Tanya – Likoutei Amarim – chapitre 1 par Yechouroun Abergel

Tanya – Likoutei Amarim – chapitre 1 par Yechouroun Abergel

par | 7 Avr, 2023 – 16 Nisan 5783 | Rav Abergel Yaakov, Tanya | 1 commentaire

פֶּרֶק א

תַּנְיָא [בְּסוֹף פֶּרֶק ג’ דְּנִדָּה1]: מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ, תְּהִי צַדִּיק, וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע.

וְצָרִיךְ לְהָבִין, דְּהָא תְּנַן [אָבוֹת פֶּרֶק ב’2]: וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ. וְגַם, אִם יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּרָשָׁע, יֵרַע לְבָבוֹ וְיִהְיֶה עָצֵב, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד ה’ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב; וְאִם לֹא יֵרַע לְבָבוֹ כְּלָל מִזֶּה, יָכוֹל לָבוֹא לִידֵי קַלּוּת חַס וְשָׁלוֹם.

אַךְ הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה מָצִינוּ בִּגְמָרָא חָמֵשׁ חֲלֻקּוֹת:

  1. צַדִּיק וְטוֹב לוֹ,
  2. צַדִּיק וְרַע לוֹ,
  3. רָשָׁע וְטוֹב לוֹ,
  4. רָשָׁע וְרַע לוֹ,
  5. וּבֵינוֹנִי.

וּפֵרְשׁוּ בִּגְמָרָא3:

  • צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק גָּמוּר;
  • צַדִּיק וְרַע לוֹ, צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר.

וּבְרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים פֵּרֵשׁ:  צַדִּיק וְרַע לוֹ, שֶׁהָרַע שֶׁבּוֹ כָּפוּף לַטּוֹב וכו’.

וּבִגְמָרָא סוֹף פֶּרֶק ט דִּבְרָכוֹת4:

  • צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן כו’,
  • רְשָׁעִים יֵצֶר הָרַע שׁוֹפְטָן,
  • בֵּינוֹנִים זֶה וְזֶה שׁוֹפְטָן וכו’.

אָמַר רַבָּה, כְּגוֹן אֲנָא בֵּינוֹנִי. אָמַר לֵהּ אַבַּיֵי, לָא שָׁבֵק מַר חַיֵּי לְכָל בְּרִיָּה וכו’.

וּלְהָבִין כָּל זֶה בַּאֵר הֵיטֵב. וְגַם לְהָבִין מַה שֶּׁאָמַר אִיּוֹב [בָּבָא בַּתְרָא פֶּרֶק א5], רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרָאתָ צַדִּיקִים בָּרָאתָ רְשָׁעִים כו’, וְהָא6 צַדִּיק וְרָשָׁע לָא קָאָמַר. וְגַם לְהָבִין מַהוּת מַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מֶחֱצָה זְכֻיּוֹת וּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת, שֶׁאִם כֵּן אֵיךְ טָעָה רַבָּה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי, וְנוֹדַע7 דְּלָא פָּסֵיק פֻּמֵּהּ מִגִּירְסָא, עַד שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ, וְאֵיךְ הָיָה יָכוֹל לִטְעוֹת בְּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם?

וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה עֲוֹנוֹת נִקְרָא רָשָׁע גָּמוּר, [וְאִם אַחַר כָּךְ עָשָׂה תְּשׁוּבָה נִקְרָא צַדִּיק גָּמוּר].

וַאֲפִלּוּ הָעוֹבֵר עַל אִסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִקְּרֵי רָשָׁע, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ב דִּיבָמוֹת8 וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּנִדָּה9;

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת וְלֹא מִחָה נִקְרָא רָשָׁע [בְּפֶרֶק ו דִּשְׁבוּעוֹת10].

וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר בִּמְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָהּ, כְּמוֹ כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, שֶׁעָלָיו דָּרְשׁוּ רַזַ »ל11: « כִּי דְּבַר ה’ בָּזָה וגו’ הִכָּרֵת תִּכָּרֵת » וגו’12, וּפְשִׁיטָא דְּמִקְּרֵי רָשָׁע טְפֵי מֵעוֹבֵר אִסּוּר דְּרַבָּנָן.

וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחִין הַבֵּינוֹנִי אֵין בּוֹ אֲפִלּוּ עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, וּמִשּׁוּם הָכִי טָעָה רַבָּה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי.

הגהה: (וּמַה שֶּׁכָּתַב בַּזֹּהַר חֵלֶק ג’ דַּף רל »א, כָּל שֶׁמְּמֻעָטִין עֲוֹנוֹתָיו וכו’, הִיא שְׁאֵלַת רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ; אֲבָל לְפִי תְּשׁוּבַת אֵלִיָּהוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ הוּא כְּמָה שֶׁבֵּאֵר בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשָׁה מִשְׁפָּטִים דִּלְעֵיל, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה).

וְהָא דְּאָמְרִינַן בְּעָלְמָא דְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה מִקְּרֵי בֵּינוֹנִי וְרֹב זְכֻיּוֹת מִקְּרֵי צַדִּיק, הוּא שֵׁם הַמֻּשְׁאָל לְעִנְיַן שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, לְפִי שֶׁנִּדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וּמִקְּרֵי צַדִּיק בְּדִינוֹ מֵאַחַר שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין.

אֲבָל לְעִנְיַן אֲמִתַּת שֵׁם הַתֹּאַר וְהַמַּעֲלָה שֶׁל מַעֲלַת וּמַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת צַדִּיקִים וּבֵינוֹנִים, אָמְרוּ רַזַ »ל4: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר13: « וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי », שֶׁאֵין לוֹ יֵצֶר הָרַע כִּי הֲרָגוֹ בְּתַעֲנִית14.

אֲבָל כָּל מִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, אַף שֶׁזְּכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים עַל עֲוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ בְּמַעֲלַת וּמַדְרֵגַת צַדִּיק כְּלָל.

וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ »ל בַּמִּדְרָשׁ15: רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מֻעָטִים, עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וכו’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב16: « וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם ».

אַךְ בֵּאוּר הָעִנְיָן, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב חַיִּים וִיטַל זַ’ל בְּשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה [וּבְעֵץ חַיִּים שַׁעַר נ פֶּרֶק ב ], דִּלְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד צַדִּיק וְאֶחָד רָשָׁע, יֵשׁ שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת, וּכְדִכְתִיב17: « וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי », שֶׁהֵן שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת. נֶפֶשׁ אַחַת מִצַּד הַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, וְהִיא הַמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּדַם הָאָדָם לְהַחֲיוֹת הַגּוּף, וּכְדִכְתִיב18: « כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִיא ».

  • וּמִמֶּנָּה בָּאוֹת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת רָעִים שֶׁבָּהּ. דְּהַיְנוּ
  • כַּעַס וְגַאֲוָה מִיְּסוֹד הָאֵשׁ, שֶׁנִּגְבַּהּ לְמַעְלָה.
  • וְתַאֲוַת הַתַּעֲנוּגִים מִיְּסוֹד הַמַּיִם, כִּי הַמַּיִם מַצְמִיחִים כָּל מִינֵי תַּעֲנוּג.
  • וְהוֹלְלוּת וְלֵיצָנוּת וְהִתְפָּאֲרוּת וּדְבָרִים בְּטֵלִים, מִיְּסוֹד הָרוּחַ.
  • וְעַצְלוּת וְעַצְבוּת, מִיְּסוֹד הֶעָפָר.

וְגַם מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּטֶבַע כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם, כְּמוֹ רַחֲמָנוּת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, בָּאוֹת מִמֶּנָּה, כִּי בְּיִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ זוֹ דִּקְלִפָּה הִיא מִקְּלִפַּת נֹגַהּ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן טוֹב, וְהִיא מִסּוֹד עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן נַפְשׁוֹת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֵן מִשְּׁאָר קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת שֶּׁאֵין בָּהֶן טוֹב כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּעֵץ חַיִּים שַׁעַר מ’ƒט פֶּרֶק ג’: וְכָל טִיבוּ דְּעָבְדִין הָאֻמּוֹת לְגַרְמַיְהוּ עָבְדִין, וְכִדְאִיתָא בִּגְמָרָא19 עַל פָּסוּק20 « וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת », שֶׁכָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין אֵינָן אֶלָּא לְהִתְיַהֵר כו’.

