נוהגין בנוסח ‘עלינו’ לומר: « שהם משתחוים להבל ולריק », – וגם בתפילת מוסף דר »ה אומרים כן – ומדייקים שלא לומר « ומתפללים כו' ». הרקיקה היא אחר האמירה. טעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה.
Nous avons coutume de dire, dans la prière « Aleïnou » (Sidour p.84): “ils se prosternent devant des idoles vaines et inutiles”. Cette phrase apparaît également dans la prière du Moussaf de Roch Hachana et de Yom Kippour. Nous ne disons pas, en revanche, “et ils prient…” (selon le texte d’autres versions).
Après avoir dit ces mots, on crache. La raison en est la suivante. La parole stimule la salive et l’on ne désire pas tirer profit de celle-ci.
