Cours de Tanya Likoutei Amarim chapitre 42 - 3 avec le Rav Haim Mellul

וְעוֹד זֹאת יִזְכּוֹר, כִּי, כְּמוֹ שֶׁבְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עִיקַּר הַיִּרְאָה הִיא מִפְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ וְלֹא מִגּוּפוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיָּשֵׁן – אֵין שׁוּם יִרְאָה מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה, פְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ, אֵין נִרְאֶה לְעֵינֵי בָשָׂר, רַק בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל – עַל יְדֵי רְאִיַּית עֵינֵי בָשָׂר בְּגוּפוֹ וּלְבוּשָׁיו, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁחַיּוּתוֹ מְלוּבָּשׁ בְּתוֹכָם, וְאִם כֵּן, כָּכָה מַמָּשׁ יֵשׁ לוֹ לִירֹא אֶת ה׳, עַל יְדֵי רְאִיַּית עֵינֵי בָשָׂר בַּשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, אֲשֶׁר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְלוּבָּשׁ בָּהֶם לְהַחֲיוֹתָם.

הגהה
וְגַם נִרְאֶה בִּרְאִיַּית הָﬠַיִן, שֶׁהֵם בְּטֵלִים לְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָואָתָם כָּל יוֹם כְּלַפֵּי מַﬠֲרָב בִּשְׁקִיﬠָתָם, – כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ﬠַל פָּסוּק: ״וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים״ – שֶׁהַשְּׁכִינָה בַּמַּﬠֲרָב, וְנִמְצָא – הִילּוּכָם כָּל הַיּוֹם כְּלַפֵּי מַﬠֲרָב הוּא דֶּרֶךְ הִשְׁתַּחֲוָואָה וּבִיטּוּל. וְהִנֵּה, גַּם מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ מֵעוֹלָם, וְאֵינוֹ מַכִּירוֹ כְּלָל, אַף־ﬠַל־פִּי־כֵן כְּשֶּׁנִכְנָס לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְרוֹאֶה שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מִשְׁתַּחֲוִים לְאִישׁ אֶחָד – תִּפּוֹל ﬠָלָיו אֵימָה וָפַחַד:

וְאַף שֶׁהוּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בִּלְבוּשִׁים רַבִּים, הֲרֵי אֵין הֶבְדֵּל וְהֶפְרֵשׁ כְּלָל בְּיִרְאַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, בֵּין שֶׁהוּא עָרוֹם, וּבֵין שֶׁהוּא לָבוּשׁ לְבוּשׁ אֶחָד, וּבֵין שֶׁהוּא לָבוּשׁ בִּלְבוּשִׁים רַבִּים.

אֶלָּא הָעִיקָּר הוּא הַהֶרְגֵּל, לְהַרְגִּיל דַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ תָּמִיד, לִהְיוֹת קָבוּעַ בְּלִבּוֹ וּמוֹחוֹ תָּמִיד, אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, הַכֹּל הֵם לְבוּשִׁים הַחִיצוֹנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְעַל יְדֵי זֶה – יִזְכּוֹר תָּמִיד עַל פְּנִימִיּוּתָם וְחַיּוּתָם. וְזֶה נִכְלָל גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן ״אֱמוּנָה״, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְגִילוּת, שֶׁמַּרְגִּיל הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ אוּמָן הַמְאַמֵּן יָדָיו וְכוּ׳.

 וְגַם לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן תָּמִיד – לְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, ״קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם״, שֶׁהוּא כְּעִנְיַן ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר וְכוּ׳, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנִּיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וּמְיַיחֵד מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ וְכוּ׳, וַאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים וְכוּ׳, וְזֶהוּ עִנְיַן הַהִשְׁתַּחֲוָואוֹת שֶׁבִּתְפִלַּת י״ח, אַחַר קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּדִבּוּר בִּקְרִיאַת שְׁמַע, לַחֲזוֹר וּלְקַבֵּל בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, בְּמַעֲשֶׂה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר: