משיחת אאמו’ר [הרש’ב]: חטא בני אהרן היה ‘בקרבתם לפני ה’ וימותו’, רצוא בלי שוב. האמת היא שכאשר ‘נגשים לפני ה » צריך להיות בבחינת ‘תטהרו’ – נקי וזך. שיהיה ברור ביותר, ובצורה שינתן לכך ביטוי במעשה בפועל: ‘כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה ביותר’, ורצוא בלי שוב היא מיתה. ועל זה בא צווי ה’ אל משה (ויקרא טז,ב) שיאמר לאהרן – אותיות נראה, ובכוחות הנפש [‘ראיה’] הוא השכלה – לאמר: בשביל לבא אל הקדש גם מבית לפרוכת, שהוא לפני הצמצום, יש לדעת ש’על הארן’ – אותיות נראה, השכלה – נמצאת ‘כפורת’, הסתרה מכוונת, הוא ‘פני הכפורת’ – אשר על כך האזהרה: ‘ולא ימות’ – לא להסתפק ב’רצוא’ בלבד, ‘כי בענן אראה על הכפורת’ – תכליתו של הצמצום הראשון הוא הגילוי, כשהמבוא [=ההכנה] לזה הוא [בחינת] ה’ואל’ – ביטול עצמי; לקיים מה שהחסידות מדריכה, ולא מה שהשכל מדריך. או אז – ‘יבא אל הקודש’.
Voici un extrait d’un discours de mon père (le Rabbi Rachab):
«La faute des fils d’Aharon fut la suivante: ‘en s’approchant de D.ieu, ils moururent’. Ils connurent l’élévation sans réintégrer le monde. Car, pour se présenter devant D.ieu, il faut, au préalable, se purifier, être pur et clair. La proximité qui découle de cette démarche doit affecter l’action concrète. Car, plus on est haut, plus on est susceptible de descendre bas. S’élever sans réintégrer le monde conduit à la mort.
C’est à ce propos que fut donnée à Moché l’Injonction divine (Vaykra 16,2) de parler à Aharon. Aharon est l’anagramme de Niré, visible. Parmi les forces de l’âme, ce terme correspond donc à l’intellect.
Ainsi, Moché indiqua que, pour s’approcher du domaine sacré, ‘de l’intérieur de la tenture de l’Arche Sainte’, expression qui désigne le stade précédant, le Tsimtsoum, on doit savoir qu’au dessus du Aron (l’Arche Sainte), constitué des mêmes lettres que Niré, terme qui désigne l’intellect, se trouve un couvercle dont le but est de voiler. C’est là le sens de l’expression ‘la face cachée du couvercle ».
En conséquence, ‘il ne mourra pas’, on ne se contentera pas de la seule élévation sans réintégrer ensuite le monde. Car ‘c’est dans une nuée que J’apparaîtrai sur le couvercle de l’Arche Sainte’. Le but du premier Tsimtsoum est bien la révélation.
L’expression introduisant ce passage est ‘il n’entrera pas’, qui fait allusion à la soumission totale. Il faut appliquer ce que demande la ‘Hassidout et non ce que dicte la logique. Ainsi, ‘Il s’approchera du domaine sacré’.»