ליום י’ט אדר א’
החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ’ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת [=קיפול] הטלית והתפילין היו אומרים שיעור תנ’ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ’ך.
Les ‘Hassidim, même les plus ordinaires, connaissaient parfaitement le Tana’h. Ils avaient coutume, après avoir achevé la prière de Cha’harit, d’étudier la Michna. Puis, en repliant leur Talith et leurs Tefilin, ils récitaient un passage du Tana’h, de sorte qu’ils le concluaient tous les trois mois.
ליום י’ט אדר ב’
ר’ משה מייזליש סיפר: הרבי (רבנו הזקן) לימדנו שה’אלף’ של חסידות הוא, לנצל את הטבע ל’עבודה’; וראשית העבודה היא ניצול טבע הכוחות, כמו למשל – הטבע של מוח שליט על הלב.
Rabbi Moché Maïzlich raconta:
«Le Rabbi (l’Admour Hazaken) nous a enseigné que l’Alef de la ‘Hassidout consiste à faire usage de sa nature et de ses sentiments pour le service de D.ieu. Le début de la avoda est d’employer les caractéristiques naturelles des forces de l’homme, par exemple la domination naturelle de l’esprit sur le cœur.
