

Et par les miracles qui sont attirés dans le monde, où même dans la nature est attirée la révélation de ce qui est au-dessus de la nature, se produit la connexion de la conscience inférieure et de la conscience supérieure, pour devenir un dans un, où même dans la conscience inférieure brille la révélation de la conscience supérieure.

ד – ומבואר בהדרושים, דשתי הדעות הם אמת, דשתיהם יש להם שרש בעצמות אוא׳ס. דבאוא׳ס ישנם שני ענינים. שהוא למעלה מעלה עד אין קץ, ושהוא למטה מטה עד אין תכלית.

Et il est expliqué dans les discours que les deux consciences sont vraies, car toutes deux ont leur racine dans l’Essence de la Lumière Infinie. Car dans la Lumière Infinie il y a deux aspects : Il est élevé au-dessus infiniment et Il descend en bas infiniment.

ושני ענינים אלה הם השרש דדעת תחתון ודעת עליון. שמצד הגילוי דאוא׳ס שהוא בגילוי בכל מקום למטה מטה עד אין תכלית, כולא קמי’ כלא חשיב — דעת עליון שלמטה אין.

Et ces deux aspects sont la source de la conscience inférieure et de la conscience supérieure. Du côté de la révélation de la Lumière Infinie qui est en révélation dans tout lieu jusqu’en bas infiniment, tout est comme néant devant Lui – conscience supérieure où le bas est néant.

ומצד ההעלם דאוא׳ס, שהוא מתעלה בעצמותו למעלה מעלה עד אין קץ, הנבראים הם במציאות יש — דעת תחתון שלמטה יש.

Et du côté de l’occultation de la Lumière Infinie, qu’Il s’élève Lui-même infiniment vers le haut, les créatures sont en existence – conscience inférieure où le bas est existant.

וצריך להבין, דכיון שגם דעת תחתון שרשו הוא בעצמות אוא׳ס, הרי השלימות דדעת תחתון הוא לכאורה שיהי’ גילוי בו דזה שלמטה יש הוא (לא שהנבראים מצד עצמם הם מציאות יש) אלא מפני שאוא׳ס הוא למעלה מעלה עד אין קץ

Il faut comprendre : puisque même la conscience inférieure a sa racine dans l’Essence de la Lumière Infinie, la perfection de la conscience inférieure devrait apparemment être que soit révélé en elle que le fait qu’elle est ׳en bas existant׳ n’est pas (parce que les créatures sont existantes d’elles-mêmes) mais parce que la Lumière Infinie est infiniment élevée.

ובהדרושים מבואר, שהשלימות דדעת תחתון הוא ע׳י שמאיר בו הגילוי דדעת עליון. גם צריך להבין לאידך, במ׳ש בהדרושים שגם דעת תחתון הוא אמת לפי שיש לו שרש בעצמות אוא׳ס

Et dans les discours, il est expliqué que la perfection de la conscience inférieure est par ce que brille en elle la révélation de la conscience supérieure. Il faut aussi comprendre de l’autre côté, dans ce qui est dit dans les discours que même la conscience inférieure est vraie car elle a sa racine dans l’Essence de la Lumière Infinie.

דלכאורה, כיון שהענין דלמעלה מעלה עד אין קץ (השרש דדעת תחתון) הוא ההעלם דאוא׳ס, הרי ההרגש דלמטה יש (כמו שנרגש בדעת תחתון) הוא לכאורה לא מצד אוא׳ס אלא אדרבה, לפי שלא נרגש בו אוא׳ס

Car apparemment, puisque l’aspect d’être ׳infiniment élevé׳ (la source de la conscience inférieure) est l’occultation de la Lumière Infinie, le sentiment d’être ׳en bas existant׳ (comme il est ressenti dans la conscience inférieure) n’est apparemment pas du côté de la Lumière Infinie mais au contraire, parce que la Lumière Infinie n’y est pas ressentie.

