par hassidout | 22 Sep, 2020 – 4 Tishri 5781 | ANNONCE |
RETRANSMIS EN DIRECT
RETRANSMISSION EN DIRECT
La Rabbanit ‘Hanna naquit le 28 Tévet 5640-1880, à Nikolayev. Son père, Rabbi Meïr Chlomo Yanowsky était le Rav de la ville. Sa mère était la Rabbanit Ra’hel. C’est le 13 Sivan 5660-1900 qu’elle épousa Rabbi Lévi Its’hak Schneerson. Le 11 Nissan 5662-1902, naquit leur fils aîné, le Rabbi.
En 5669-1909, Rabbi Lévi Its’hak devint le Rav de Yékatrinoslav, actuellement Dniépropétrowsk. Il assuma cette fonction pendant trente ans et la Rabbanit ‘Hanna lui apporta, pendant toute cette période, l’aide dont il avait besoin dans ses fonctions rabbiniques. Outre sa profonde érudition dans tous les domaines de la Torah, la Rabbanit maîtrisait parfaitement le russe, avait une grande intelligence et un contact agréable. Ainsi, elle joua un rôle décisif dans la place prépondérante qu’occupa le Rav, par son autorité et son influence.
En 5699-1939, Rabbi Lévi Its’hak fut emprisonné pour son intense activité, tendant à préserver le Judaïsme. Il fut condamné à l’exil, à Tchiaily, un village qui se trouve au fin fond du Kazakhstan. Dès que la Rabbanit sut où se trouvait son mari, elle fit don d’elle-même et partit le rejoindre, malgré les difficultés et le danger qui en résultaient. Lorsqu’elle arriva à Tchiaily, elle parvint à réduire considérablement les souffrances du Rav, Elle assuma également une importante responsabilité d’ordre spirituelle, en fabriquant de l’encre de ses propres mains et en se procurant du papier, pour permettre à son mari de rédiger ses merveilleux commentaires de la Torah, qui furent édités par son fils, une trentaine d’années plus tard.
Ceux qui l’ont connue savent que la Rabbanit avait de rares qualités, que ne possèdent que peu de personnes, dans chaque génération. Elle endura de nombreuses années de souffrance et d’angoisse, d’abord lorsque son mari fut emprisonné, puis exilé et également quand, devenue veuve, elle resta seule, isolée parmi une population hostile, au milieu d’hommes capables de toutes les cruautés envers ceux dont le nom de famille était Schneerson. Même en une telle période, elle sut garder son calme, n’afficha jamais un visage triste ou des yeux amers. Elle sut cacher sa douleur en son coeur et ne lui donna aucune expression extérieure.
En 5707-1947, ses épreuves parvinrent à leur terme et elle put enfin quitter la Russie, de manière clandestine. Elle arriva alors à Paris et c’est là qu’elle rencontra son fils aîné, le Rabbi, qu’elle n’avait pas vu depuis une vingtaine d’années. De Paris, ils partirent ensemble pour New York. Là, commença pour la Rabbanit une période, nouvelle, emplie d’un scintillant bonheur, lorsque son fils prit la tête des ‘Hassidim, en 5710-1950.
Le Rabbi lui témoigna toujours un profond respect. Il lui rendait visite chaque jour, le Chabbat comme dans la semaine. Le 6 Tichri 5746-1985, le Rabbi dit:
« Malgré les difficultés et les nombreux tracas de la vie quotidienne, elle avait pris une responsabilité de plus, celle de diffuser l’enseignement de son mari, afin que de nombreux Juifs puissent avoir accès à ses explications de la partie profonde de la Torah, basées sur la ‘Hassidout ‘Habad. Elle le fit pour hâter la délivrance véritable et complète, par notre juste Machia’h, qui dépend de la diffusion de la ‘Hassidout à l’extérieur. »
C’est à Brooklyn que la Rabbanit vécut ses dix sept dernières années. Elle quitta ce monde, le Chabbat Chouva, 6 Tichri 5725-1964. Les écoles Beth Hanna perpétuent, dans le monde entier, le nom de la Rabbanit, qui est enterrée à New York.
par hassidout | 5 Sep, 2020 – 16 Elul 5780 | ANNONCE, FRANCE |
MEZOUZA BANK
MEZOUZA BANK
Une Mezouza fixée sur le linteau de la porte indique que la maison est habitée par des Juifs ; elle nous rappelle notre lien avec D.ieu et notre héritage.
mezouzabank.fr
Contrairement à ce que croient beaucoup de gens, ce n’est pas l’étui qui est essentiel mais le parchemin qu’il contient et sur lequel un scribe qualifié a écrit le Chema à la main, avec une plume. L’étui peut être très simple ou très élaboré, en plastique ou tout autre matériau : sa mission est de protéger le parchemin des intempéries et autres dommages.
On place des Mezouzot à la porte de chacune des pièces de la maison, excepté la salle de bains.
La Mezouza rappelle que D.ieu protège la maison. En effet, un des noms de D.ieu – Cha-daye- figure sur l’envers du parchemin : c’est un acronyme des mots hébraïques qui signifient « Gardien des portes d’Israël ». La Mezouza placée correctement à la porte de la maison ou du lieu de travail protège les habitants, qu’ils se trouvent à l’intérieur ou à l’extérieur.
Pour cela, il faut que la Mezouza soit cachère : on la fait donc vérifier de temps en temps, au moins deux fois en sept ans, mais il est recommandé de l’apporter régulièrement –tous les ans ou tous les deux ans – à un scribe qualifié pour s’en assurer. Nombreux sont ceux qui ont le réflexe de faire vérifier leurs Mezouzot en cas de maladie ou autre problème dans la vie – que D.ieu préserve.
