משיעורי [התורה הקבועים של] אאמו »ר [הרש »ב]: בכל יום פרשה חומש עם פירש »י. אמירת תנ »ך בעל- פה: קאפ’ [=פרק] אחד מתורה וכן מנביאים וכן מכתובים. פרק אחד משניות, שיעור גמרא לעיוני ב’ דפים לשבוע, שיעור למיגרס [= ללא עיון והתעמקות מיוחדים] ד’ דפים ליום, שיעור בירושלמי. גם שיעור – לא בכל יום – בפוסקים. במשך השנה היה מסיים כל המדרש – רבה: לווה [=משאיר ‘חוב’] בסדרות הארוכות ופורע [=משלים החובות..] בקצרות.
Voici quelques unes des études que s’était fixée mon père (le Rabbi Rachab):
Chaque jour, il apprenait une Paracha du ‘Houmach avec le commentaire de Rachi.
Il récitait du Tana’h par coeur,
– un chapitre de Torah,
– un des Prophètes
– et un des Ecrits saints,
– puis un chapitre de Michna,
– une étude approfondie de la Guemara (deux feuilles par semaine),
– une étude du sens simple de la Guemara (trois pages par jour),
– une étude du Talmud de Jérusalem,
– une étude des Décisionnaires, laquelle toutefois n’était pas quotidienne.
– Durant l’année, il concluait l’ensemble du Midrach Rabbah, n’étudiant pas toute la Sidra lorsque celle-ci était longue, et rattrapant ce qu’il n’avait pu étudier, lorsque la Sidra était courte.