ואעפ׳כ אומרים, שהידיעה שלמטה יש (כמו שהוא בדעת תחתון) היא ידיעה אמיתית.

Et pourtant on dit que la connaissance que le bas est existant (comme elle est dans la conscience inférieure) est une connaissance véritable.

ה) והענין הוא, דמבואר בהדרושים, דבטבע כמה פירושים. דבשו »ת חכם צבי

Et voici l’explication, comme il est expliqué dans les discours, qu’il y a plusieurs interprétations de la nature. Dans les responsa du Hakham Tsvi,

דכיון שהכל (גם הטבע) הוא מאתו ית’, הרי גם הטבע הוא נס. אלא שנסים אלו הם תמיד, נסים רצופים

Puisque tout (y compris la nature) vient de Lui, béni soit-Il, alors la nature est aussi un miracle. Sauf que ces miracles sont constants, des miracles continus.

ויש אומרים שטבע הוא מלשון מטבע. דאיתא במשנה, אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב »ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו

Et certains disent que « nature » vient du mot « pièce de monnaie ». Comme il est dit dans la Mishna, un homme frappe plusieurs pièces avec un même sceau et elles sont toutes semblables, et le Roi des rois, le Saint béni soit-Il, a frappé chaque homme avec le sceau d’Adam le premier homme, et pourtant aucun n’est semblable à l’autre.

ומבואר בהדרושים, דג’ פירושים הנ »ל הם ג’ ענינים. דלפירוש החכם צבי שטבע הוא נסים רצופים, שם טבע קאי על הנהגת העולם

Et il est expliqué dans les discours que ces trois interprétations correspondent à trois concepts. Selon l’interprétation du Hakham Tsvi que la nature est une série de miracles continus, le terme « nature » se réfère à la conduite du monde.

ולהפירוש שטבע הוא מלשון מטבע שהקב »ה טבע כל אדם בחותמו של אדה »ר, ופירש הרמב »ם דחותמו של אדה »ר הוא צורת מין האדם אשר בה האדם אדם

Et selon l’interprétation que « nature » vient du mot « pièce de monnaie », où le Saint béni soit-Il a frappé chaque homme avec le sceau d’Adam le premier homme, et comme l’explique Maïmonide, ce sceau d’Adam est la forme de l’espèce humaine par laquelle l’homme est homme.

שהכוונה ב »צורת מין האדם » היא (בעיקר) לצורה הנפשית שבו – שם טבע קאי על החיות האלקי שבעולם, שהוא נפש העולם

L’intention dans « la forme de l’espèce humaine » se réfère (principalement) à la forme spirituelle qui est en lui – le terme « nature » se réfère alors à la vitalité divine dans le monde, qui est l’âme du monde.

והשייכות דענין זה לטבע כפשוטו היא, כי הציור והטבע דכל נברא הוא כפי אופן החיות האלקי שבו. ולהפירוש שטבע הוא שם המושאל לכל דבר שאינו ע »פ טעם ודעת

Et le lien de ce concept avec la nature au sens simple est que la forme et la nature de chaque créature correspondent à la manière dont la vitalité divine réside en elle. Et selon l’interprétation que « nature » est un terme emprunté pour désigner tout ce qui n’est pas selon la raison et la connaissance.

שם טבע קאי על הכח האלקי שמהווה כל נברא מאין ליש, דהתהוות מאין ליש היא למעלה מהשכל

Le terme « nature » se réfère à la force divine qui crée chaque être à partir du néant, car la création ex nihilo est au-dessus de l’entendement.

דזה שהחיות אלקי מחי’ את הנבראים, יש לזה מקום בשכל, וענין טבע (להפירוש שטבע הוא זה שאינו ע »פ טעם ודעת) הוא בהתהוות הנבראים, דבריאה יש מאין היא למעלה מהשכל

Car le fait que la vitalité divine anime les créatures peut être compris par l’intellect, mais le concept de nature (selon l’interprétation que la nature est ce qui n’est pas selon la raison) se trouve dans la création des êtres, car la création ex nihilo est au-dessus de l’entendement.

ו) ומבואר בהדרושים, דשני הפירושים (הענינים) בטבע, שהוא החיות האלקי שמחי’ את הנבראים ושהוא הכח האלקי שמהווה את הנבראים מאין ליש

Et il est expliqué dans les discours que les deux interprétations (aspects) de la nature, à savoir la vitalité divine qui anime les créatures et la force divine qui crée les êtres à partir du néant,

שייכים להפירוש שטבע הוא מלשון טביעה, טובעו בים סוף. דכמו שבטביעה כפשוטה, כשדבר נטבע במים, המים מכסים על הדבר שנטבע בהם

sont liées à l’interprétation que « nature » vient du mot « immersion », comme « ils furent immergés dans la mer Rouge ». Car tout comme dans une immersion simple, quand une chose est immergée dans l’eau, l’eau recouvre la chose qui y est immergée,

כמו כן הוא בחיות האלקי שנתלבש בנבראים להחיותם, שהנבראים מכסים על החיות האלקי שמתלבש בהם. ועד »ז הוא בכח האלקי שמהווה את הנבראים מאין ליש

il en est de même pour la vitalité divine qui s’habille dans les créatures pour les animer, où les créatures recouvrent la vitalité divine qui s’habille en elles. Et il en va de même pour la force divine qui crée les êtres à partir du néant,

דענין הטבע שבו הוא גם מלשון טביעה, דכיון שההתהוות היא באופן דהעלם והסתר, שהכח המהווה מתעלם ומסתתר בהנבראים, לכן שייך בו הענין דטבע מלשון טביעה והעלם

où l’aspect de la nature en elle est aussi lié au terme « immersion », car puisque la création se fait de manière cachée et voilée, où la force créatrice se cache et se dissimule dans les créatures, c’est pourquoi le concept de nature est lié au terme « immersion » et dissimulation.

ויש לומר, דהטעם על זה שהענין דטבע מלשון טביעה בהתהוות הנבראים מובא בהדרושים בסגנון של חידוש [שגם בזה י »ל טבע מלשון טביעה]

On peut dire que la raison pour laquelle le concept de nature comme « immersion » dans la création des êtres est présenté dans les discours comme une nouveauté [que même dans ce cas on peut dire que nature vient du mot immersion],

כי מהחילוקים בין חיות הנבראים להתהוות הנבראים הוא, דהחיות האלקי שמחי’ את הנבראים הוא בגילוי בהנבראים, שנרגש בהם שיש בהם חיות

car l’une des différences entre la vitalité des créatures et leur création est que la vitalité divine qui anime les créatures est révélée dans les créatures, car elles ressentent qu’elles ont de la vitalité,

וענין ההעלם הוא רק שאינו נרגש שהחיות שבהם הוא חיות אלקי, וההתהוות דהנבראים (שנבראו מאין ליש) אינה נרגשת בהם

et l’aspect de dissimulation est seulement qu’elles ne ressentent pas que la vitalité en elles est une vitalité divine, tandis que la création des êtres (leur création ex nihilo) n’est pas ressentie en eux.

דלא רק שלא נרגש בהם שההתהוות היא מאלקות, אלא שעצם ענין ההתהוות שלהם אינה נרגשת בהם. והטעם לזה הוא, כי החיות האלקי הוא מתלבש בהנבראים ע »י לבושים המעלימים

Non seulement ils ne ressentent pas que leur création vient de la divinité, mais l’essence même de leur création n’est pas ressentie en eux. Et la raison en est que la vitalité divine se revêt dans les créatures à travers des vêtements qui dissimulent.

