Maamar Patah Eliyaou 5715 chap 10-12
Rav Menahem Altabe Maamar Série : Maamarim
Partager sur WhatsApp Lire l'article
יו"ד) וישלומר, שעד"ז הוא בכללות הענין דדעת תחתון, שיש בו שני אופנים. שהדיעה שלמטה יש הוא לפי שלגבי דרגא זו המטה מצד עצמו הוא מציאות (והביטול שלו הוא רק ביטול היש). ושהדיעה שלמטה יש הוא בכדי שיהי' גילוי הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ. ומהחילוקים בין שני האופנים הוא, דבאופן הא' שהמטה מצד עצמו הוא מציאות, דעת תחתון ודעת עליון הם שתי דיעות הפכיים בעצם מהותם. דדעת תחתון הוא שהמטה הוא יש ודעת עליון הוא שהמטה הוא אין. ובאופן הב' שהדיעה שלמטה יש הוא בכדי שיהי' גילוי הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ, ההפכיות דשתי הדיעות הוא רק בהציור שלהם, אבל בעצם מהותם הם ענין אחד. דענינם של שתי הדיעות הוא גילוי הענינים שבאוא"ס, אלא שדעת עליון הוא הגילוי דלמטה עד אין תכלית, ודעת תחתון הוא הגילוי דלמעלה עד אין קץ.
יא) וזהושגם דעת תחתון הוא אמת ואעפ"כ צריך להיות החיבור דדעת תחתון עם דעת עליון (ראה לעיל סעיף ד), כי ענין האמת דדעת תחתון הוא מפני שענינו (בפנימיות) הוא הגילוי דלמעלה עד אין קץ, וענין זה שבו מתגלה ע"י החיבור שלו עם דעת עליון.
ועד"זהוא בענין הנהגת הטבע, דהגם שגם הנהגת הטבע הוא זה שאנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' לאנהגא בהון עלמין, מ"מ השלימות דהנהגת הטבע הוא כשנמשך בו הגילוי שלמעלה מהטבע, כי עי"ז דוקא מתגלה שהענין דלאנהגא בהון עלמין שרשו הוא מבחינת אנת.
יב) והנהזה שנתבאר לעיל (סעיף יו"ד) דכשנרגש בב' הדיעות (דדעת עליון ודעת תחתון) שענינם הוא לגלות הענינים שבאוא"ס (שהוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית) שתי הדיעות הם ענין אחד, הוא בכללות. אבל בפרטיות, גם הענינים דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית (כמו שהם באוא"ס46) הם שני ענינים. ועפ"ז, בכדי שיהי' החיבור דדעת תחתון עם דעת עליון, ועד"ז החיבור דטבע עם למעלה מהטבע, הוא ע"י גילוי העצם שלמעלה משניהם. ויש לומר, דזהו מ"ש בהמאמר47 שהמשכת הגילוי שלמעלה מהטבע בטבע הוא ע"י ההמשכה מבחינת אנת הוא חד, אף שהגילוי דלמעלה מהטבע הוא גם ע"י המשכת בחינת אנת הוא עילאה, כי הענין דלמעלה מהטבע שמצד אנת הוא עילאה, למעלה מהשתלשלות, אינו נמשך בהטבע (השתלשלות), והמשכת הגילוי דלמעלה מהטבע בהטבע הוא ע"י המשכת בחינת אנת הוא חד. וזהו גם הטעם על זה שצריך להיות החיבור דשני הענינים דטבע ולמעלה מהטבע, כי כל אחד משני הענינים שרשו הוא באור א"ס, וע"י החיבור דשני הענינים הוא המשכת העצמות. היינו, שעי"ז יש האפשרות (גם מצד העולם) שע"י עבודה תהי' בעולם המשכת גילוי העצמות, ועי"ז נשלמת הכוונה דבריאת העולם (הטבע) דנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים
יא) וזהושגם דעת תחתון הוא אמת ואעפ"כ צריך להיות החיבור דדעת תחתון עם דעת עליון (ראה לעיל סעיף ד), כי ענין האמת דדעת תחתון הוא מפני שענינו (בפנימיות) הוא הגילוי דלמעלה עד אין קץ, וענין זה שבו מתגלה ע"י החיבור שלו עם דעת עליון.
ועד"זהוא בענין הנהגת הטבע, דהגם שגם הנהגת הטבע הוא זה שאנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' לאנהגא בהון עלמין, מ"מ השלימות דהנהגת הטבע הוא כשנמשך בו הגילוי שלמעלה מהטבע, כי עי"ז דוקא מתגלה שהענין דלאנהגא בהון עלמין שרשו הוא מבחינת אנת.
יב) והנהזה שנתבאר לעיל (סעיף יו"ד) דכשנרגש בב' הדיעות (דדעת עליון ודעת תחתון) שענינם הוא לגלות הענינים שבאוא"ס (שהוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית) שתי הדיעות הם ענין אחד, הוא בכללות. אבל בפרטיות, גם הענינים דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית (כמו שהם באוא"ס46) הם שני ענינים. ועפ"ז, בכדי שיהי' החיבור דדעת תחתון עם דעת עליון, ועד"ז החיבור דטבע עם למעלה מהטבע, הוא ע"י גילוי העצם שלמעלה משניהם. ויש לומר, דזהו מ"ש בהמאמר47 שהמשכת הגילוי שלמעלה מהטבע בטבע הוא ע"י ההמשכה מבחינת אנת הוא חד, אף שהגילוי דלמעלה מהטבע הוא גם ע"י המשכת בחינת אנת הוא עילאה, כי הענין דלמעלה מהטבע שמצד אנת הוא עילאה, למעלה מהשתלשלות, אינו נמשך בהטבע (השתלשלות), והמשכת הגילוי דלמעלה מהטבע בהטבע הוא ע"י המשכת בחינת אנת הוא חד. וזהו גם הטעם על זה שצריך להיות החיבור דשני הענינים דטבע ולמעלה מהטבע, כי כל אחד משני הענינים שרשו הוא באור א"ס, וע"י החיבור דשני הענינים הוא המשכת העצמות. היינו, שעי"ז יש האפשרות (גם מצד העולם) שע"י עבודה תהי' בעולם המשכת גילוי העצמות, ועי"ז נשלמת הכוונה דבריאת העולם (הטבע) דנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים
