אאמו’ר [הרש’ב] אמר: קריאת שמע שעל המטה היא, בזעיר אנפין [=בצורה מזערית], כהווידוי שבטרם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז עוזבים לגמרי את היריד, תם המסחר של ‘היום לעשותם’, ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה עדיין נמצאים בעצומו של היריד, ועוד אפשר לפעול.

Mon père (le Rabbi Rachab) dit:
«Le Chema Israël récité avant de se coucher est, en miniature, comparable à la confession qui précède le départ de l’âme de ce monde. Mais, dans ce dernier cas, on quitte le ‘marché’ de façon définitive et la transaction ‘pour l’accomplir aujourd’hui’ parvient à son terme.
A l’inverse, lorsqu’on dit le Chema Israël, chaque nuit, on se trouve encore au centre du ‘marché’ et l’on peut donc encore agir et accomplir.»

%d blogueurs aiment cette page :