Mezouza Bank
Grâce à la générosité d’un donateur anonyme, le Bureau Lubavitch Européen a mis en place le projet «Mezouza Bank» qui permet de vous procurer une ou plusieurs Mezouzot à un prix raisonnable et ainsi, de faire de votre foyer un «sanctuaire pour D.ieu».
De plus, la Mezouza Bank mandate un Sofèr compétent pour vérifier éventuellement la validité de vos anciennes Mezouzot gratuitement.
Si vous avez besoin d’aide en ce qui concerne votre Mezouza (ou vos Mezouzot) et pour toute question dans le domaine du judaïsme, contactez le représentant du mouvement ‘Habad Lubavitch le plus proche qui saura toujours se rendre disponible.
La « Mezouza Bank » est heureuse de contribuer à votre engagement et vous félicite pour l’acquisition de vos Mezouzot. En apposant la Mezouza, vous contribuez à transformer vos lieux de vie en des endroits protégés, sécurisés et sanctifiés.
Par le mérite de cette importante Mitsva, le peuple juif connaîtra très bientôt la délivrance de l’exil avec la venue de notre juste Machia’h, maintenant !
MEZOUZA BANK
Le Bureau Lubavitch Européen
8 rue Meslay F-75003 Paris France
TEL. : +331 4887 8712
[email protected]
par hassidout | 6 Août, 2020 – 16 Av 5780 | ANNONCE |
Aujourd’hui, associez-vous à cette honorable mission sur la terre d’exil du Tsadik et recevez la bénédiction du Rabbi : « une bénédiction illimitée ! »
Faites un don et gagnez!
un voyage pour 2 personnes en pension complète
pour vous recueillir sur la tombe de Rabbi Lévi Its’hak.
Il ne nous est pas donné chaque jour l’opportunité de prendre part à une initiative intimement et personnellement liée au Rabbi.
Mais le 20 Av, jour anniversaire de la disparition du Mekoubal et Tsadik Rabbi Lévi Its’hak Schneerson de mémoire bénie, le père du Rabbi, prendre part dans une mitsva qui touche personnellement le Rabbi — honorer son propre père.
Il est de notoriété publique que chaque année, le 20 Mena’hem Av, lors de la réunion ‘Hassidique en l’honneur de l’anniversaire de la disparition de son père, le Rabbi réalisait un appel aux dons, pour l’élévation de l’âme de son défunt père.
À cette date, en 5739 – 1979, le Rabbi s’exprima en des termes peu communs :
« Si nous n’en parlons pas, certains en font une exégèse et en déduisent que cette année ce n’est pas très important, etc… Ainsi nous faisons appel explicitement en ce qui concerne le « Fonds Lévi Its’hak »… Chacun donnera donc « selon la générosité de son cœur pur », et ajoutera sur ce qu’il avait décidé de donner, pas seulement un peu, mais abondamment… il est certain qu’Hachem rajoutera lui aussi à Sa mesure… jusqu’à 500 fois plus ! »
FAIRE UN DON
Lorsque le Rabbi termina de formuler cette rare bénédiction, souhaitant aux donateurs de recevoir « 500 fois » la somme qu’ils s’engageraient à donner, il lança alors le chant «והריקותי לכם ברכה עד בלי די – Alors, je déverserai sur vous une bénédiction sans limites ! »
Les institutions ‘Habad du Kazakhstan lancent une campagne annuelle qui leur permettra de poursuivre leur action intense de diffusion du judaïsme sur la terre d’exil de Rabbi Lévi Its’hak, dans laquelle il diffusa la Torah, puis fut enterré.
Aujourd’hui, après un quart de siècle d’action et de dévouement, il est possible de dire avec certitude que les graines semées par Rabbi Lévi Its’hak poussent, fleurissent et donnent leurs fruits, grâce aux 7 centres qui fédèrent la vaste activité de diffusion du Judaïsme, de la Torah et des œuvres caritatives dans toutes les régions du Kazakhstan : Almaty, Nour-Sultan, Oust-Kamenogorsk, Karaganda, Kökchetaou, Pavlodar et Chymkent.
Aujourd’hui vous avez le mérite de vous associer à cette honorable mission et d’obtenir ainsi la bénédiction exceptionnelle du Rabbi : « 500 fois plus » !
Donnez dès à présent et introduisez la bénédiction dans votre foyer.
Votre nom sera transmis pour une prière sur la tombe du Mekoubal et Tsadik, Rabbi Lévi Its’hak Schneerson, le jour de sa Hiloula, pour une bénédiction et pour la réussite matérielle et spirituelle.
FAIRE UN DON
par hassidout | 29 Juil, 2020 – 8 Av 5780 | ANNONCE |
יום רביעי,
ח’ במנחם-אב, ערב תשעה באב
אחר חצות לומדים רק דברים המותרים בתשעה באב, כמו איוב, ובדברים הרעים שבירמיהו, ומדרש איכה.
אמירת שיעורי חת »ת היום: לכתחילה – לפני חצות היום. בדיעבד – (חומש ותהילים) עד השקיעה.
לימוד רמב »ם: לפני חצות.
לימוד ענייני בית-הבחירה: כמו בחת »ת דלעיל.
אוכלים סעודה קבועה לפני מנחה, וניתן לאכול בה שני תבשילין, ומרבים בה קצת כדי שלא תזיק להם התענית.
במנחה אין אומרים תחנון.