[וכיון שהוא מלובש בהנבראים לכן הוא נרגש בהם, אלא שמצד לבושים המעלימים אין נרגש בהם שהוא חיות אלקי]

[Et puisqu’elle est revêtue dans les créatures, elle est donc ressentie en elles, mais à cause des vêtements qui dissimulent, elles ne ressentent pas que c’est une vitalité divine]

והכח האלקי שמהווה את הנבראים הוא מובדל מהנבראים ואינו מלובש בהם. [ולכן אין נרגש בהנבראים ההתהוות שלהם]

Et la force divine qui crée les êtres est séparée des créatures et n’est pas revêtue en elles. [Et c’est pourquoi les créatures ne ressentent pas leur propre création]

ועפ »ז יש לבאר, שהענין דטבע מלשון טביעה הוא בעיקר בחיות הנבראים, כי ענין הטביעה הוא שהדבר הנטבע נמצא בהמים ועי »ז המים מכסים עליו

Et selon cela, on peut expliquer que le concept de nature comme « immersion » se rapporte principalement à la vitalité des créatures, car le concept d’immersion signifie que la chose immergée se trouve dans l’eau et ainsi l’eau la recouvre,

דבהנמשל הוא, שהחיות האלקי הוא מלובש בהנבראים ועי »ז הם מעלימים עליו. משא »כ ההעלם שבענין ההתהוות הוא מפני שהכח האלקי שמהווה את הנבראים הוא מובדל מהם ואינו מלובש בהם

Dans l’analogie, cela signifie que la vitalité divine est revêtue dans les créatures et ainsi elles la dissimulent. Par contre, la dissimulation dans le processus de création vient du fait que la force divine qui crée les êtres est séparée d’eux et n’est pas revêtue en eux.

וענין טבע מלשון טביעה בנוגע לכח המהווה הוא (בעיקר) בענין ההעלם (ולא באופן ההעלם)

Et le concept de nature comme « immersion » concernant la force créatrice se rapporte (principalement) à l’aspect de la dissimulation (et non à la manière de la dissimulation).

ז) והנה מבואר במק »א, דבצורה שני ענינים. צורה האמיתית, שהיא הנפש, וחומר הגוף, שנקרא ג »כ בשם צורה, צורת החומר

Et voici qu’il est expliqué ailleurs qu’il y a deux aspects dans la forme. La forme véritable, qui est l’âme, et la matière du corps, qui est aussi appelée forme, la forme de la matière.

ושני הענינים שייכים זה לזה, דצורת הגוף הוא כלי להנפש. ועפ »ז, הגם שעיקר הענין דחותמו של אדה »ר (צורת מין האדם) היא צורה הנפשית

Et ces deux aspects sont liés l’un à l’autre, car la forme du corps est un réceptacle pour l’âme. Et selon cela, bien que l’essence du sceau d’Adam (la forme de l’espèce humaine) soit la forme spirituelle,

ומזה מובן גם בנוגע לטבע, שעיקר הענין דטבע (להפירוש שטבע הוא מלשון שטבע הקב »ה כל אדם בחותמו של אדה »ר) הוא החיות האלקי דהעולם שהוא נפש העולם

Et de là on comprend aussi concernant la nature, que l’essence du concept de nature (selon l’interprétation que nature vient du fait que Dieu a frappé chaque homme avec le sceau d’Adam) est la vitalité divine du monde qui est l’âme du monde,

וגם שייך זה לצורת הנבראים, צורת החומר. דצורת הנבראים היא הכלי להחיות והנפש שבהם

Et cela se rapporte aussi à la forme des créatures, la forme de la matière. Car la forme des créatures est le réceptacle pour la vitalité et l’âme qui est en elles.

והענין הוא, דכתיב כל אשר חפץ הוי’ עשה (שההתהוות היא מבחינת חפץ ורצון), וכתיב בדבר הוי’ שמים נעשו (שההתהוות היא מבחינת הדיבור)

Et voici le concept : il est écrit « tout ce que désire l’Éternel, Il le fait » (la création vient de l’aspect du désir et de la volonté), et il est écrit « par la parole de l’Éternel les cieux ont été faits » (la création vient de l’aspect de la parole).

והביאור בזה, דהתהוות החומר של כל דבר היא מבחינת הדיבור. וזהו שאמרו רז »ל בעשרה מאמרות נברא העולם

Et l’explication est que la création de la matière de chaque chose vient de l’aspect de la parole. Et c’est ce que nos Sages ont dit : « le monde a été créé par dix paroles ».

שבהמאמר יהי אור נתהווה האור ובמאמר יהי רקיע נתהווה הרקיע, ועד »ז הוא בכל הנבראים. והתהוות הצורה שבכל דבר היא מבחינת הרצון

Par la parole « que la lumière soit » la lumière fut créée, et par la parole « que le firmament soit » le firmament fut créé, et ainsi de suite pour toutes les créatures. Et la création de la forme de chaque chose vient de l’aspect de la volonté.

דצורת הנבראים לא נתפרשה בהעשרה מאמרות, וזה שכל נברא יש לו צורה [הן הציור הגשמי שלו, והן הטבע והתכונות שלו] הוא מבחינת הרצון

Car la forme des créatures n’est pas explicitée dans les dix paroles, et le fait que chaque créature ait une forme [tant sa forme physique que sa nature et ses caractéristiques] vient de l’aspect de la volonté.

ומ »ש כולם בחכמה עשית, הוא, כי המשכת הרצון היא ע »י החכמה.

Et ce qui est écrit « Tu les as tous faits avec sagesse », c’est parce que l’extension de la volonté se fait à travers la sagesse.

והטעם על זה שההתהוות היא משני הענינים, מבחינת הדיבור ומבחינת הרצון, הוא

Et la raison pour laquelle la création provient de ces deux aspects, de l’aspect de la parole et de l’aspect de la volonté, est

כי תכלית הכוונה בבריאת העולם היא שהעולם (מצד עצמו) יהי’ יש וע »י עבודת האדם (דוקא) יומשך בו הביטול, ועד לביטול כזה שהעולם יהי’ דירה לו ית’

que le but ultime de la création du monde est que le monde (de par lui-même) soit une existence, et que par le travail de l’homme (spécifiquement) soit amenée en lui l’annulation, jusqu’à une telle annulation que le monde devienne une demeure pour Lui, béni soit-Il.

ושני הענינים שבהעולם – שמצד עצמו הוא יש, ושאעפ »כ אפשר להמשיך בו ביטול – הם ע »י שהתהוותו היא מבחינת הרצון ומבחינת הדיבור

Et ces deux aspects dans le monde – qu’il soit par lui-même une existence, et que néanmoins on puisse y amener l’annulation – sont réalisés par le fait que sa création provient de l’aspect de la volonté et de l’aspect de la parole.

דבאם כל ההתהוות (גם ההתהוות דחומר הנבראים) היתה מבחינת הרצון הי’ העולם בטל במציאות, ובכדי שיהי’ העולם במציאות יש הוא ע »י שנברא בדבר ה’

Car si toute la création (même la création de la matière des êtres) venait de l’aspect de la volonté, le monde serait annulé dans son existence, et pour que le monde existe comme entité, c’est par le fait qu’il a été créé par la parole divine.

ובאם כל ההתהוות (גם ההתהוות דצורת הנבראים) היתה מבחינת הדיבור, לא הי’ העולם שייך לענין הביטול

Et si toute la création (même la création de la forme des êtres) venait de l’aspect de la parole, le monde n’aurait pas de lien avec le concept d’annulation.

וע »י שהתהוות צורת הנבראים היא מבחינת הרצון, כמו שנמשך בבחינת הדיבור [דזה שצורת הנבראים היא הציור דהחומר הוא לפי שהרצון נמשך בהדיבור]

Et c’est par le fait que la création de la forme des êtres vient de l’aspect de la volonté, telle qu’elle s’étend dans l’aspect de la parole [car le fait que la forme des êtres soit la configuration de la matière est dû au fait que la volonté s’étend dans la parole],

עי »ז אפשר להמשיך (ע »י עבודה) שגם היש שנתהווה מהדיבור יהי’ בביטול

par cela, il est possible d’amener (par le travail) que même l’existence qui a été créée par la parole arrive à l’annulation.

ח) ויש לומר, דהטעם על זה שהביטול דהנבראים נמשך מבחינת הרצון והישות דהנבראים מבחינת הדיבור, הוא, כי הרצון אינו מציאות והוא רק גילוי העצם

Et on peut dire que la raison pour laquelle l’annulation des êtres découle de l’aspect de la volonté et l’existence des êtres de l’aspect de la parole, est que la volonté n’est pas une existence en soi mais seulement une révélation de l’essence.

(ע »ד הרצון שבנפש האדם, שהוא רק הטיית והמשכת הנפש), ולכן גם ההתהוות שמהרצון, ענינה הוא (לא זה שמתהווים נבראים, אלא) זה שע »י ההתהוות נשלם הרצון

(Comme la volonté dans l’âme humaine, qui n’est que l’inclination et l’extension de l’âme), et donc même la création qui vient de la volonté, son essence est (non pas le fait que des êtres sont créés, mais) le fait que par la création se réalise la volonté.

והדיבור הוא לבוש הנפרד. דנוסף לזה שהדיבור הוא מציאות, כיון שענינו הוא שמדבר לזולתו, הרי בזה עצמו הוא נפרד מהאדם המדבר

Et la parole est un vêtement séparé. Car en plus du fait que la parole est une existence, puisque son essence est de parler à autrui, en cela même elle est séparée de la personne qui parle.

ועד שהדיבור יוצא ונפרד מהאדם גם בפועל. ולכן ההתהוות שמהדיבור היא מציאות יש.

Au point que la parole sort et se sépare de la personne aussi concrètement. Et c’est pourquoi la création qui vient de la parole est une existence réelle.

ט – וע׳פ המבואר לעיל (סעיף ז) שצורת הנבראים (צורת החומר) היא כלי להחיות והנפש שבהם, יש לומר, דהחיות והנפש של הנבראים הם מהרצון

Et selon ce qui a été expliqué ci-dessus (section 7) que la forme des créatures (la forme matérielle) est un récipient pour la vie et l’âme qui est en eux, on peut dire que la vie et l’âme des créatures viennent de la Volonté.

ומזה מובן, דזה שהחיות האלקי מתלבש בכל נברא ומחי’ אותו כפי ענינו, שזה מורה שהנבראים תופסים מקום לגבי’ (כנ׳ל סעיף ג), הוא [לא מפני שהנבראים מצד עצמם תופסים מקום לגבי’, שהרי ענין ההתהוות שמהרצון הוא שעל ידם נשלם הרצון (כנ׳ל סעיף ח)], אלא [מפני שכך עלה ברצונו ית’ שיהי’ תפיסת מקום להנבראים

Et de cela on comprend que le fait que la vie divine s’habille dans chaque créature et la vivifie selon sa nature, ce qui montre que les créatures prennent une place devant Lui (comme mentionné section 3), n’est pas [parce que les créatures par elles-mêmes prennent une place devant Lui, car l’aspect de la création qui vient de la Volonté est que par elles se complète la Volonté (comme mentionné section 8)], mais [parce qu’ainsi s’est élevé dans Sa Volonté qu’il y ait une prise de place pour les créatures].

ולכן, הוא מתלבש בהנבראים ומחי’ כל נברא כפי ענינו.

C’est pourquoi Il s’habille dans les créatures et vivifie chaque créature selon sa nature.

