Décès d’un autre Chalia’h victime du Covid-19 : Le Rav Yehouda a’h Refson de Londres, le 27 Adar 5780

Décès d’un autre Chalia’h victime du Covid-19 : Le Rav Yehouda a’h Refson de Londres, le 27 Adar 5780

Le Rav Refson était Chalia’h à Londres. Son fils est le directeur du Beth Habad du Ohel du Rabbi.

 

Rabbi Yehuda Refson a servi comme chef ddu Beth Din de Leeds, en Angleterre , depuis 1976. Il est également émissaire du Rabbi.

En plus de ses activités rabbiniques (synagogue Shomrei Hadas),  Beth Din  et ses activités d’émissaire / sensibilisation de Habad, le Rav Refson et son épouse sont codirecteurs de l’ecole Leeds Menorah School.

Le Rav Refson a également une position de surveillance concernant l’approvisionnement local en viande casher.

Avec huit autres personnes, le Rav Refson a intenté une action en justice parce que le conseil municipal a refusé « le transport scolaire gratuit … dans le but de faciliter la fréquentation … dans leurs écoles actuelles ».

Lorsque le tribunal a noté qu’il y avait des écoles juives plus proches, bien que non orthodoxes, le Rav Refson était l’homme clé, comme indiqué dans le résumé de l’affaire par le tribunal. Le dossier du tribunal comprend son « Je suis le décideur des affaires hala’hiques qui affectent la communauté entière … ma responsabilité est pour la communauté juive de Leeds. »

Il a étudié à Yeshiva Tomchei Temimim Loubavitch de Brunoy, en France, dirigée par Rav Nissan Nemanov.

En 2018, il a publié un cours en ligne en quatre parties intitulé «Soul Talk: The Science of Being».

 

 

Guemara – Talmud Meguila 8b Rachi, Hala’ha et Hassidout

Guemara – Talmud Meguila 8b Rachi, Hala’ha et Hassidout

 

Meguila 8b – Guemara

שומרת יום כנגד יום תוכיח שמטמאה משכב ומושב ואינה טעונה ספירת שבעה ואף אתה אל תתמה על זה שאע »פ שמטמא משכב ומושב לא יהא טעון ספירת שבעה תלמוד לומר מזובו וספר מקצת זובו וספר לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה אמר ליה רב פפא לאביי מאי שנא האי מזובו דמרבי ביה זב בעל שתי ראיות ומאי שנא האי מזובו דממעט ביה זב בעל שתי ראיות אמר ליה אי סלקא דעתך האי למעוטי הוא דאתא לישתוק קרא מיניה וכי תימא אתיא מדינא שומרת יום כנגד יום תוכיח וכי תימא האי מיבעי ליה מזובו ולא מנגעו א »כ ליכתוב קרא וכי יטהר הזב ולישתוק מזובו למה לי לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה:
מתני׳ אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים:
גמ׳ הא לענין שילוח [וטומאה] זה וזה שוין מנהני מילי דתני רב שמואל בר יצחק קמיה דרב הונא (ויקרא יג, ו) וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר טהור מפריעה ופרימה דמעיקרא א »ל רבא אלא מעתה גבי זב דכתיב (ויקרא טו, ה) וכבס בגדיו וטהר התם מאי וטהר מעיקרא איכא אלא טהור השתא מלטמא כלי חרס בהיסט אע »ג דהדר חזי לא מטמא למפרע ה »נ טהור [השתא מלטמא בביאה למפרע] אלא אמר רבא מהכא (ויקרא יג, מה) והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלויה בגופו יצא זה שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים אמר ליה אביי אלא מעתה (ויקרא יג, מו) כל ימי אשר הנגע בו יטמא מי שצרעתו תלויה בגופו הוא דטעון שילוח ושאין צרעתו תלויה בגופו אין טעון שילוח וכי תימא הכי נמי והא קתני אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה הא לענין שילוח ולטמויי בביאה זה וזה שוין א »ל ימי כל ימי לרבות מצורע מוסגר לשילוח אי הכי תגלחת וצפרים מ »ט לא דקתני אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים אמר אביי אמר קרא (ויקרא יד, ג) ויצא הכהן אל מחוץ למחנה והנה נרפא נגע הצרעת מי שצרעתו תלויה ברפואות יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפואות אלא בימים:
מתני׳ אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפלין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית רשב »ג אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית:
גמ׳ הא לתופרן בגידין ולטמא את הידים זה וזה שוין:
וספרים נכתבין בכל לשון וכו’:
ורמינהו מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו אמר רבא לא קשיא

