במנחה: קריאת שמע, שיר-של-יום, אין-כאלוקינו וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואח”כ סדר תפלת מנחה. אין מברכין “שעשה לי כל צרכי” עד למחר.

אאמו”ר [הרש”ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב “איכה-רבה” וסוגית רב יוחנן שבפרק “הניזקין”. בבוקר, אחר הקינות – שהיה אומרם כולם – היה אומר “איכה”. היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.

. A Min’ha: Chema Israël, Chir Chel Yom (Sidour p.76), Eïn Kelokenou (Sidour p.89) et tous les passages à étudier le matin.
. Ensuite: Min’ha, selon l’ordre habituel (Sidour p.96).
. On ne dit pas la bénédiction “Cheassa Li Kol Tsorki” (Sidour p.8) (Qui a satisfait tous mes besoins) jusqu’au lendemain matin.

Mon père (le Rabbi Rachab) étudiait chaque année, à Tichea Beav, le Midrach Ei’ha Rabba et le passage de Rabbi Yohanan, dans le chapitre Hanizakin de la Guemara (Guitin 55b et suivantes, qui décrit la destruction du Temple).
Le matin, après les Kinot, qu’il lisait intégralement, il récitait Ei’ha. Il était appelé à la Torah pour dire la Haftara, parfois à la fois à Cha’harit et à Min’ha.

Publicités
WhatsApp CONTACTEZ HASSIDOUT.ORG