ועפ׳ז, החילוק בין הנהגה טבעית להנהגה נסית, היא דהנהגה טבעית היא בדעת תחתון והנהגה נסית היא בדעת עליון (כמובא לעיל מהדרושים)

Et selon cela, la différence entre la direction naturelle et la direction miraculeuse est que la direction naturelle est dans la conscience inférieure et la direction miraculeuse est dans la conscience supérieure (comme rapporté ci-dessus des discours).

הרצון בהנהגה טבעית הוא להנהיג את העולם באופן שהעולם הוא מציאות, למטה יש, והרצון בהנהגה נסית הוא להנהיג את העולם באופן שהעולם הוא כלא חשיב, למטה אין.

La Volonté dans la direction naturelle est de diriger le monde d’une manière où le monde est une existence, en bas existant, et la Volonté dans la direction miraculeuse est de diriger le monde d’une manière où le monde est comme néant, en bas néant.

י – ויש לומר, דעד׳ז הוא בכללות הענין דדעת תחתון, שיש בו שני אופנים. שהידיעה דלמטה יש הוא לפי שלגבי דרגא זו המטה מצד עצמו הוא מציאות (והביטול שלו הוא רק ביטול היש)

Et on peut dire que c’est ainsi dans l’ensemble du concept de la conscience inférieure, qui a deux aspects. La connaissance que ׳en bas existant׳ est parce que par rapport à ce niveau, le bas de lui-même est une existence (et son annulation n’est que l’annulation de l’existant).

ושהידיעה דלמטה יש הוא בכדי שיהי’ גילוי הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ. ומהחילוקים בין שני האופנים הוא, דבאופן הא’ שהמטה הוא מציאות מצד עצמו, דעת תחתון ודעת עליון הם שתי דעות הפכיים בעצם מהותם.

Et que la connaissance que ׳en bas existant׳ est pour qu’il y ait la révélation de l’aspect ׳infiniment élevé׳. Et parmi les différences entre ces deux aspects est que dans le premier aspect où le bas est une existence de lui-même, la conscience inférieure et la conscience supérieure sont deux connaissances opposées dans leur essence même.

דדעת תחתון הוא שהמטה הוא יש ודעת עליון הוא שהמטה הוא אין. ובאופן הב’ שהידיעה דלמטה יש הוא בכדי שיהי’ גילוי הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ

La conscience inférieure est que le bas est existant et la conscience supérieure est que le bas est néant. Et dans le second aspect où la connaissance ׳en bas existant׳ est pour qu’il y ait la révélation de l’aspect ׳infiniment élevé׳

ההפכיות דשתי הדעות הוא רק בהציור שלהם, אבל בעצם מהותם הם ענין אחד. דענינם של שתי הדעות הוא גילוי הענינים שבאוא׳ס, אלא שדעת עליון הוא הגילוי דלמטה עד אין תכלית, ודעת תחתון הוא הגילוי דלמעלה עד אין קץ.

L’opposition des deux connaissances n’est que dans leur forme, mais dans leur essence elles sont une seule chose. Le contenu des deux connaissances est la révélation des aspects qui sont dans la Lumière Infinie, sauf que la conscience supérieure est la révélation de la descente jusqu’en bas infiniment, et la conscience inférieure est la révélation de l’élévation jusqu’en haut infiniment.

י״א – וזהו שגם דעת תחתון הוא אמת ואעפ׳כ צריך להיות החיבור דדעת תחתון עם דעת עליון (ראה לעיל סעיף ד), כי ענין האמת דדעת תחתון הוא מפני שענינו (בפנימיות) הוא הגילוי דלמעלה עד אין קץ

Et c’est pourquoi même la conscience inférieure est vraie et pourtant il faut qu’il y ait la connexion de la conscience inférieure avec la conscience supérieure (voir ci-dessus section 4), car l’aspect de vérité de la conscience inférieure est parce que son contenu (intérieurement) est la révélation de l’aspect ׳infiniment élevé׳

וענין זה שבו מתגלה ע׳י החיבור שלו עם דעת עליון.

