Trois lumières! Mémalé, sovev et Atsmout o.e.s. מאמר כי ישאלך תשל"ח 2/5
Rav Menahem Altabe Maamar Paracha Bo Pessa'h Série : BoSérie : Maamarim
Partager sur WhatsApp Lire l'article
Maamar ki ychaleha 5738 paragraphe 4
2e partie
1er cours
https://youtu.be/8nTMtCCdPRs
2e cours
https://youtu.be/7-YXLgxufF4
3e cours
https://youtu.be/ARxK7afduIw
4e cours
https://youtu.be/sYztaHK5dZs
5e cours
https://youtu.be/yFOPo_rPC0g
ויובןזה בהקדים מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה22 (שאמרו בחג הפסח הראשון בבואו לארצות הברית ע"מ לדור) בהדיוק שבשאלת הבן חכם כתיב אתכם, דבזה שאומר אתכם (ולא אותנו) הוא דומה לכאורה להבן רשע. ומוסיף בהמאמר, דהגם שהבן חכם אומר ה' אלקינו, שהוא מכניס עצמו בכלל ישראל ומקבל עליו עול מלכות שמים, הרי זהו בנוגע להעיקר23, אבל בנוגע לפרטי הענינים דעדות חוקים ומשפטים, הוא אומר אתכם. דמלשון המאמר משמע שהדיוק בזה שאומר אתכם הוא לא רק שצריך ביאור למה אומר אתכם, אלא גם בזה שאומר אתכם ולא אותנו, שעי"ז יש מקום לטעות דזה שאומר אלקינו ומכניס עצמו בכלל, הוא רק בנוגע להעיקר (קבלת עול מלכות שמים), אבל בנוגע לפרטי הענינים דעדות וחוקים ומשפטים הוא מוציא את עצמו מהכלל.
וישלומר הביאור בזה, דבמצוות שני ענינים. זה שהמצוות הם ציווי השם, דענין זה הוא בכל המצוות בשוה, וזה שהמצוות נחלקות בג' סוגים דעדות חוקים ומשפטים. ושני ענינים אלה הם גם בקיום המצוות. דבכוונת המצוות, שני ענינים24. כוונה כללית - לקיים ציווי השם, דכוונה זו היא בכל המצוות בשוה. וכוונה פרטית - קיום המצוה מפני שהיא עדות (אות וזכרון) על איזה ענין, או מפני שהיא חוקה וגזירה25, או מפני שמחוייבת גם מצד השכל. ושאלת הבן חכם מה העדות והחוקים והמשפטים היא, דכיון שכל המצוות הם ציווי השם, מה נוגע הענין דעדות חוקים ומשפטים. ולכן מדייק בהמאמר דגם לאחרי שאומר אלקינו יש מקום לטעות שבנוגע לפרטי הענינים דעדות חוקים ומשפטים הוא מוציא ח"ו את עצמו מהכלל. ובכדי לשלול טעות זו הול"ל אותנו
2e partie
1er cours
https://youtu.be/8nTMtCCdPRs
2e cours
https://youtu.be/7-YXLgxufF4
3e cours
https://youtu.be/ARxK7afduIw
4e cours
https://youtu.be/sYztaHK5dZs
5e cours
https://youtu.be/yFOPo_rPC0g
ויובןזה בהקדים מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה22 (שאמרו בחג הפסח הראשון בבואו לארצות הברית ע"מ לדור) בהדיוק שבשאלת הבן חכם כתיב אתכם, דבזה שאומר אתכם (ולא אותנו) הוא דומה לכאורה להבן רשע. ומוסיף בהמאמר, דהגם שהבן חכם אומר ה' אלקינו, שהוא מכניס עצמו בכלל ישראל ומקבל עליו עול מלכות שמים, הרי זהו בנוגע להעיקר23, אבל בנוגע לפרטי הענינים דעדות חוקים ומשפטים, הוא אומר אתכם. דמלשון המאמר משמע שהדיוק בזה שאומר אתכם הוא לא רק שצריך ביאור למה אומר אתכם, אלא גם בזה שאומר אתכם ולא אותנו, שעי"ז יש מקום לטעות דזה שאומר אלקינו ומכניס עצמו בכלל, הוא רק בנוגע להעיקר (קבלת עול מלכות שמים), אבל בנוגע לפרטי הענינים דעדות וחוקים ומשפטים הוא מוציא את עצמו מהכלל.
וישלומר הביאור בזה, דבמצוות שני ענינים. זה שהמצוות הם ציווי השם, דענין זה הוא בכל המצוות בשוה, וזה שהמצוות נחלקות בג' סוגים דעדות חוקים ומשפטים. ושני ענינים אלה הם גם בקיום המצוות. דבכוונת המצוות, שני ענינים24. כוונה כללית - לקיים ציווי השם, דכוונה זו היא בכל המצוות בשוה. וכוונה פרטית - קיום המצוה מפני שהיא עדות (אות וזכרון) על איזה ענין, או מפני שהיא חוקה וגזירה25, או מפני שמחוייבת גם מצד השכל. ושאלת הבן חכם מה העדות והחוקים והמשפטים היא, דכיון שכל המצוות הם ציווי השם, מה נוגע הענין דעדות חוקים ומשפטים. ולכן מדייק בהמאמר דגם לאחרי שאומר אלקינו יש מקום לטעות שבנוגע לפרטי הענינים דעדות חוקים ומשפטים הוא מוציא ח"ו את עצמו מהכלל. ובכדי לשלול טעות זו הול"ל אותנו