ליום כ’ג אדר א’
Les Rabbanim et les érudits de la Torah sont appelés ‘les yeux de la communauté’ et ‘les têtes du peuple d’Israël’. Lorsque la tête est en bonne santé, le corps l’est également.
ליום כ’ג אדר ב’
אאמו’ר [הרש’ב] אמר לרב אחד – בעל עבודה ומתמיד בלימודו: על רב לזכור בכל עת ובכל רגע כי תמיד הינו על הסף שבין מזכי הרבים לבין, ח’ו, מחטיאי הרבים; על הסף שבין עומק רום לבין עומק תחת – ועל הענינים ‘לנגוע’ בפנימיות נקודת הנפש ממש, כי בנפשו הוא.
Mon père (le Rabbi Rachab) dit à un Rav qui s’efforçait de servir D.ieu par sa prière et étudiait avec ardeur:
«Un Rav doit se rappeler à chaque instant, à chaque seconde qu’il se trouve en permanence à la limite entre ceux qui confèrent du mérite à la communauté et ceux qui la conduisent à la transgression, ce qu’à D.ieu ne plaise.
Il est à la frontière entre la plus haute élévation et la chute la plus vertigineuse. Chaque chose doit le toucher jusqu’au plus profond de son âme, car l’enjeu est, à proprement parler, sa propre existence.»