עד י”ב בחודש – ועד בכלל – אין אומרים תחנון.

“זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי” [כשתזרוק מקל לאויר, הוא יפול תמיד ארצה “על עיקרו” – למקורו]. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה”עיקריה”, והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים ה’עיקריה’ מכוסה ונעלם בכמה לבושים. וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסויים ולקבוע לו זמני לימוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.

Jusqu’au 12 Sivan compris, on ne dit pas Ta’hanoun.

«Jette un javelot dans les airs, il retombera sur sa pointe».
Nos ancêtres, nos saints maîtres, ont légué un héritage sans limite aux premiers ‘Hassidim, afin que les fils de leurs fils et de leurs filles, en chaque génération, quels que soient le pays et l’entourage où ils se trouvent, puissent posséder cette “pointe”, c’est-à-dire dévoiler au profond de leur coeur leur source première.

Parfois, cette pointe est cachée par de nombreux vêtements. Celui qui désire la vie doit alors retirer ces voiles, se fixer un temps pour étudier la ‘Hassidout et baser son comportement sur les coutumes de la communauté ‘hassidique.

Les autres études quotidiennes – cliquez ici

Publicités
WhatsApp CONTACTEZ HASSIDOUT.ORG