החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ’ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת [=קיפול] הטלית והתפילין היו אומרים שיעור תנ’ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ’ך.

 

Les ‘Hassidim, même les plus ordinaires, connaissaient parfaitement le Tana’h.

Ils avaient coutume, après avoir achevé la prière de Cha’harit, d’étudier la Michna.

Puis, en repliant leur Talith et leurs Tefilin, ils récitaient un passage du Tana’h, de sorte qu’ils le concluaient tous les trois mois.