אין אומרים תחנון.

כשנגשו להדפיס חלק שני של ה’תורה אור’ – כבר נודע להחסידים, אשר ישנם הגהות וביאורים מה’צמח צדק’ על המאמרים. ויפצירו בהצ’צ אשר ידפיסם עם המאמרים, וימאן הצ’צ. ויחלום חלום אשר זקנו אדמו’ר הזקן בא לבקרו ומבקשו להדפיסם, מ’מ העלים הדבר, עד אשר גם שלשה מבניו חלמו החלום הזה ויספרו לאביהם, ואז הסכים להדפיס גם הגהותיו וביאוריו לחלק השני, ויקראו לו בשם ‘לקוטי תורה’

 

On ne dit pas Ta’hanoun

Lorsque l’on fut sur le point d’imprimer la seconde partie de Torah Or (voir 3 Chevat), les ‘Hassidim savaient déjà que le Tséma’h Tsédek avait rédigé des notes et des commentaires sur ces discours. On lui demanda donc de les imprimer dans le corps du livre, mais il refusa.

Par la suite, il rêva que son grand-père, l’Admour Hazaken, venait lui demander de les imprimer, mais il ne révéla ce rêve à personne. Puis, trois de ses fils firent le même rêve et vinrent le lui raconter. C’est alors qu’il accepta d’imprimer ses notes et ses commentaires sur la seconde partie du Torah Or, qui fut appelée Likouteï Torah.