Commentaires de Rachi sur le Traité Meguila Page 8b

שומרת יום כנגד יום . הרואה יום אחד או שנים בתוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה מונה יום אחד וטובלת בו ביום תוכיח: שמטמאה משכב ומושב . בשמעתא בתרייתא דמסכת נדה (דף עב:) מרבינן לה: מאי שנא האי מזובו . מזובו וספר (לה) דרשת ליה דמקצת זוב ולאשמועינן דמקצת זבין טעונין ספירת שבעה ובהא עניינא שמעינן מיניה זב בעל שתי ראיות לספירה ומאי שנא האי מזובו דלעיל דכתיב לגבי קרבן ולא דרשת ליה מקצת זוב לאתויי זב בעל שתי ראיות לקרבן אלא מקצת זבין דרשת ליה ומוקמת ליה אבעל שלש ראיות וממעטת מיניה בעל שתי ראיות: לישתוק קרא מיניה . ומהיכא תיתי לן ספירה: וכי תימא אתיא מדינא . דלעיל כדאמרת אם מטמא משכב ומושב לא יהא טעון ספירת שבעה לא אתיא דהא אמרת שומרת יום כנגד יום תוכיח: אם כן ליכתוב קרא וכי יטהר הזב . ולא בעי מזובו ומדכתיב וכי יטהר הזב ולא כתיב וכי יטהר סתמא הוה דרשינן ליה וכי יטהר מן הזב מאי מזובו שמע מינה למדרש מקצת זבין טעון ספירה: מתני’ פריעה ופרימה . בגדיו יהיו פרומים וראשו יהי פרוע: מוחלט . לאחר שכלו ימי ההסגר ונראה בו סימני טומאה האמורין בו: גמ’ שילוח . חוץ לחומת העיר: וטומאה . כל חומר טומאה האמורה במצורע: מנא הני מילי . דאין פריעה ופרימה במוסגר דלמא גלי לן רחמנא במוחלט והוא הדין למוסגר כדאמרת לענין טומאה: וטהרו הכהן מספחת היא . במצורע שבא לכלל טהרה מתוך הסגירו ולא נחלט כתיב וסיפיה דקרא כתיב וכבס בגדיו וטהר מדלא כתב ויטהר לישנא דמעיקרא הוא והכי קאמר וכבר קודם טבילה היה טהור ממקצת טומאה של חומר מצורע: גבי זב דכתיב . בסוף טהרתו וטהר מה טהור מעיקרא אמרת ביה: אלא . על כרחך טהור יהיה מכאן ולהבא מלטמא כלי חרס בהיסט ואע »ג שטבילתו ביום ואם ראה אחר טבילה בו ביום סתר את הכל ומטמא למפרע משכב ומושב כדאמרינן בכיצד צולין (פסחים דף פא.) וכל שכן אדם ואפילו הכי מהניא ליה טבילה מלטמא כלי חרס שהסיט בין טבילה לראיה והכי דריש לה בתורת כהנים ונראה בעיני דהא דדרשינן ליה וטהר מלטמא כלי חרס מדכתבינהו להאי קרא בתר קרא אשר יגע בו הזב דנפקא לן מיניה היסט כלי חרס לזב ואין לך עוד טמא שמטמא כלי חרס בהיסט אלא הוא: הכא נמי וטהר . דמצורע טהור השתא מלטמא בביאה מחומרי מצורע שמטמא אדם וכלים הנכנסין עמו לבית שאפילו חזרה המספחת ופשתה ונטמאת טהור כדכתיב ואם פשה תפשה המספחת בעור וגו’ אהני ליה טבילה לטהר את הכלים הבאין עמו לבית לפי שמצורע מטמא בביאה דתניא בתורת כהנים זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית מה בית מטמא בביאה אף כולן מטמאין בביאה: אשר בו . משמע מי שצרעתו תלויה טומאתו בגופו שכל זמן שלא נתרפא ממנו טמא והיינו מוחלט דגבי טהרה דיליה כתיב והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע: יצא . מוסגר שטומאתו תלויה בימי הסגר שאם לא ימצא ביום שבעה סימני טומאה שער לבן או פסיון יטהרנו ואע »פ שנגעו עומד עליו: כל ימי אשר הנגע בו וגו’ . שילוח כתיב בהאי קרא מחוץ למחנה מושבו: כל ימי אשר הנגע בו וגו’ . שילוח כתיב בהאי קרא מחוץ למחנה מושבו: ימי כל ימי . מדהוה ליה למיכתב ימי וכתיב כל ימי: אין בין טהור מתוך הסגר . בימי רפואתו: לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים . דאף על גב דאיכא קרבנות אשם ולוג שמן מיהו הכא ביום טהרתו ורפואתו הוא דקתני ולא איירי בקרבנות שהן בשמיני: והנה נרפא וגו’ . וכתיב בתריה שתי צפרים חיות טהורות וגלח את כל שערו: מתני’ ספרים . תורה נביאים וכתובים: אשורית . לשון הקודש: אף בספרים לא התירו . להם לשון אחר חוץ מלשון הקודש: אלא יוונית . ובגמרא מפרש טעמא: גמ’ לתופרן בגידין . כל ספריהן עשויין בגליון והלכה למשה מסיני הוא בתפילין ומזוזות שיהו תפורין בגידין ובספר תורה נחלקו במסכת מכות (דף יא.) בספר תורה שתפרה בפשתן השתא אשמעינן מתניתין כמאן דפסל: מקרא שכתבו תרגום . ספר שכתוב בלשון הקודש הראוי לכתוב בו מקרא כתבו לשון ארמי: ותרגום . שהיה ראוי ליכתוב בו תרגום כגון יגר שהדותא (בראשית לא): כתבו מקרא . גלעד וכגון תרגום כתב של דניאל ועזרא: וכתב עברי . או שלא שינה את הלשון אבל שינה את הכתב שכתבו בכתב של עבר הנהר ובמסכת סנהדרין (דף כא:) קרי ליה כתבא ליבונאה: עד שיכתבנו אשורית . כתב אשורית הוא כתב שלנו:

