בשנת תרמ »ח נבחר אאמו »ר [הרש »ב] לגבאי דחברה קדישא. וכפי המנהג, הובילו אותו בשמחת-תורה בלוית עם רב לביהכ »נ. אמר אז המאמר « אין הקב »ה בא בטרוניא ». וסיום דבריו: גם האנשים בעלי-מוחין הנמצאים עתה, צריכים להניח שכלם ולא לילך אחרי הטעם ודעת, כי יכולים להטות ע »פ שכלם כו’ עד כי ח »ו מרה תהיה באחרונה כו’, וזהו העיקר בזמן הזה בעקבות המשיח, שלא לילך אחר השכל וטעם ודעת, כי אם לקיים התורה והמצוות בתמימות ואמונה פשוטה באלוקי ישראל.

En 5648 (1887), mon père (le Rabbi Rachab) fut choisi comme secrétaire de la ‘Hevra Kadicha (qui assure les enterrements). Comme le voulait la coutume, il fut conduit à la synagogue, à Sim’hat Torah, accompagné d’une large foule. Il prononça alors un discours commençant par “D.ieu ne prend pas Ses créatures par mégarde”.

Il conclut ses propos en disant:
“Ceux, parmi les présents, qui possèdent une profonde compréhension doivent se départir de leur logique, ne pas suivre leur rationalité et leurs connaissances. Car ils peuvent être induits en erreur par leur raisonnement, au point de connaître une fin amère, ce qu’à D.ieu ne plaise.

Ce principe est essentiel en cette période du talon du Machia’h: il ne faut pas s’en remettre à la logique et à la raison. Bien au contraire, on doit accomplir la Torah et les Mitsvot de tout son coeur, avec une foi pure en le D.ieu d’Israël.”