https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3051277/jewish/-.htm

 

והביאור בזה, ע »פ הידוע דזה שאתערותא דלתתא מעוררת וממשכת אתערותא דלעילא [גם האתעדל »ע שבבחינת אדם העליון, אצילות], הוא לא ע »פ טעם ושכל, דכיון שנברא הוא באין ערוך לגבי בורא, הרי ע »פ שכל אין מקום שעבודת הנבראים תעורר (תפעול שינוי) בהענינים דלמעלה, אלא לפי שכן עלה במחשבה הקדומה דא »ק [שלפני האצילות] שע »י עבודת הנבראים תהי’ התעוררות והמשכת הענינים דאצילות.

ומזה מובן במכש »כ בהענין דמים הפנים לפנים, דזה שע »י העלאת מ »ן דבחינת פנים, ע »ס דאצילות, נעשה אתערותא דלעילא בבחינת מים העליונים, בהפשיטות דאוא »ס שלמעלה מבחינת אדם, הוא לפי שכן עלה ברצונו ית’, בעצמות אוא »ס שלמעלה גם מבחינת מים.

ויש לומר, דע »י שעלה ברצונו ית’ שע »י העלאת מ »ן דבחינת פנים (ע »ס דאצילות) תהי’ ההמשכה מבחינת מים העליונים, עי »ז, נעשה להם שייכות לבחינת הפנים שממשיכים אותם, בדוגמת מים כפשוטם, שהם והפנים (שמסתכלים בהם) הם באותו הסוג. ולכן, האתעדל »ע בבחינת המים שע »י העלאת מ »ן דהספירות הוא (לא רק התעוררות שתהי’ המשכת אוא »ס בספירות, אלא גם) שבהפשיטות דאוא »ס עצמו נעשה ענין הספירות, ע »ס הגנוזות, בדוגמת מים כפשוטם, שנראית בהם עצמם הפנים המסתכלת בהם.