Guemara – Talmud Meguila 8b Rachi, Hala’ha et Hassidout

Guemara – Talmud Meguila 8a Rachi, Hala’ha et Hassidout

מתני׳ אין בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש:
גמ׳ הא לענין כלים שעושין בהן אוכל נפש זה וזה שוין:
דריסת הרגל:
הא לא קפדי אינשי אמר רבא הא מני רבי אליעזר דאמר ויתור אסור במודר הנאה:
מתני׳ אין בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים חייב באחריותן ונדבות אינו חייב באחריותן:
גמ׳ הא לענין בל תאחר זה וזה שוין תנן התם אי זהו נדר האומר הרי עלי עולה איזו היא נדבה האומר הרי זו עולה ומה בין נדרים לנדבות נדרים מתו או נגנבו או אבדו חייב באחריותן נדבות מתו או נגנבו או אבדו אינו חייב באחריותן מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא א, ד) ונרצה לו לכפר עליו ר’ שמעון אומר את שעליו חייב באחריותו ואת שאינו עליו אינו חייב באחריותו מאי משמע א »ר יצחק בר אבדימי כיון דאמר עלי כמאן דטעין אכתפיה דמי:
מתני’ אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן:
גמ’ הא לענין משכב ומושב וספירת שבעה זה וזה שוין מנהני מילי דתנן רבנן רבי סימאי אומר מנה הכתוב שתים וקראו טמא שלש וקראו טמא הא כיצד שתים לטומאה ושלש לקרבן ואימר שתים לטומאה ולא לקרבן שלש לקרבן ולא לטומאה אמרת עד שלא ראה שלש ראה שתים ואימר שתים לקרבן ולא לטומאה שלש אף לטומאה לא ס »ד דתניא (ויקרא טו, טו) וכפר עליו הכהן לפני ה’ מזובו מקצת זבין מביאין קרבן ומקצת זבין אין מביאין קרבן הא כיצד ראה שלש מביא שתים אינו מביא או אינו אלא ראה ב’ מביא ראה שלש אינו מביא אמרת עד שלא ראה שלש ראה שתים ואיצטריך דרבי סימאי ואיצטריך מזובו דאי מדרבי סימאי הוה אמינא כי קושיין קמשמע לן מזובו ואי מזובו לא ידענא כמה ראיות קמשמע לן דרבי סימאי והשתא דאמרת מזובו לדרשא (ויקרא טו, יג) וכי יטהר הזב מזובו מאי דרשת ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא וכי יטהר הזב לכשיפסוק מזובו [מזובו] ולא מזובו ונגעו מזובו וספר לימד על זב בעל שתי ראיות שטעון ספירת שבעה והלא דין הוא אם מטמא משכב ומושב לא יהא טעון ספירת שבעה

Commentaires de Rachi sur le Traité Meguila Page 8a

מתני’ אין בין המודר הנאה . מודר הנאה חמור ממודר מאכל: דריסת הרגל . שהמודר הנאה אסור ליכנס לביתו והמודר מאכל מותר: וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש . מותר להשאיל למודר מאכל ודוקא במקום שאין משכירין כיוצא בהן אבל במקום שמשכירין כיוצא בהן תנן בהדיא דאסור דכל הנאה שאם לא ההנהו זה היה מחסר בה פרוטה הנאת מאכל היא שהרי ראויה אותה פרוטה לקנות בה מאכל: גמ’ הא לענין כלים שעושין בהן אוכל נפש . אסור אף במודר מאכל ואפי’ במקום שאין משכירים: הא לא קפדי אינשי . ואמאי אסור במודר הנאה: ויתור . דבר שהיה מוותר לכל אדם ואינו מקפיד עליו: מתני’ נדר ונדבה . מפרש בגמרא נדר האומר הרי עלי עולה ולאחר זמן הפרישה חייב באחריותה נדבה האומר הרי זו ולא קבלה עליו: גמ’ הא לענין בל תאחר . ואף על גב דנדבה בקרא דבל תאחר לא כתיבא הא מרבינן ליה במסכת ראש השנה מגזרה שוה: את שעליו חייב באחריותו . הכי דרש ליה לקרא ונרצה לו נדרו לכשיתכפר בהן הויא נרצה אבל מקמי כפרה לא נרצה ובאיזה קרבן אמרתי לך באותו שעליו והיינו עליו דקרא: מאי משמע . דעליו קבלת אחריות עליו: מתני’ שתי ראיות . ביום אחד או בשני ימים רצופים וכן שלש ביום אחד או בשלשה ימים רצופין או שתים ביום אחד ואחת למחר: גמ’ משכב ומושב . שכב או ישב על גבי עשרה בגדים זה על זה כולן אבות הטומאה ואפילו לא נגע בהן ואילו נגע בדבר שאינו משכב ומושב אינו [אלא] ראשון לטומאה ואינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין: וספירת שבעה . משיפסוק צריך למנות ז’ נקיים קודם שיטבול ואם ראה זוב באחד מהן סתר כל המנויין: מנא הני מילי . דשוין לטומאה ואין שוין לקרבן: מנה הכתוב שתים . ואיש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא (ויקרא טו) הרי שתי זיבות מנויות כאן וקראו טמא: שלש וקראו טמא . דכתיב וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו (שם). הרי לך שלש וקראו טמא טומאתו היא: הא כיצד . אם משתים טמא למה פרט לך הכתוב שלש: שתים לטומאה . לכל חומר טומאת זב: ולא לטומאה . חמורה אלא כבעל קרי בעלמא: ראה שתים . והרי כבר ירד לכל חומר טומאה ומי הוציאו: מזובו . משמע מקצת זובו: לא ידענא כמה ראיות . האי מקצת דמשמע מהאי קרא לא ידעינן מאי היא או שלש וארבע או שתים ושלש: לכשיפסוק מזובו . אין צריך ליטבול קודם ספירה אלא משיפסוק ימנה הכי גרסינן בתורת כהנים מזובו ולא מזובו ומנגעו שאם היה זב ומצורע ופסק מזובו ולא נתרפא עדיין מנגעו וספר אין אומרים לו אין ספירה זו נקיות עד שיטהר אף מנגעו אלא מונה והולך מיד ועולה לו לספירת זוב ולכשיתרפא מצרעתו יטבול מיד טבילה ראשונה של מצורע והיא עולה לו לטבילת נגעו וזובו ונטהר מלטמא משכב ומושב ולטמא כלי חרס בהיסט כדין זב ואף על פי שצריך לספירת שבעה לצרעתו לענין אכילת קדשים וטבילה שניה כדכתיב במצורע (ויקרא יד) ורחץ במים וטהר ואחר יבא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו’ ורחץ בשרו במים וגו’ אהני טבילה קמייתא לטהרו מלטמא משכב ומושב וכלי חרס בהיסט: מזובו וספר . להכי סמך ספירה אצל זובו ללמדך שאף בשביל מקצת זב טעון ספירה לימד על זב בעל שתי ראיות: לא יהא טעון ספירת שבעה . בתמיה אחר שאמרת שתים כו’ וה »ג הלא דין הוא אם מטמא משכב ומושב בשתי ראיות לכל חומר טומאת זב מהיכן יתמעט מספירה:

