משיחות אאמו »ר [הרש »ב]: יציאת מצרים היא היציאה ממיצרים וגבולים; והחסידות היא – כדי לצאת מהמיצרים והגבולים של העולם.

אך קיים הבדל: יציאת מצרים היא בתנועה של שבירה ועזיבה, לכן ברחו ממצרים; יצי »מ של חסידות היא בירור ותיקון – יציאה ממיצרי וגבולות העולם. להסיר את המיצר והגבול ולחוש את האמת, שהעולם הוא טוב באמיתתו, מפני שזהו רצונו ית’. וזה – על ידי עבודת החסידות.

Voici l’une des causeries de mon père (le Rabbi Rachab):
“Sortir d’Egypte signifie se libérer des barrières et des limites. La ‘Hassidout a le pouvoir de délivrer l’homme des restrictions imposées par le monde matériel.

Une distinction doit, cependant, être faite. La sortie d’Egypte fut une rupture, un abandon et, de fait, les Juifs quittèrent ce pays. La sortie d’Egypte de la ‘Hassidout, par contre, est synonyme d’affinement et d’élévation. Elle permet de se libérer des limitations imposées par le monde, sans pour autant le quitter.
Ainsi, on peut se trouver dans le monde en transcendant les barrières qu’il impose. On a le pouvoir de faire disparaître ses obstacles et ses embûches pour percevoir la vérité. Car le monde est intrinsèquement bon, puisqu’il est l’expression de la Volonté de D.ieu. Cet idéal peut être obtenu grâce au service de D.ieu défini par la ‘Hassidout.”