  1.  נדה ל ב
  2.  משנה אבות ב יג
  3.  ברכות ז א
  4.  ברכות סא ב
  5.  בבא בתרא טז א
  6.  נדה טז ב
  7. בבא מציעא פו א
  8. יבמות כ א
  9. נדה יב א
  10. שבועות לט א
  11. סנהדרין צט א
  12. במדבר טו לא
  13. תהלים קט כב
  14. ירושלמי ברכות ט ה
  15. יומא לח ב
  16. משלי י כה
  17. ישעיהו נז טז
  18. ויקרא יז יא
  19. בבא בתרא י ב
  20. משלי יד לד
Cours de Tanya du Rav Chmouel Azimov – Likoutei Amarim ch. 16

Cours de Tanya du Rav Chmouel Azimov – Likoutei Amarim ch. 16

par | 13 Mar, 2023 – 20 Adar 5783 | AUDIO, Rav Chmouel Azimov, Tanya | 0 commentaires

Ce cours est dédicacé en l’honneur du mariage de
Yoel Mendel ABITBOUL et Eydel Mazal FELDSTEIN
Lundi 20 Adar 5783 – 13 mars 2023

אברהם בן קוקא אביטבול

Likoutei Amarim
Chapitre 16

פרק טז

וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה’ לַבֵּינוֹנִים: הָעִקָּר הוּא לִמְשֹׁל וְלִשְׁלֹט עַל הַטֶּבַע שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, עַל יְדֵי אוֹר ה’ הַמֵּאִיר לַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, וְלִשְׁלֹט עַל הַלֵּב, כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּמֹחוֹ בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה’ בְּמֹחוֹ, לִהְיוֹת סוּר מֵרָע דְּאוֹרָיְתָא וּדְרַבָּנָן, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר קַל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם; וְאַהֲבַת ה’ בְּלִבּוֹ בֶּחָלָל הַיְמָנִי, בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת דְּאוֹרָיְתָא וּדְרַבָּנָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁכְּנֶגֶד כֻּלָּן.

וְיֶתֶר עַל כֵּן, צָרִיךְ לֵידַע כְּלָל גָּדוֹל בָּעֲבוֹדָה לַבֵּינוֹנִים, שֶׁגַּם אִם אֵין יַד שִׂכְלוֹ וְרוּחַ בִּינָתוֹ מַשֶּׂגֶת לְהוֹלִיד אַהֲבַת ה’ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בּוֹעֵר כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְחָפֵץ בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה מֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב לְדָבְקָה בּוֹ, רַק הָאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת בְּמֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ,

[הגהה: וְהַסִּבָּה לָזֶה הִיא מִפְּנֵי הֱיוֹת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִבְּחִינַת עִבּוּר וְהֶעְלֵם תּוֹךְ הַתְּבוּנָה וְלֹא מִבְּחִינַת לֵדָה וְהִתְגַּלּוּת, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵ’ן].

דְּהַיְינוּ שֶׁהַלֵּב מֵבִין בְּרוּחַ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁבְּמֹחוֹ גְּדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, דְּכֹלָּא קַמֵּהּ כְּלָא חָשִׁיב מַמָּשׁ, אֲשֶׁר עַל כֵּן יָאֲתָה לוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּכְלֶה אֵלָיו נֶפֶשׁ כָּל חַי לִדָּבֵק וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹרוֹ. וְגַם נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ כָּךְ יָאֲתָה לָהֶן, לִהְיוֹת כָּלוֹת אֵלָיו בַּחֲשִׁיקָה וַחֲפִיצָה, לָצֵאת מִנַּרְתֵּקָן, הוּא הַגּוּף, לְדָבְקָה בּוֹ. רַק שֶׁבְּעַל כָּרְחָן חָיוֹת הֵנָּה בְּתוֹךְ הַגּוּף וּצְרוּרוֹת בּוֹ כְּאַלְמְנוּת חַיּוּת. וְלֵית מַחֲשָׁבָה דִּלְהוֹן תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר תְּפִיסָא וּמִתְלַבֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹתֶיהָ, כִּמְשַׁל הַמְּחַבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאִי לָזֹאת יָאֲתָה לָהֶן לְחַבְּקוֹ בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וּמְאֹד, דְּהַיְנוּ קִיּוּם הַתַּרְיָ’ג מִצְוֹת בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר וּבְמַחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא הַשָּׂגַת וִידִיעַת הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