Et cet aspect en lui se révèle par sa connexion avec la conscience supérieure.

ועד׳ז הוא בענין הנהגת הטבע, דהגם שגם הנהגת הטבע הוא שאנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו’ לאנהגא בהון עלמין

Et ainsi en est-il concernant la direction de la nature, que même si la direction de la nature est aussi que ׳Tu׳ as émané les dix tikounim etc. pour diriger les mondes

מ׳מ, השלימות דהנהגת הטבע הוא כשנמשך בו הגילוי שלמעלה מהטבע, כי עי׳ז דוקא מתגלה שהענין דלאנהגא בהון עלמין שרשו הוא מבחינת אנת.

Néanmoins, la perfection de la direction naturelle est quand y est attirée la révélation de ce qui est au-dessus de la nature, car c’est précisément par cela que se révèle que l’aspect de ׳diriger les mondes׳ a sa racine dans l’aspect de ׳Tu׳.

י״ב – והנה זה שנתבאר לעיל (סעיף י׳ד) דכשנרגש בב’ הדעות (דעת עליון ודעת תחתון) שענינם הוא לגלות הענינים שבאוא׳ס (שהוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית) שתי הדעות הם ענין אחד, הוא בכללות

Et voici que ce qui a été expliqué ci-dessus (section 14) que lorsqu’il est ressenti dans les deux connaissances (conscience supérieure et conscience inférieure) que leur contenu est de révéler les aspects qui sont dans la Lumière Infinie (qu’Il est infiniment élevé et infiniment bas), les deux connaissances sont une seule chose, c’est en général.

אבל בפרטיות, גם הענינים דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית (כמו שהם באוא׳ס) הם שני ענינים.

Mais en particulier, même les aspects d’être ׳infiniment élevé׳ et ׳infiniment bas׳ (comme ils sont dans la Lumière Infinie) sont deux choses.

וע׳י המשכת בחינת אנת, גם הגילוי דלמעלה מהטבע בטבע הוא למעלה יותר מהגילוי דלמעלה מהטבע מצד אנת הוא עילאה

Et par l’attraction de l’aspect ׳Tu׳, même la révélation de ce qui est au-dessus de la nature dans la nature est plus élevée que la révélation de ce qui est au-dessus de la nature du côté de ׳Tu es élevé׳.

ועפ׳ז, צריך שיהי’ החיבור דשני הענינים, דטבע עם למעלה מהטבע, הוא ע׳י גילוי העצם שלמעלה משניהם

Et selon cela, il faut qu’il y ait la connexion des deux aspects, de la nature avec ce qui est au-dessus de la nature, par la révélation de l’Essence qui est au-dessus des deux.

וזהו גם הטעם על זה שצריך להיות החיבור דשני הענינים דטבע ולמעלה מהטבע, כי כל אחד משני הענינים שרשו הוא באור א׳ס

Et c’est aussi la raison pour laquelle il faut qu’il y ait la connexion des deux aspects de nature et de ce qui est au-dessus de la nature, car chacun des deux aspects a sa racine dans la Lumière Infinie.

וע׳י החיבור דשני הענינים הוא המשכת העצמות. היינו, שעי׳ז יש האפשרות (גם מצד העולם) שע׳י עבודה תהי’ בעולם המשכת גילוי העצמות, ועי׳ז נשלמת הכוונה דבריאת העולם (טבע) דנתאוה הקב׳ה להיות לו ית’ דירה בתחתונים.

Et par la connexion des deux aspects est l’attraction de l’Essence. C’est-à-dire que par cela il y a la possibilité (aussi du côté du monde) que par le service divin sera dans le monde l’attraction de la révélation de l’Essence, et par cela se complète l’intention de la création du monde (nature) que Le Saint béni soit-Il désira avoir une demeure dans les mondes inférieurs.

220