סעודה מפסקת:
נהוג לשבת [כל הסעודה] על הארץ (בהפסק איזה דבר) ואין חולצים הנעליים. ואסור לאכול שני תבשילים, אבל פירות חיים או חמאה וגבינה חיים, אפילו כמה מינים, מותר. ואסור לשתות משקאות חריפים, וקפה או תה מותר. לא ישבו לאכול שלושה ביחד, ואם אכלו – לא יזמנו. ומותר לאכול עד השקיעה . נוהגים לאכול [בסוף הסעודה – פת טבולה באפר. וכן ביצה קשה וקרה טבולה באפר, על-שם הכתוב « ויגרס בחצץ שיני, הכפישני באפר ». ואם אוכלים תבשיל בסעודה המפסקת, יש נוהגים לאכול את הביצה אחרי ברכת המזון [וכנראה לא נפוץ בין אנ »ש להקל בזה].
יום חמישי
ט’ במנחם-אב – תענית
ביום רביעי לפנות ערב, חולצים נעליים ומסירים את הפרוכת [וכיסויי הבימה ועמוד-הש »ץ].
בתשעה באב נועלים נעלי גומי ובד או סנדל שאינו של עור, ודלא כהמחמירים בזה.
מדליקים אור רק כפי הנחוץ לתפילה ולקריאת הקינות, ולא יותר.
יושבים על הארץ (בהפסק איזה דבר) וקוראים ‘איכה’. בכל פרק המתחיל ‘איכה’ מגביהים את הקול יותר. פסוק ‘השיבנו’ האחרון, אומר הקהל בקול רם יחד עם החזן.
בספר-המנהגים מובא סיפור על הרה »צ מרוז’ין וחסידיו, בקשר לזריקת ‘בערעלאך’ ומעשי שובבות בתשעה באב. כנראה הובאו הדברים כדי שלא ירבו באבילות יותר מדאי.
אחר הקינות – ‘ואתה קדוש’, קדיש שלם ללא תתקבל. עלינו, קדיש יתום.
אבל בתוך ה’שבעה’ רשאי ללכת לבית-הכנסת בלילה וביום עד גמר הקינות.
(וראה להלן, לאחר תפילת שחרית, פרטי איסור ‘שאלת שלום’ בתשעה באב).
תלמוד תורה:
« אפילו בתשעה באב, ש »אסור לקרות בתורה… משום שנאמר ‘פיקודי ה’ ישרים משמחי לב' » – חייבים ללמוד תורה בכל רגע ורגע, אלא שהלימוד הוא בחלקי התורה המתאימים ליום זה.
כ »ק אדמו »ר מהורש »ב נ »ע היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב מדרש ‘איכה רבה’, וסוגיית ‘רבי יוחנן’ דפרק הניזקין (גיטין נה סע »ב – נח סע »א).
גם במשך המעת-לעת דתשעה באב יש לערוך ‘סיום’ (על מסכת מועד-קטן, שהוא מהעניינים המותרים ללמוד ביום זה).
« בנוגע ללימודי יארצייט בתשעה באב: עד חצות היום – לימוד משניות דאחרי התפילה הוא בפרקי דתענית ומועד-קטן (פרק ג) הידועים, ולאחר חצות היום – נוהגים בזה כמו בשאר השיעורים, היינו שהעוסק בזה בכל ימות השנה שומר עליהם גם בתשעה באב ».
לעניין לימוד חסידות, משמע שמותר.
אין נוהגים לישון על הארץ או לשים אבן תחת הראש.
שחרית:
שיעור נטילת-ידיים שחרית בתשעה באב – רק עד קשרי האצבעות. אם יש לכלוך על-גבי העיניים והרגילות היא לשטוף לכלוך זה במים – מותר.
אין מברכים « שעשה לי כל צורכי » עד למחרתו.
בשחרית אין מניחים טלית ותפילין. אין אוחזין את הציציות בברוך-שאמר ובקריאת-שמע.
כ »ק אדמו »ר מוהרש »ב נ »ע היה לובש הטלית בבוקר ופושטו, ואחר-כך מניח התפילין ומתפלל בהן – כל זה בחדרו, שלא ירגישו בדבר. ובעת שהתפללו – אמר תהילים וכיוצא בזה.
הש »ץ אומר ‘עננו’ בין ‘גואל ישראל’ ל’רפאנו’. שכח לאומרה ונזכר קודם שאמר « ה' » מחתימת רפאנו – חוזר ואומר ‘עננו’ ו’רפאנו’, ואם כבר אמר « ה' » – אומר ‘עננו’ בברכת ‘שמע קולנו’ וחותם: « ברוך אתה ה’, העונה בעת צרה ושומע תפילה ». שכח גם שם – אומרה כברכה בפני עצמה אחר ‘שים שלום’.
בשחרית אין נשיאת כפיים, ואין הש »ץ אומר: « אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו… ». אין אומרים תחנון. הש »ץ אומר חצי קדיש. קוראים לשלושה אנשים בפרשת ואתחנן « כי תוליד בנים », והשלישי הוא המפטיר. חצי קדיש . הפטרה בירמיהו (ח,יג – ט,כג) « אסוף אסיפם ».
כ »ק אדמו »ר מוהרש »ב היה עולה למפטיר. ולפעמים בשחרית וגם במנחה.
אמירת כל הקינות. אשרי. ובא לציון גואל, ומדלגים פסוק « ואני זאת בריתי ». קדיש שלם בלא תתקבל. עלינו. קדיש יתום. בסיום תפילת שחרית אין אומרים ‘שיר של יום’ ו’אין כאלוקינו’. לאחר מכן קורא כל אחד ואחד לעצמו ‘איכה’.
אם יש ברית-מילה, מלים אחר הקינות. האב והאם, המוהל והסנדק מותרים ללבוש בגדי שבת (אך לא נעליים) עד אחר המילה. מברכים על הכוס ונותנים לתינוקות.
אין ‘שאלת שלום’ בתשעה באב. וכן אין לומר ‘בוקר טוב’ וכדומה, או לשלוח שי לחברו. מי שאינו יודע מכך ונותן שלום, משיבים לו בשפה רפה ובכובד ראש, וטוב שיודיענו שתשעה באב היום.
