נשיאי חב’ד נהגו ‘להעביר’ [‘שנים מקרא ואחד תרגום’] פרשה או שתים ביום חמישי בערב, אור ליום שישי; ביום שישי אחר חצות היו שוב מתחילים להעביר את כל הסדרה מתחילתה עם ההפטורה; שבת בבוקר לפני התפילה נהגו שוב להעביר משביעי. כשחלו שתי הפטורות: את הפטורת הסדרה היו אומרים ביום שישי, והאחרת (של שבת-ראש-חודש, ‘מחר חודש’ וכו’ ) – בשבת.
החלומות הטובים בעניני תורה שמודיעים בחלום, באים על פי הרוב ע’י שקידה גדולה בתורה ביום. דכאשר עוסק בתורה בשקידה גדולה, או עוסק בעבודה שבלב ביגיעה עצומה, הנה כאשר בלילה נשמתו עולה למעלה ושואבת לה חיים מחיי דלעילא [=מהחיים העליונים] כמבואר בזהר – הנה אז מודיעים לו חידושי תורה בגליא שבתורה או בפנימיות התורה, איש איש כפי שקידת עבודתו בעבודת היום.
Les maîtres de ‘Habad avaient coutume de réviser une Paracha ou deux de la Sidra de la semaine, le jeudi soir. Le vendredi après-midi, ils recommençaient à le faire depuis son début et révisaient l’ensemble de la Sidra, avec la Haftara. Le Chabbat matin, avant la prière, ils la lisaient encore une fois, à partir du Chevii. Lorsqu’il y avait deux Haftarot, ils disaient celle de la Sidra le vendredi et l’autre (Chabbat Roch ‘Hodech, Chabbat veille de Roch ‘Hodech) pendant le Chabbat.
Il y a de bons rêves, au cours desquels on a la révélation de commentaires de la Torah. Ceux-ci résultent généralement de l’ardeur à l’étude pendant la journée. Car lorsque l’on apprend la Torah avec un effort soutenu, ou lorsque l’on sert D.ieu par son coeur (par la prière), avec une énorme concentration, on peut, pendant la nuit, lorsque l’âme connaît l’élévation et puise sa vitalité dans la Vie supérieure, comme l’explique le Zohar, recevoir de nouvelles explications de la partie législative de la Torah, ou de son enseignement ésotérique, en fonction de l’effort que l’on aura investi pendant la journée.