Cours de « Aïn Beth » ch. 10 du Rabbi Rachab avec Yossef Itshak Périmon

יו »ד)
והגם דבאמת גם הכלים דאצי’ הן בבחי’ אצילות שה »ה אלקות ממש, מ »מ בחי’ האלקות דכלים אין זה בחי’ התפשטות אלק’ דהיינו התפשטות הארה מאוא »ס המאציל בבחי’ גילוי כו’, כ »א מה שבא בבחי’ הבדלה וריחוק כו’.
וכמו ניצוץ הנבדל מן האבוקה ה »ה מהות אש ממש שבא מעצם האבוקה, ומ »מ ה »ה נבדל מן האבוקה ואינו מאיר כמו להב האבוקה שמאיר כו’.
וכמו »כ בחי’ הכלים שהן אלקות ממש שנאצל מבחי’ עצמות אוא »ס מבחי’ כח הגבול שבו כו’, מ »מ ה »ז בא בבחי’ הבדלה מן העצם כו’, וכמ »ש הרקנטי בענין הע »ס דמאורו הגדול התנוצצו הכלים, דענין ההתנוצצות הוא שאין זה כמו אצי’ ממש שהוא ע »ד ויאצל מן הרוח שהיא הארה הקשורה במקורה כשלהבת הקשורה בגחלת כו’, משא »כ ענין ההתנוצצות הוא שבא בבחי’ הבדלה כו’, וי »ל דענין התנוצצות הוא כענין נפילת האותיות שע »י הכאת או »י ואו »ח כו’ כנ »ל.

וע »כ עם היותם אלקות ממש דעש »ז נק’ אצי’ כו’ (ובמ »א מבו’ די »ל שהן בבחי’ אצי’ שאינן באים בבחי’ שינוי המהות מכח הגבול שבא »ס שה »ה אלקות ממש, ולא כמו הברי’ שע »י ההתהוות בבחי’ אין ערוך היינו בבחי’ ריחוק הרי נעשו שלא בערך אלקות לגמרי שהן בבחי’ יש כו’, משא »כ בכלים דאצי’ הגם דהתהוותן בבחי’ אין ערוך מ »מ ה »ה אלקות ממש, והיינו דאין ערוך שלהם אינו בעצם מהותם כ »א מה שהתהוותם הוא באין ערוך היינו בבחי’ ריחוק, אבל בעצם מהותם הם כמו שרשן ומקורם שהן אלקות ממש כו’ (והחילוקים במדרי’ אלקות גופא אין זה בבחי’ אין ערוך כו’).

ועמ »ש בד »ה יו »ט של ר »ה, רס »ו, שהכלים דאצי’ אינם בבחי’ מהות אחר בעצם לגבי בחי’ הכלים דא »ק דהעדר המציאות שלהם שהם רק בחי’ שרש נשמות דגופו’ הוא רק מצד האור שמאיר שם בתוקף הגילוי כו’, והעיקר מה שהכלים הם באין ערוך לגמרי הוא לגבי הא »ס הבלי גבול כו’, וכן לגבי האור המאיר בהם שהוא הארת אוא »ס כו’ (וי »ל דכמו »כ הוא גם לגבי בחי’ כח הגבול כמו שהוא לפני הצמצום כו’, דהרי לפני הצמצום אינו שייך ענין המציאות כלל באיזה אופן שיהי’ כו’, וכמ »ש בדרוש הנ »ל בענין אותיות החקיקה דלפני הצמצום הוא כמו חקיק מעבר לעבר שהי’ בלוחה »ר שלא יש כלל מציאות אותיות כו’ והכלים שהן בבחי’ מציאות ה »ה באין ערוך לגבי מדרי’ זו גם בעצם מהותם כו’, אבל לגבי בחי’ הרשימו כמו שהוא לאחר הצמצום אין הכלים באין ערוך בעצם מהותם כ »א באופן התהוותם כו’).
ועמ »ש במ »א דאמיתית ענין אין ערוך הוא לך דוקא לגבי עצמות א »ס כו’), מ »מ ה »ה ג »כ בבחי’ יש מאין מפני שהן בחי’ גבול שאינן ערוך לגבי אוא »ס הבלי גבול כו’ והתהוותן הוא בדרך אין ערוך כו’, ויותר משאין ערוך עשי’ לגבי אצי’ כו’, דהרי הכלים דאצי’ נעשים נר »ן לבי »ע כו’, וכל מה שנתהווה בבי »ע הכל הוא מבחי’ הכלים דאצי’ דאיהו וגרמוהי חד לברוא כו’ דבחי’ איהו הוא למעלה מגדר הנבראים כו’, ובחי’ גרמוהי הוא מה שבבחי’ שייכות אל הנבראים כו’ (וכמ »ש במ »א דבחי’ איהו שמתייחד עם גרמוהי הוא בבחי’ בלי מספר ובחי’ גרמוהי הוא בבחי’ מספר, וגם הארת בחי’ איהו שע »י גרמוהי מבו’ שם די »ל שהוא בבחי’ מספר שז »ע שיעור קומה של יוצר בראשית כו’).
הרי שיש להם איזה ערך, אבל הכלים דאצי’ לגבי אוא »ס הן באין ערוך לגמרי כו’.

קיצור. והגם שהכלים הן ג »כ אצי’, הנה זהו בבחי’ התנוצצות (ע’ דרוש שיטת הרמ »ר פ »ג) כמו הניצוץ שהוא אותו המהות ונבדל כו’, ולכן לגבי מקורם בא »ק ואותיות הרשימו אחר הצמצום אינו בבחי’ שינוי המהות, ולגבי אוא »ס הבל »ג וגם לגבי הרשימו לפני הצמצום ה »ה באין ערוך כו’. ויותר משאין ערוך כו’.