שיעורי תורה:
אמירת תניא היום: לכאורה – אין בזה הגבלה, ובכל זאת עדיף לומר את השיעור היומי לפני מנחה (השלמה – מצאת הכוכבים, כרגיל).
אמירת תהילים וחומש דחת »ת היום: רק לפני מנחה ואילך (השלמה – מצאת-הכוכבים, כרגיל).
לימוד הרמב »ם היום: רק במוצאי היום.
לימוד ענייני בית-הבחירה היום: אחרי חצות היום (השלמה – מצאת-הכוכבים).
עד חצות היום , אסור לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת. ואין מכינים צורכי סעודה. ואין יושבין על הספסל.
כתב הרבי נשיא דורנו: « לא ראיתי את כ »ק מו »ח אדמו »ר הולך לבית-החיים בתשעה באב ».
מנחה:
תפילת מנחה – בשעה מאוחרת יחסית.
‘אגרא דתעניתא’ (=דמי הסעודות שנחסכו בגלל התענית) – נותנים לצדקה לפני תפילת מנחה.
מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בברכה. קריאת-שמע (כדי לומר קריאת-שמע בתפילין, אומרים את כל שלוש הפרשיות). שיר-של-יום. אין כאלוקינו, וכל השיעורים (כולל: חת »ת. וענייני בית הבחירה) השייכים לשחרית. ואחר-כך סדר תפילת מנחה: וידבר. קטורת. אשרי. חצי קדיש. קוראים ‘ויחל’ לשלושה אנשים, והשלישי מפטיר ב »דרשו ה’ בהימצאו ». יהללו. חצי קדיש. שמונה-עשרה. אומרים ‘נחם’ בבונה ירושלים, ו’עננו’ (בתפילת לחש) ב’שומע תפילה’. שכח ‘נחם’ – אומרה בברכת ‘שמע קולנו’ אחר ‘עננו’, או ב’רצה’ קודם ‘ותחזינה’, או ב’מודים’ קודם ‘ועל כולם’, ואם שכח – אינו חוזר. שכח ‘עננו’ – יאמרנה (ללא חתימה) אחר ‘אלוקי נצור’ קודם ‘יהיו לרצון’.
בחזרת הש »ץ אומר ‘עננו’ בין גואל לרופא, ‘נחם’ בבונה ירושלים, « אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו… » (או נשיאת כפים – לנוהגים אותה בכל יום. ונוטלים תחילה ידיהם עד הפרק). קדיש תתקבל. עלינו. קדיש יתום (ופרקי המשניות דיארצייט או אבל, כרגיל – ראה לעיל ע »י ציון ).
לאחר מנחה, (קודם השקיעה) מניחים תפילין דרבנו-תם ואומרים קריאת-שמע, קדש, והיה כי יביאך, ושש זכירות.
סיום הצום באזור המרכז – בשעה : בערב.
מוצאי הצום: « כמדומה, שבליל מוצאי תשעה באב נוטלין את הידיים ג’ פעמים לסירוגין כמו נטילת ידיים שחרית, אבל בלא ברכה ». הנטילה – לפני קידוש לבנה. וכן נועלים הנעליים ורוחצים הפנים תחילה, ומקדשין את הלבנה.
יום שישי
י’ במנחם-אב
עדיין אין אוכלים בשר ואין שותים יין, וכל הדברים הנוהגים בתשעת הימים [כולל ברכת שהחיינו] אסורים עד חצות יום העשירי באב , אבל (בקביעות זו) מותר להסתפר ולכבס ולהתרחץ לכבוד השבת.
אולי יש לומר שבהוספה בלימוד (דט »ו באב) מתחילים כבר מתשעה באב ואילך.
יש לערוך ‘סיום’ גם במוצאי תשעה באב.
כתב הרבי: « על-פי מנהג ישראל, אשר תורה היא, לקדש הלבנה דווקא במוצאי תשעה באב… הרי הזמן גרמא לחדש ההתעוררות להחלטות טובות בכל ענייני תשובה והתורה ומצוותיה, שהן המבטלות סיבת הגלות… וכיוון שגדול כוח החלטות הנעשות בציבור – לקבלן בהתאסף רבים יחד בהתוועדות שמחה, שמחה באמירת דברי תורה, שהיא המשמחת לב ועיניים מאירה, ושמחה פורצת גדר והגבלה בלימוד התורה והידור בקיום מצוותיה, התוועדויות בפרט ביומין זכאין הסמוכין לט’ באב, ועל-כל פנים: בחמשה-עשר באב, ובשבת « שלו » שלאחריו, ובשבת שלאחריה, שבת מברכים דחודש אלול, חודש החשבון (והתשלומין) דימות שנה זו. ובשלוש פעמים הווי חזקה – חזקת תורה ומצוותיה ומתוך שמחה וטוב לבב תמיד כל הימים.
« אם יתעכב חס-ושלום משיח בימים הבאים, ימשיכו בעריכת ‘סיומים’ גם בימים שלאחרי זה, עד חמישה-עשר באב, ועד בכלל. ולקשר ה’סיום’ (ב’משפט’ – הלכה) גם עם נתינה לצדקה. ובמקום המתאים – לקשר את ה’סיום’ – « יומא טבא לרבנן » – גם עם סעודה והתוועדות.
« ויש לפרסם זאת בכל מקום האפשרי, הן במקומות שכבר קיימו זאת בימים שלפני-כן – שימשיכו בזה, ובתוספת חיות וחיזוק, ועל-אחת-כמה-וכמה במקומות שאליהם הפירסום לא הגיע – שיגיעו לשם ויפעלו לעשיית ‘סיומים’ גם שם, ולהוסיף ב’משפט’ וב’צדקה’ בכלל ».
הנוסעים למקומות שונים לאחר תשעה באב בכדי לדבר עם יהודים אודות יהדות בכלל ואודות תשעה באב בפרט – ייקחו עמם קופת-צדקה (במקום להאריך בדיבורים לעורר על נתינת הצדקה) שמזכירה ומעוררת אודות נתינת הצדקה בפועל. וכן ‘ייקחו’ עמהם דברי-תורה מעניינא דיומא שניתן לומר בעל-פה באותיות המתאימות לשומעים (ללא יצירת רושם שבאים לספר להם דבר שאינם יודעים, ועל-אחת-כמה-וכמה שאין באים לעוררם לתקן הנהגתם), בדרכי נועם ובדרכי שלום.
פעם אמר הרבי: « עניינים הטובים (דתורה ומצוות וכו’) שנעשו בשלושת השבועות – יש להמשיך בהם גם אחר תשעה באב, כדי לזרז הגאולה כו’. וגדול זכותו של חודש מנחם-אב, כזמן מסוגל (מזל אריה) לתוספת בעבודת ה' ».
בקריאת שמו »ת קוראין את עשרת הדברות ב’טעם התחתון’.
גם את הפסוק ‘שמע ישראל’ קוראים שנים מקרא (ואחד תרגום) כרגיל.
_______________________
ב »ה
לשכת הרבנות כפר חב »ד
קיצור הלכות תשעה באב ה’תש »פ
ערב תשעה באב
> אחר חצות היום לומדים רק עניינים הקשורים עם החורבן, בהלכה או באגדה. כגון: דברים הרעים שבירמיה ואיוב. מדרש איכה ופירושים על מגילת איכה וביניהם רשימות הצמח צדק על מגילת איכה. סוגיות הגמ’ בגיטין (נה,ב–נח,א,) בסנהדרין (צו-צז,) ובמועד קטן (פרק אלו מגלחין.) וכן הלכות תשעה באב.
> את שיעורי החת »ת מסיימים לכתחילה לפני חצות היום.
> את שיעור הרמב »ם מסיימים דווקא לפני חצות היום.
> אחרי חצות היום אסור לעסוק בעניינים המביאים לידי שמחה, אך מותר לעשות מלאכה (בכובד ראש.)
יולדת, מעוברת ומניקה
> יולדת בתוך שבעה ימים ללידתה, פטורה מלהתענות. יולדת בין שבעה ימים לשלושים יום ללידתה, תתחיל להתענות. אם תרגיש חולשה, תפסיק את הצום.
> מעוברת תתחיל להתענות. אם תרגיש חולשה יתירה תפסיק את הצום.
> מניקה תתחיל להתענות. אם תרגיש חולשה יתירה, או אם יהיה חשש שלא יהיה לה במה להאכיל את התינוק, תפסיק את הצום.
> בכהנ »ל, באם הדבר אפשרי, יש להשתדל לצום לפחות עד מנחה גדולה 13:22( שעון תל אביב.)
חולה בנגיף, ואדם החייב בידוד
חולה מאומת בנגיף, או הסובל מתסמיני הנגיף ולא אומת בבדיקה, פטורים מלהתענות.
>השוהה בבידוד עפ »י ההנחיות ואינו חולה מאומת ואינו סובל מתסמיני הנגיף, ואינו מקבוצת הסיכון, ומרגיש טוב – יצום כרגיל. אם חש חולשה יתירה יתייעץ עם הרב.
סעודה ראשונה ותפילת מנחה
>לפני תפילת מנחה אוכלים סעודה ראשונה. מותר לאכול בה כמה מיני תבשיל, אך אסור לאכול דברים של תענוג בערב תשעה באב.
>בתפילת מנחה לא אומרים תחנון.
סעודה מפסקת
>לקראת התחלת התענית אוכלים סעודה מפסקת.
>נוטלים ידיים ואוכלים פת.
>לא יישבו שלושה גברים יחד לאכול סעודה מפסקת, כדי שלא יתחייבו לברך ברכת המזון בזימון. אך גם אם ישבו ואכלו יחדיו, לא יזמנו.
>בזמן הסעודה המפסקת יושבים על כיסא נמוך משלושה טפחים (פחות מ24- ס »מ. ויש היושבים על כיסא נמוך רק בזמן אכילת הביצה באפר בסוף הסעודה.) >בגלל האבלות אסור לאכול בסעודה המפסקת שני מיני תבשיל. היות שהביצה שאוכלים בסוףהסעודה נחשבת תבשיל, אי אפשר לאכול בסעודה זו תבשיל נוסף. אך ניתן לאכול בה ירקות ופירות חיים ואפילו כמה מינים מהם.
>תבשיל הוא אוכל מבושל, צלוי או מעושן. אוכל אפוי אינו נקרא תבשיל ומותר לאכול ממנו כמה מינים בסעודה המפסקת.
>האיסור לאכול ב’ מיני תבשיל בסעודה המפסקת, הוא לילד מגיל 10 היודע להתאבל.
>בסיום הסעודה אוכלים ביצה קשה קרה טבולה באפר, ולאחמ »כ מברכים ברכת המזון.
>בערב ת »ב אחר חצות היום, אומרים « שיר המעלות » לפני ברכת המזון.
אכילה לאחר הסעודה המפסקת
>אחרי הסעודה, ולפני השקיעה, מנקים את השולחן ומדיחים את הכלים. אין לעשות זאת בלילה כדי לא להסיח את הדעת מן האבלות.
> אחרי הסעודה, ולפני השקיעה, מותר לאכול ולשתות. טוב להתנות בסעודה המפסקת בפה או בלב שאינו מקבל עליו את התענית עד השקיעה. > אסור לאכול לפני כניסת הצום דבר מתוק (על מנת שתישאר מתיקות בפה בתחילת הצום,) מפני שיהיה אסור לבלוע בצום את המתיקות.
איסורי תשעה באב
> התחלת התענית בשקיעת החמה, ואין צריך להוסיף על התענית מבעוד יום.
> משקיעת החמה, אסור: באכילה, בשתיה, ברחיצה, בסיכה, בנעילת נעלי עור, בלימוד תורה, בשאילת שלום, בעשיית מלאכה, ובתשה »מ.
> לפני השקיעה חולצים את נעלי העור ולובשים נעלי בד או גומי וכדו.’
> רחיצת הידיים מהשקיעה, רק עד קשרי האצבעות.
> לכתחילה יושבים על כיסא נמוך משלושה טפחים – כבר מהשקיעה. אישה מעוברת או אדם זקן וחלש, יכולים לשבת בתשעה באב גם על כיסא רגיל, מפני שאינם עושים זאת לתענוג. מניקה יכולה לשבת בזמן ההנקה על כיסא רגיל.
> בתשעה באב לובשים בגד עליון של חול.
ההכנות בבית הכנסת
> מסיטים את הפרוכת לצד ארון הקודש. נוהגים להסיר גם את הכיסוי שעל הבימה, וכן את הכיסוי שעל עמוד שליח הציבור.
> מכבים חלק מן האורות בבית הכנסת.
ערבית, איכה וקינות
> אבל המתפלל לפני העמוד, יכול להדליק ה’ נרות כרגיל (שהרי למנהגינו אין מקפידים להשאיר אור מינימלי בבית הכנסת בתשעה באב – כמנהג העולם, וכל שכן שיוכלו להדליק נרות אלו שאינם משמשים להאיר.)
> אחרי תפילת שמונה עשרה של ערבית אומרים קדיש תתקבל, איכה וקינות. אמירת איכה וקינות צ »ל בישיבה דווקא. אין לשבת על הקרקע ממש, כי אם בהפסק כלשהו. – קריאת מגילת איכה בנחת. בכל פרק המתחיל « איכה » יגביה את קולו יותר. פסוק « השיבנו » שבסיום המגילה אומר הקהל בקול רם יחד עם החזן.
> גם נשים שומעות או אומרות את מגילת איכה.
> לאחר הקינות אומרים « ואתה קדוש, » קדיש שלם בלא תתקבל, « עלינו לשבח, » קדיש יתום, משניות פ »ג ממסכת מועד קטן – בלא אמירת « רבי חנניא » וכו,’ קדיש דרבנן.
שאילת שלום בתשעה באב
כשחוזרים מבית הכנסת, הולכים בכובד ראש כאבלים, ולא בחבורה.
> בתשעה באב לא אומרים לילה טוב, בוקר טוב, שלום וכיו »ב. אדם שאינו מודע לזה ואומר שלום, עונים לו בשפה רפה ובכובד ראש. אם אפשר, יודיעו לו שהיום אסור בשאילת שלום. אך מותר לשאול אדם איך הוא מרגיש.
> בקריאת שמע שעל המיטה אין אומרים תחנון.
בוקר תשעה באב
> נטילת הידיים בבוקר תשעה באב, רק עד קשרי האצבעות.
> ניתן לנקות את העיניים וכו’ עם הלחלוחית שיש באצבעות מנטילת הידיים בבוקר. אם יש לכלוך בעיניים, בפנים או בידיים, ניתן לרחוץ את הלכלוך במעט מים.
> רחיצת הידיים ביציאה מבית הכיסא, או קודם התפילה, תהיה רק עד קשרי האצבעות.
> בברכות השחר אין מברכים « שעשה לי כל צרכי. »
תפילת שחרית, קריאת התורה, ואמירת הקינות
> האבלים יכולים להדליק ה’ נרות בעמוד התפילה כרגיל.
> בשחרית אין מניחים טלית ותפילין, ואין אוחזים את ציציות הטלית קטן ב »ברוך שאמר » ובקריאת שמע.
> סדר תפילת שחרית: מ »מה טובו » עד אחרי שמונה עשרה – כרגיל, ואין אומרים תחנון.
> הש »ץ אומר « עננו » בחזרת הש »ץ.
> אין נשיאת כפים בשחרית. גם הש »ץ לא יאמר « אלוקינו ואלוקי אבותינו. » ואם הש »ץ התחיל לומר « אלוקינו ואלוקי אבותינו » – יסיים. > אחרי חזרת הש »ץ אומר הש »ץ חצי קדיש, וקוראים בתורה פרשת « כי תוליד בנים. » השלישי הוא המפטיר. לכתחילה יש להעלות לתורה רק אדם שמתענה.
> אבל בתוך השבעה, יכול לעלות לתורה בתשעה באב (כמו שאר הקהל, שהרי לכולם אסור ללמוד תורה ואעפ »כ מותר להם לעלות לתורה בתשעה באב.)
> ניתן לעשות « מי שברך » בשחרית – רק עבור חולה.
> אדם שצריך לברך « הגומל » – יברך בקריאת התורה של מנחה. גם עליה לתורה של בר מצוה וברכת « ברוך שפטרני » – יהיו במנחה.
> בסיום הקריאה ולפני ההגבהה אומרים חצי קדיש (מנהג הרבי בשנת תשמ »ח.) המגביה את הס »ת יכול לשבת על כיסא רגיל בזמן הגלילה ואמירת ההפטרה.
>לאחר אמירת ההפטרה וברכותיה אומרים « יהללו, » מחזירים את הס »ת להיכל ואומרים קינות.
