3 chapitres du Rambam en 5 minutes ! – Vendredi 6 Nissan 5785

Lois relatives aux bénédictions et à la circoncision

3 chapitres du jour

RAMBAM: LOIS RELATIVES À LA CIRCONCISION

Chapitre Deux

1. Qui peut circoncire – Toute personne est apte à circoncire, même un incirconcis, un esclave, une femme et un mineur, quand un homme n’est pas présent. Un non-juif ne peut pas circoncire. Tout instrument coupant convient sauf un roseau. La communauté juive utilise habituellement un couteau en fer.
2. Procédure de circoncision – Couper la peau recouvrant le gland (milah), fendre la membrane sous la peau (peri’ah), puis sucer l’endroit de la circoncision (metsitsa) pour éviter tout danger. Un mohel qui ne pratique pas la succion doit être renvoyé. Poser ensuite un bandage sur la plaie.
3. Peaux invalidantes – Si un morceau de peau recouvre plus de la moitié de la hauteur du gland, l’enfant est considéré comme incirconcis. Une peau qui ne recouvre pas plus de la moitié n’invalide pas la circoncision.
4. Arrangement des peaux – Pendant la circoncision, le mohel peut arranger toutes les peaux. Après, seulement celles qui invalident la circoncision. Faire la milah sans faire la peri’ah équivaut à ne pas avoir circoncis.
5. Cas particuliers – Pour un enfant à la peau flasque ou trop gros, observer pendant l’érection. S’il semble circoncis, arranger la peau pour l’apparence. Sinon, couper la peau pendante jusqu’à ce que le gland apparaisse pendant l’érection.
6. Chabbat – La milah, la peri’ah, la succion et le bandage peuvent être faits pendant Chabbat. Mais les préparatifs (fabriquer un couteau, le transporter) ne peuvent pas enfreindre Chabbat.
7. Préparations interdites le Chabbat – On ne peut moudre d’épices, chauffer de l’eau, ni préparer une compresse. La camomille peut être mâchée et appliquée. Le vin et l’huile doivent être appliqués séparément.
8. Urgences le Chabbat – Si l’eau chaude se renverse ou les épices s’éparpillent, faire le nécessaire pour l’enfant à cause du danger. L’enfant peut être lavé le jour de la milah et le troisième jour.
9. Recours aux non-juifs – Un non-juif peut apporter un couteau le Chabbat s’il ne traverse pas le domaine public. Pour un commandement, un non-juif peut faire ce qui est interdit par « tu te reposeras », mais pas les 39 travaux interdits.
10. Jours de fêtes – Les préparatifs n’annulent pas les interdits des jours de fêtes. On peut moudre des herbes utilisables dans la nourriture et mélanger vin et huile.

 

Lois relatives à la circoncision : Chapitre Trois

1. Bénédictions – Le mohel dit « …Qui nous as ordonné au sujet de la circoncision ». Le père dit « …Qui nous as ordonné de le faire rentrer dans l’Alliance d’Abraham ». Le commandement du père est prioritaire.
2. Formules de l’assemblée – Les présents disent : « Comme tu l’as introduit dans l’Alliance, tu l’introduiras aussi dans la Torah, les commandements, sous le dais nuptial et aux bonnes actions. »
3. Bénédictions supplémentaires – Après la circoncision, on récite « …Qui as sanctifié le bien-aimé dès le sein de sa mère » et le père récite « Chehekheyianou ».
4. Circoncision d’un converti – On récite « …Qui nous as ordonné de circoncire les convertis et de faire couler d’eux le sang de l’Alliance ».
5. Circoncision d’un esclave – On récite une bénédiction spécifique. Pour un adulte, couvrir l’organe jusqu’à la fin de la bénédiction.
6. Cas sans bénédiction – Pas de bénédiction pour un converti déjà circoncis, un enfant né sans prépuce, ou un androgyne.
7. Idolâtres – Un juif ne doit pas circoncire un idolâtre pour raison médicale, sauf si celui-ci veut accomplir ce commandement.
8. Importance de la circoncision – Le prépuce est honteux pour les non-juifs. Abraham n’était pas « parfait » avant sa circoncision. Quiconque garde son prépuce n’a pas droit au monde futur.
9. Alliances divines – La Torah mentionne trois alliances pour tous les commandements, mais treize pour la circoncision avec Abraham notre patriarche.

Béni soit D. qui accorde Son aide

 

Cette étude correspond au texte de la prière quotidienne, veuillez vous reporter au le texte en hébreu ci-dessous (à lire sans, bien entendu, prononcer le nom de D.ieu)

סֵדֶר תְּפִלּוֹת כָּל הַשָּׁנָה

נָהֲגוּ הָעָם לִקְרוֹת בְּכָל יוֹם בַּשַּׁחַר אַחַר שֶׁקּוֹרִין פָּרָשַׁת צַו וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים קוֹרִין מִשְׁנָה זוֹ: אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְעִיּוּן תְּפִלָּה וּבִקּוּר חוֹלִים וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וְהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן.

אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֵן הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶׁאֲפִילוּ רוֹאוֹת טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים.

תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר « הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ », אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת אֶלָּא הֲלָכוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר « וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְכוּ' ».

מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק.

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכִּם וְיֹאמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אָנוּ, מָה חַיֵּינוּ, מָה חַסְדֵּנוּ, מָה צִדְקָתֵנוּ, מָה כֹּחֵנוּ, וּמָה גְבוּרָתֵנוּ? מָה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ? הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וָבֹהוּ, וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ « וּמוֹתַר הָאָדָם וְגוֹ' ».

אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידְךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.

לְפִיכָךְ אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ וְלִיתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִין אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּכָל יוֹם תָּמִיד, עֶרֶב וָבֹקֶר, וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן, וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמְךָ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ. בָּרוּךְ הַמְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים.

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן, וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֹוֶיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּמִי בְכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים מִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ: « מַה תַּעֲשֶׂה? »

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי חוֹזֶךָ: « בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ ». וְנֶאֱמַר: « אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים. אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְׁמוֹ אַבְרָהָם ». אַתָּה הוּא, וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתַּמּוּ. יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. יְיָ מֶלֶךְ וְכוּ’ עַד בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּבָרְכִין לִפְנֵי פְּסוּקֵי הַזְּמִירוֹת זֶהוּ נֻסְחָהּ:

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ, בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה, בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו, בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה לֹא שִׁכְחָה וְלֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ וְכוּ’, עַד יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

בְּרָכָה שְׁנִיָּה: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ וְכוּ’ עַד בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלְּאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע זוֹ הִיא נֻסְחָהּ:

אֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ’ עַד בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

וּבַעַרְבִית בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים עַד בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.

בְּרָכָה שְׁנִיָּה: אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַבְתָּ וְכוּ’ עַד בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלְּאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית זוֹ הִיא נֻסְחָהּ:

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת קַיָּם עָלֵינוּ וְכוּ’ עַד בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה זוֹ הִיא נֻסְחָהּ:

הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם וְכוּ’ עַד בָּרוּךְ שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן וְכוּ’ עַד פְּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְכוּ’ עַד יְיָ מֶלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְנָהֲגוּ מִקְצָת הָעָם לְבָרֵךְ פְּסוּקִים בְּאֶמְצַע בְּרָכָה וְקוֹרְאִין בְּנֻסָּח זֶה:

וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיְיָ הַמְּלוּכָה. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יַחֵד שִׁמְךָ הַקָּרוּי עָלֵינוּ, קַיֵּם אֶת שִׁמְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תָּמִיד. בְּיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת. וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד.

יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ, לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ.

בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלַּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ. תָּמִיד נְהַלֶּלְךָ סֶּלָה, וְנָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ וּבֶאֱמוּנָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ, חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וְכוּ’.ָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹת וּבִזְמִירוֹת, נוֹדְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.

וְקוֹרִין פְּסוּקִין אֵלּוּ: יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו וְכוּ’, אַשְׁרֵי וְכוּ’ עַד סוֹף תְּהִלִּים. וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא פְּסוּקִים אֵלּוּ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן, יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד: « בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל » וְכוּ’.

בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אַחַר פְּסוּקֵי הַזְּמִירוֹת זֶהוּ נֻסְחָהּ:

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ’.

וְקוֹרֵא הַשִּׁירָה עַד סוֹפָהּ כְּמִנְהַג הַמָּקוֹם. בְּשַׁבָּת נָהֲגוּ כָּל הָעָם לְהוֹסִיף לִפְנֵי בְּרָכָה זוֹ נֻסָּח זֶה:

נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִדּוֹר וָדוֹר וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים, וְאֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה אֶלָּא אָתָּה. מְפַרְנֵס וּמְרַחֵם, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן הַתּוֹלָדוֹת, הַמְהֻלָּל בְּתִשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים רַבִּים. אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים.

וּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים.

מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשׂוֹבַע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָאִים רָעִים רַבִּים דִּלִּיתָנוּ. וְעַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵיבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְכוּ’. יִשְׁתַּבַּח וְכוּ’.

וְכֵן נָהֲגוּ לִקְרוֹת כָּל מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶם שֶׁיַּתְחִילוּ פְּסוּקֵי הַזְּמִירוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹת הַלֵּל הַגָּדוֹל בְּשַׁבָּתוֹת קֹדֶם פְּסוּקֵי הַזְּמִירוֹת. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַכֹּל כְּמִנְהָגָם.