 

Israel : 65 Ba’hourim ‘Habad revenant de Crown Heights ont ​​été diagnostiqués positifs

Israel : 65 Ba’hourim ‘Habad revenant de Crown Heights ont ​​été diagnostiqués positifs

65 Ba’hourim revenant des études à Crown Heights étaient infectés par le virus. En descendant de l’avion, les 114 Ba’hourim attendaient des bus isolés qui les ont emmenés à l’hôtel Dan à Jérusalem. 8 autres Ba’hourim attendent les résultats des tests

Hier, 65 jeunes Ba’hourim Habad qui sont rentrés en Israël la semaine dernière sur le vol El Al au départ de New York ont ​​reçu un diagnostic positifs. Le vol comptait 49 passagers supplémentaires, et huit d’entre eux attendent toujours les résultats de leurs tests.  New York où environ 8 000 cas de coronavirus ont été diagnostiqués jusqu’à présent.

Alors qu’ils descendaient de l’avion, les passagers attendaient des bus isolés pour les transporter à l’hôtel Dan Panorama à Jérusalem, le complexe ouvert par le ministère de la Défense pour les patients corona légers.

Pendant toute une journée, les jeunes y sont restés sans que le ministère de la Santé ne procède à des tests. La semaine dernière, nous avons annoncé que les passagers du vol El Al de New York vers Israël devaient remplir une déclaration spéciale de santé du ministère israélien de la Santé avant d’être autorisés à monter à bord. Cela est dû à une augmentation du taux d’infection parmi les Juifs orthodoxes aux États-Unis, en particulier ‘Habad, et à la crainte qu’ils tentent d’atteindre Israël sans le mettre à jour.

Leur transfert de l’aéroport Ben Gourion à Jérusalem a été une opération logistique complexe. Au bureau du ministre de la Défense, leur arrivée n’a été mise à jour qu’au milieu de la nuit et El Al n’était pas prêt à transporter des passagers suspectées d’être porteur du virus. Les autres passagers n’ont été mis à jour que rétrospectivement.

Bien que l’hôtel Dan ait été réservé pour accueillir les patients mineurs de Corona, depuis vendredi, les transporteurs n’ont pas été transférés des hôpitaux de la capitale, et ceux-ci ont été transportés uniquement à Dan Panorama Tel Aviv. Le ministère de la Santé a ignoré les demandes de renseignements de Ynet concernant la question du transfert des patients de Jérusalem.

Le ministère de la Défense a déclaré: « La semaine dernière, que 114 personnes des États-Unis résidaient à l’hôtel Dan à Jérusalem avec des inquiétudes concernant la transmission du virus Corona. À la fin d’un examen médical, 65 des patients ont été diagnostiqués avec le virus. En coordination avec le ministère de la Santé, il a été décidé qu’ils seraient à ce stade transportés à l’hôpital. 41 Ba’hourim resteront désormais à l’hôtel, qui seront utilisés à ce moment pour traiter des cas particuliers et non pour hospitaliser des patients. Pour les huit autres Ba’houtim, le résultat du test n’a pas encore été reçu. Lorsque les résultats seront reçus, une décision sera prise en conséquence. »

 

La grande synagogue du 770 à Crown Heights