>את הקינות יש לומר בישיבה דווקא, אך אמירת הפיוט « אלי ציון » – בעמידה.
>אמירת הקינות בכובד ראש ומתוך צער על החורבן. אין להפסיק באמירת הקינות בדיבורים בעלמא.
>לאחר הקינות אומרים « אשרי, » « ובא לציון גואל » – ומדלגים פסוק « ואני זאת בריתי, » קדיש שלם בלא תתקבל, « עלינו לשבח, » קדיש יתום, משניות פ »ג דמועד קטן – ללא אמירת « רבי חנניא » וכו,’ קדיש דרבנן.
>למנהגינו, לאחר אמירת כל הקינות ביום, קוראים את מגילת איכה – ביחיד.
>גם המתפלל ביחידות צריך לומר קינות ואיכה.
>גם נשים צריכות לומר קינות, ותאמרנה לפחות את הקטעים העיקריים שבהם.
>יש לסיים את אמירת הקינות ומגילת איכה לפני חצות היום.
>את הספסלים בבית הכנסת ניתן לסדר רק לאחר חצות היום.
הלכות היום
>עד חצות היום יש לשבת על כיסא נמוך, הן בבית הכנסת והן בבית. לאחר חצות היום יושבים על כיסא רגיל.
>גם במשך המעת לעת של תשעה באב יש לערוך סיום מסכת (מועד קטן. או בענייני בית הבחירה – אחר חצות היום.) >גם בתשעה באב שאסור ללמוד תורה כרגיל מפני שהיא משמחת לב, והאיסור הוא עד צאת הכוכביםשל מוצאי הצום, מ »מ יש חיוב ללמוד תורה בכל רגע, אלא שהלימוד צ »ל בחלקי התורה המתאימים ליום זה. אדמו »ר הרש »ב היה לומד בתשעה באב מדרש איכה רבה, והסוגיא בגיטין (נה,ב-נח,א.)
>העושה מלאכה בתשעה באב לפני חצות היום, אינו רואה בה סימן ברכה. וירא שמים יחמיר בדבר גם לאחר חצות היום, כדי לא להסיח דעתו מן האבלות. אך מותר לפתוח חנות לממכר מוצרי מזון.
>אין להתעסק בתשעה באב בדברים המסיחים את הדעת מן האבלות.
>את סעודת מוצאי הצום מכינים רק אחרי חצות היום. >אחרי חצות היום מותר לרחוץ ירקות וכדומה במים לצורך סעודת מוצאי הצום, וכן מותר לרחוץ כליםמלוכלכים העומדים בכיור – למרות שהידיים נרטבות במים, כיון שאין כוונת הרחיצה לתענוג. עדיף ללבוש כפפות בזמן הרחיצה.
תכשיטים וקרמים
>נשים אינן עונדות תכשיטים בתשעה באב, אך יכולות לענוד טבעת שרגילות לענוד אותה תמיד.
>משום איסור סיכה, לא מורחים על הפנים וכו’ קרמים, משחות ושאר מוצרי קוסמטיקה.
אדם שהותר לו לאכול בתשעה באב
>מבוגר או ילד שהותר להם לאכול בתשעה באב, לא יאכלו מעדנים וכו,’ אלא רק אוכל המוכרח להם.
>האוכל לחם בתשעה באב (בהיתר,) יטול את ידיו כרגיל – עד הפרק – לפני אכילת הלחם. וכן יטול מים אחרונים. ויאמר « שיר המעלות » לפני ברכת המזון, ו »נחם » אחרי « הרחמן » בלי חתימת הברכה. >הזקוק לקחת תרופה בתשעה באב, עדיף שיבלע אותה בלי מים. אם הדבר קשה לו, יכול ליטול את התרופה עם מעט מים שנעשו מרים על ידי תה רגיל מרוכז בלי סוכר, או על ידי תבלין אחר.
סיום תפילת שחרית ותפילת מנחה
>מחזירים את פרוכת ארון הקודש למקומה.
>נותנים לצדקה אגרא דתעניתא (פדיון הסעודות שלא אכל היום, כדי להעלותם לקדושה.)>לובשים טלית ותפילין דרש »י בברכה, אומרים קריאת שמע, שיר של יום, « אין כאלוקינו, » « פיטוםהקטורת » וכו’ עד « ה’ יברך את עמו בשלום » (ואין אומרים כאן « עלינו לשבח,) » תהילים ושיעורי חומש ותניא. לימוד הרמב »ם רק לאחר סיום התענית בלילה.
>מדליקים נרות בעמוד התפילה לתפילת מנחה.
>מתפללים מנחה של תענית ציבור עם קריאת התורה. את חצי הקדיש שאחרי קריאת התורה אומרים רק לאחר הכנסת ספר התורה להיכל.
>אומרים « נחם » ו »עננו » בשמונה עשרה. אדם שאינו מתענה לא יאמר « עננו, » אך יאמר « נחם. »
>הש »ץ אומר « אלוקינו ואלוקי אבותינו » של ברכת כהנים.
>בסיוםתפילתמנחהאומריםהאבליםמשניותכלים ומקוואות כרגיל.
>אחרי תפילת מנחה מסירים תפילין דרש »י ומניחים תפילין דר »ת.
תפילת ערבית וקידוש לבנה
>סיום התענית בצאת הכוכבים.
>אחרי תפילת ערבית ולפני קידוש לבנה נוטלים את הידיים ג’ פעמים לסירוגין – על כל כף היד כמו בנט »י שחרית, וכן שוטפים את הפנים ואת הפה. אוכלים ושותים לפני קידוש לבנה.
> קידוש לבנה בנעליים רגילות ולא בנעלי הבד.
> לא רוקדים אחרי קידוש לבנה במוצאי תשעה באב.
