בעת אמירת החסידות אצל אדמו’ר האמצעי שרר שקט מוחלט, למרות זאת היה מכריז: שא! שא!
אבא [הרש’ב] ראה בכך דבר שנעשה כדי להשקיט [=לרסן] נביעת המוחין [לאפשר הכרעה סופית], ובכך ביאר מאמר הזהר ‘סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך [=זקן דעתו מופלאה משום ששוקט ומיושב]’.
Lorsque l’Admour Haemtsahi commentait la ‘Hassidout, le silence régnait. Lui-même ponctuait ses explications de: «Chut, chut».
Mon père (le Rabbi Rachab) donna à ce propos l’explication suivante:
«Cette interjection lui permettait de calmer le flux de sa pensée».
C’est ainsi qu’il illustrait l’expression du Zohar (3, 128b): «le vieillard a l’esprit voilé, car il est calme et tranquille».