Rambam Introduction 2e partie + Hassidout

כב כל אלו החכמים הנזכרים, הם גדולי הדורות--מהם ראשי ישיבות, ומהם ראשי גלייות, ומהם מסנהדרי גדולה. ועימהם בכל דור ודור, אלפים ורבבות ששמעו מהם ועימהם.

כג רבינא ורב אשי, הם סוף חכמי התלמוד; ורב אשי הוא שחיבר התלמוד הבבלי בארץ שנער, אחר שחיבר רבי יוחנן התלמוד הירושלמי בכמו מאה שנה.

כד ועניין שני התלמודין--הוא פירוש דברי המשנה וביאור עמוקותיה, ודברים שנתחדשו בכל בית דין ובית דין מימות רבנו הקדוש ועד חיבור התלמוד. ומשני התלמודין, ומן התוספתא, ומספרא ומספרי, ומן התוספתות--מכולם יתבאר האסור והמותר, והטמא והטהור, והחייב והפטור, והכשר והפסול, כמו שהעתיקו איש מפי איש מפי משה מסיניי.

כה גם יתבאר מהם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור, לעשות סייג לתורה, כמו ששמעו ממשה בפירוש "ושמרתם את משמרתי" (ויקרא יח,ל), שאמר עשו משמרת למשמרתי.

כו וכן יתבאר מהם המנהגות והתקנות שהתקינו או שנהגו בכל דור ודור, כמו שראו בית דין של אותו הדור, לפי שאסור לסור מהם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר אשר יגידו לך--ימין ושמאל" (ראה דברים יז,יא).

כז וכן משפטים ודינין פלאיים שלא קיבלו אותן ממשה, ודנו בהן בית דין הגדול של אותו הדור במידות שהתורה נדרשת בהן, ופסקו אותן הזקנים, וגמרו שהדין כך הוא. הכול חיבר רב אשי בתלמוד, מימות משה ועד ימיו.

כח וחיברו חכמי משנה חיבורין אחרים, לפרש דברי התורה: רבי הושעיה תלמידו של רבנו הקדוש, חיבר ביאור ספר בראשית. ורבי ישמעאל פירש מאלה שמות עד סוף התורה, והוא הנקרא מכילתא; וכן רבי עקיבה חיבר מכילתא. וחכמים אחרים אחריהם חיברו מדרשות. והכול חובר קודם התלמוד הבבלי.

כט נמצא רבינא ורב אשי וחבריהם, סוף גדולי חכמי ישראל המעתיקים תורה שבעל פה, ושגזרו גזירות והתקינו תקנות והנהיגו מנהגות ופשטו גזירותם ותקנותם ומנהגותם בכל ישראל, בכל מקומות מושבותיהם.

ל ואחר בית דינו של רב אשי, שחיבר התלמוד בימי בנו וגמרו, נתפזרו ישראל בכל הארצות פיזור יתר, והגיעו לקצוות ולאיים הרחוקים; ורבתה קטטה בעולם, ונשתבשו הדרכים בגייסות. ונתמעט תלמוד תורה, ולא נתכנסו ישראל ללמוד בישיבותיהם אלפים ורבבות כמו שהיו מקודם.