ליום כ »ט אדר א’

מברכים ר »ח אדר שני, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.

באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה – להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים – « ויחל נח גו' », ועץ הדעת [מקור החטאים] – גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.

ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה -הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא « לחיים ולברכה » – אותיות לב-רכה. אמר על זה ה »צמח צדק »: זאת יכול לאמר חסיד, שהתפלל ועסק בעבודת ה’ שלושים שנה.

29 Adar 1
Pour répondre au souhait de Le’haïm, il existe deux versions:
1. « Le’haïm Tovim Oulechalom », pour une bonne vie et pour la paix.
La raison de cette bénédiction est la suivante. Lorsque la Torah relate, pour la première fois, que quelqu’un but du vin, elle indique qu’il en résulta des conséquences négatives, ainsi qu’il est dit (Beréchit 9, 20) «et Noa’h commença» (qui se traduit aussi: et Noa’h se corromput, se dégrada). De plus, l’arbre de la connaissance était une vigne. C’est la raison pour laquelle on souhaite que ce vin soit « pour une bonne vie ».
2. Le Maguid de Mezeritch répondait « Le’haïm Velivra’ha », pour la vie et pour la bénédiction. Une fois, lors d’un Farbrenguen, l’Admour Hazaken répondit « Le’haïm Velivra’ha ». A l’issue de ce Farbrenguen, les ‘Hassidim analysèrent cette formulation, qu’ils entendaient alors pour la première fois. L’un d’entre eux proposa: «lorsque le vin entre, le secret sort», (Erouvin 65a). Appliqué au service de D.ieu, cela correspond à la révélation des sentiments. Pour l’obtenir, une bénédiction est nécessaire. On dit donc « Le’haïm Velivra’ha ». Ce dernier mot se lit également « Lev Raka », un coeur tendre.
Le Tséma’h Tsédek fit, à ce propos, le commentaire suivant. Une telle interprétation ne peut être donnée que par un ‘Hassid qui a prié et servi D.ieu pendant trente ans.


ליום ל’ אדר א’,

אאמו »ר [הרש »ב] אמר: חסיד יוצר « סביבה ». במקרה ולא – עליו לפשפש בכליו, מה מצבו האישי. ועבודה זו כשלעצמה, שאינו יוצר « סביבה: – צריכה לשבור את רוחו כקיסם, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בכלל בעולם ?

30 Adar 1
Mon père (le Rabbi Rachab) dit:
«Un ‘Hassid doit créer un environnement autour de lui. S’il ne le fait pas, il lui faut inspecter méticuleusement son bagage et se demander ce qu’il en est pour son propre compte. De fait, son incapacité de créer un entourage autour de lui doit le briser comme une brindille. Il doit s’interroger: «que fais-je dans ce monde?».


ליום כ »ט אדר ב’

באחת ההתוועדויות אמר אאמו »ר [הרש »ב]: הקב »ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, וישראל צריכים להפוך את ה »יש » ל »אין »; את הגשמיות לרוחניות. העבודה שבהפיכת הגשמיות לרוחניות ואת הגשמי לעשות כלי לרוחניות – זוהי חובת גברא. בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.

29 Adar 2
Dans un Farbrenguen, mon père (le Rabbi Rachab) dit:
«D.ieu créa le monde et toutes les créatures matérielles à partir du néant.
Les Juifs, par contre, doivent transformer la matière en néant, en faire du spirituel. Transmuter la matière en esprit, faire qu’elle soit un réceptacle pour la Divinité est une obligation qui incombe à tous. Chacun en particulier y est astreint.»