אכילת בשר ויין, כיבוס, שמיעת כלי זמר וכו’
> אכילת בשר, שתיית יין, שמיעת כלי זמר, לבישת בגד חדש, אכילת פרי חדש וברכת שהחיינו, כיבוס בגדי חול, מותרים רק ביום ששי אחרי חצות היום.
> כיבוס בגדי השבת מותר מיום ששי בבוקר (אם א »א יהיה לכבס את בגדי השבת ביום ששי בבוקר, ניתן לכבסם במוצאי תשעה באב.) > תספורת מותרת מיום ששי בבוקר (אם לא יהיה לו היכן להסתפר ביום ששי, ניתן להסתפר במוצאי תשעה באב.)
> לומדים את שיעור הרמב »ם היומי.
> בקריאת שמע שעל המיטה אומרים תחנון. יהי רצון שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, ונזכה לראות תיכף ומיד ממש בביאת מנחם לציון.
par hassidout | 28 Juil, 2020 – 7 Av 5780 | ANNONCE |
Communiqué du Vaad Rabbanei Loubavitch de France
pour le 9 Av, en relation avec l’épidémie de Coronavirus.
Nous portons à l’attention de la communauté que:
- les personnes malades,
- les femmes qui sont dans les 30 jours après leur accouchement
- ainsi que les personnes âgées et faibles
sont dispensées du jeûne du 9 Av.
- Les personnes malades,
- les femmes qui sont dans les 30 jours après leur accouchement
- ainsi que les personnes âgées et faibles
n’ont pas à faire attention à consommer une quantité d’aliments inférieure à une mesure particulière. Il leur sera permis de manger normalement dès le matin du 9 Av. Toutefois, ils devront éviter tout aliment superflu (friandises, gâteaux, glaces etc.) et se contenteront de l’essentiel.
- Les malades atteints du Coronavirus peuvent, en cas de besoin, consommer de la viande jusqu’au 7 Av compris.
- Les malades atteints du Coronavirus peuvent, en cas de besoin, n’attendre qu’une heure pour consommer des mets lactés après de la viande.
- Les malades atteints du Coronavirus ainsi que les personnes soumises à un confinement qui leur est difficile à supporter sur le plan psychologique et n’ont aucun moyen d’apaiser cette souffrance, peuvent écouter de la musique.
- Une femme ou une jeune fille soumises à un confinement pendant lequel elles n’ont aucune occupation et souffrent de cette situation, peuvent faire de la couture jusqu’au 8 Av compris.
- Il est permis, de laver jusqu’au 9 Av, des vêtements portés par des malades atteints de coronavirus, pour les désinfecter si c’est une nécessité médicale ayant pour but d’éviter une recontamination ou la propagation du virus. De même, on pourra laver des masques jusqu’au 9 Av non compris.
- Une personne qui a été malade et affaiblie et n’est pas encore totalement guérie, ne jeûnera pas le 9 Av.
- Un malade atteint du coronavirus qui ne se sent pas bien, ne jeûnera pas le 9 Av.
- Une personne présentant l’un des symptômes caractéristiques du Coronavirus comme la toux, ou la perte du goût ou de l’odorat, ne jeûnera pas le 9 Av.
- Une personne souffrant de maux de tête ou de vertige, ne jeûnera pas le 9 Av.
- Une personne qui a du mal à assurer ses occupations habituelles ou qui a besoin d’être alité, ne jeûnera pas le 9 Av.
- Une personne ressentant un affaiblissement général, ne jeûnera pas le 9 Av.
- Une personne en bonne santé dont les analyses prouvent qu’il est infecté par le coronavirus ou une personne qui présente les symptômes de perte de goût ou d’odorat, devra commencer le jeûne mais dès qu’il sentira une faiblesse ou des maux de tête ou l’un des symptômes cités plus haut devra manger.
- Une personne soumise à un confinement et qui priera sans minyane le 9 Av, lira Méguilate Eikha, et ne récitera pas de bénédiction même s’il la lit dans une Méguila (parchemin) kashère. Les femmes n’ont pas l’habitude de lire ou d’écouter Méguilate Eikha.
Un minyane, composé de personnes atteintes du coronavirus, ne procédera à la lecture des passages de la Torah habituels du 9 Av, à Cha’harite et min’ha, qu’en présence d’au moins 6 personnes qui jeûnent. Dans le cas contraire, on lira seulement le matin le début de la sidra Vaét’hanane déjà lu lundi 6 Av.
Il est permis d’utiliser, le jour du 9 Av, un gel hydroalcoolique ou de l’eau savonneuse pour appliquer les règles sanitaires en relation avec l’épidémie de Coronavirus. On ne transgresse aucunement en cela, les interdictions de lavage ou d’onction relatives au 9 Av. Toutefois, on donnera la préférence au gel hydroalcoolique.
Plût à Hashem, que se réalise le verset des Psaumes (26, 6) : « je me lave les mains en état de pureté » pour aller à la rencontre du Mashia’h, se révélant avec la construction du troisième temple immédiatement dans les plus brefs délais !
Sources : Taanite 30, Tour et Shoulhane Aroukh 554 §9 et 15, Béour Halakha, ibid., § Sikha. Mishna Béroura, ibid. Admor Hazaken 613 §1 et 614 §1. Responsa Olate Yitshak Retsabi, Vol. 2, 139.
Rabbinat Loubavitch De France
- Rabbin Y. ZERBIB Dayan רב יעקב זרביב – דיין
- Rabbin L.I KAHN Dayan רב לוי יצחק הכהן –דיין
- Rabbin M.M. LALOUM Dayan רב מנחם מענדל ללום – דיין
- Rabbin N. LOEB רב נתנאל לייב