הִנֵּה כְּשֶׁמַּעֲמִיק בְּעִנְיָן זֶה בְּתַעֲלֻמּוֹת תְּבֻנּוֹת לִבּוֹ וּמֹחוֹ, וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין, שֶׁמְּקַיֵּם כֵּן בְּפִיו כְּפִי אֲשֶׁר נִגְמַר בִּתְבֻנַּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. דְּהַיְינוּ לִהְיוֹת בְּתוֹרַת ה’ חֶפְצוֹ וְיֶהְגֶּה בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּפִיו, וְכֵן הַיָּדַיִם וּשְׁאָר אֵבָרִים מְקַיְּמִים הַמִּצְוֹת כְּפִי מַה שֶׁנִּגְמַר בִּתְבֻנַּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ. הֲרֵי תְּבֻנָּה זוֹ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּמַעֲשֵׂה דִּבּוּר וּמַחֲשֶׁבֶת הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחַיּוּת וְגַדְפִין לְפָרְחָא לְעֵלָּא, כְּאִלּוּ עָסַק בָּהֶם בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ אֲשֶׁר בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ [בַּחֲפִיצָה וַחֲשִׁיקָה וּתְשׁוּקָה מֻרְגֶּשֶׁת בְּלִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה לַה’ מִפְּנֵי רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַהֲבָתוֹ שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל], הוֹאִיל וּתְבוּנָה זוֹ שֶׁבְּמֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ הִיא הַמְּבִיאַתּוּ לַעֲסֹק בָּהֶם, וְלוּלֵי שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן בִּתְבוּנָה זוֹ לֹא הָיָה עוֹסֵק בָּהֶם כְּלָל, אֶלָּא בְּצָרְכֵי גּוּפוֹ לְבַד. [וְגַם אִם הוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אוֹהֵב אֶת גּוּפוֹ יוֹתֵר בְּטִבְעוֹ].

וְזֶה רָמְזוּ רַזַ’ל בְּאָמְרָם: ‘מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה’, וַהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר: ‘מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ’. אֶלָּא הָעִנְיָן, כִּי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, הֵם הַמִּתְלַבְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת לְהַחֲיוֹתָם לְפָרְחָא לְעֵלָּא, כִּי הַלֵּב הוּא גַּם כֵּן חָמְרִי, כִּשְׁאָר אֵבָרִים שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. אֶלָּא שֶׁהוּא פְּנִימִי וְחַיּוּת לָהֶם, וְלָכֵן יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, לִהְיוֹת לָהֶם גַּדְפִּין לְהַעֲלוֹתָם. אַךְ הַדְּחִילוּ וּרְחִימוּ שֶׁבִּתְבֻנּוֹת מֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, גָּבְהוּ דְּרָכֵיהֶם לְמַעְלָה מַעְלָה מִבְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְלַבֵּשׁ בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, לִהְיוֹת לָהֶם בְּחִינַת מוֹחִין וְחַיּוּת לְהַעֲלוֹתָן לְפָרְחָא לְעֵלָּא, אִם לֹא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָן וּמְחַבְּרָן לִבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה. וְהֵן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ‘מַחֲשָׁבָה טוֹבָה’, כִּי אֵינָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ מַמָּשׁ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, כִּי אִם בִּתְבוּנַת מֹחוֹ וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

[הגהה: וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר וְעֵץ חַיִּים, דִּתְבֻנָּה אוֹתִיּוֹת בֵּ’ן וּבַ’ת, שֶׁהֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, וְלִפְעָמִים הַתְּבוּנָה יוֹרֶדֶת לִהְיוֹת מוֹחִין בְּנֻקְבָּא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין].

אַךְ צֵרוּף זֶה מְצָרֵף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, עַד עוֹלָם הַבְּרִיאָה, מְקוֹם עֲלִיַּת הַתּוֹרָה וְהַמִצְוֹת הַנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אֲשֶׁר בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ מַמָּשׁ. אֲבָל בְּלָאו הָכִי נָמֵי עוֹלִים לְעוֹלָם הַיְּצִירָה, עַל יְדֵי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים הַמְּסֻתָּרִים בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלְדוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן בַּאֲרִיכוּת.