Torah Or de l’Admour Hazaken – Parachat Terouma 5780 Par le Rav Hai Barkats

מי יתנך כאח לי וגו’. זהו בקשת כנס »י להקב »ה על זמן הגלות שבזמן שבהמ »ק הי’ קיים נקראו ישראל אחים למקום כמ »ש למען אחי ורעי כו’ וכתיב אח »כ למען בית ה’ אלקינו כלומר אימתי נק’ אחים בזמן שבהמ »ק קיים ולפיכך מבקשת עכשיו מי יתנך כאח לי כו’.

והענין דהנה בכרובים שהיו בבהמ »ק כתיב ופניהם איש אל אחיו. והנה כתיב ועשית שנים כרובים כו’ כרוב א’ מקצה מזה כו’.

וענין הכרובים יובן ע »פ מ »ש רז »ל (חגיגה י »ג ב) היינו פני כרוב היינו פני אדם אפי רברבי ואפי זוטרי.

דהנה כתיב ועל דמות הכסא דמו’ כמראה אדם וצ »ל שהרי אין לו דמות הגוף.

אך הענין שהתורה נק’ אדם כמ »ש זאת התורה אדם וכתיב וזאת תורת האדם. והפי’ הוא כי הנה ארז »ל כל התורה כולה שמותיו של הקב »ה ובזהר נק’ הע »ס רזא דשמא קדישא.

והענין שהוא עד »מ כמו שם האדם שנק’ אברהם או יעקב עד »מ הרי אין זה נוגע למהותו ועצמותו שעצמותו ומהותו של האדם הוא השכל ומדות שלו שהן שייכים בו גם כשהוא בפ »ע משא »כ שמו אינו צריך לו כשהוא לעצמו ואינו אלא בחי’ חיצוניות שלו שעי »ז פונה לקוראו בשמו.

כך לגבי א »ס ב »ה אפי’ הח »ע ואצ »ל המדות עליונות אינן ערך כלל למהותו ועצמותו ית’ שמהו »ע ית’ מרומם ומתנשא מגדר בחי’ חכמה והתהוות ע »ס נק’ רזא דשמא קדישא שהוא רק בחי’ הארה בעלמא שאינו נוגע להעצמות.

והנה כתיב הוי »ה בחכ’ היינו שגילוי הארה זו שהוא בחי’ שם הוי’ כמ »ש אני הוי »ה הוא שמי הוא בבחי’ חכמה וע »י החכמה נמשך אא »ס ב »ה בכל הט »ס וכמ »ש הטעם בתני’ (פל »ה בהג »ה) ולכן נק’ החכ’ אדם ונק’ אדם הראשון ובזהר נק’ אדם קדמאה כי ראשית חכמה כתי’ (וכמש »ל פ’ יתרו בד »ה להבין ענין האבות)

כי הוא כמו עד »מ בהתפשטו’ והמשכת אור וחיות מהנשמה בגוף שגילוי כללות החיות הנמשך מהנשמה מאיר ומתלבש במוחין שבראש וע »י המוחין נמשך אח »כ הארה לכל אבר כפי מזגו ותכונתו השייך לו וכמבואר בתני’ (פנ »א) נמצא המוחין הם כללות החיות של האדם כך הוא עד »מ למעלה שגילוי כללות האור מא »ס ב »ה נמשך ומתלבש בחכמה וע »י החכמה נמשך ומתלבש האור בכל הט »ס (ומזה יובן מש »ל פ’ יתרו בד »ה זכור דאיהו וחיוהי חד קאי על התלבשות אא »ס בבחי’ חכמה משא »כ התלבשותן במדות נק’ איהו וגרמוהי חד)

וע »כ אורייתא דמחכמה נפקת נק’ אדם (ועמ »ש על הזהר ר »פ תולדות (קל »ד ב)

ובספר הדרת מלך (דע »ט ב’) ורמ »ח מ »ע הם רמ »ח האברים ושס »ה ל »ת שס »ה גידים וגדול תלמוד שמביא לידי מעש’ כי מהמוחין נמשך האור לכל אבר כנ »ל) וזהו אורייתא מתקשראה בקוב »ה.

והנה בחי’ אדם זה נק’ אדם הגדול ואפי רברבי כי חכ’ עלאה הוא בחי’ א »ס וכמ »ש ולתבונתו אין חקר שהוא היודע והוא הדעה כו’ (ועיין בר »ח פ »א