משיחת אאמו »ר [הרש »ב]: חסידות תובעת « ורחץ את בשרו במים ולבשם ». כלומר: השכלת החסידות בהכרח שתרחוץ הבשר, ותשטוף את ה »את בשרו » – את הטפל לבשרו, כל ההרגלים שהבשר מרגיל – ואז אפשר ללבוש בגדי קודש.

מחשבת ודבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה – « בגדי קודש הם »: אלו בגדים שניתנו מן הקודש, אך את ה »ורחץ במים את בשרו » – יש לעשות באופן עצמאי.

לבושי הנפש ניתנים מלמעלה, אך רחיצת הטפל שנוצר מהבשריות, ולהפוך את הבשר לבשר קודש – זהו רק בכח עצמו, וזאת תובעת החסידות, ועל-כך מסר רבנו הגדול [אדמוה »ז] את נפשו: הוא פתח את צנור מסירות הנפש על עבודת ה’ בתפילה, להיות קשורים לעצמות אין סוף, חסידות מציבה חסיד פנים אל פנים עם עצמות אין סוף.

 

Voici un extrait d’un discours de mon père (le Rabbi Rachab):
«La ‘Hassidout demande l’application du verset « il rincera sa chair dans l’eau et se vêtira (de vêtements sacerdotaux) ». Ainsi, la compréhension de la ‘Hassidout doit rincer la chair et ce qui lui est inhérente, toutes les habitudes qu’elles génèrent. C’est alors seulement que l’on peut se revêtir des vêtements sacerdotaux.

Penser à la ‘Hassidout, en parler, adopter les comportements des ‘Hassidim, méditer avant la prière, sont des « vêtements sacerdotaux », appartenant à la Sainteté. Par contre, « rincer sa chair dans l’eau » n’est possible qu’au prix d’un effort personnel.

Les vêtements de l’âme sont donnés d’en haut à chacun. Par contre, rincer ce qui est inhérent à la nature du corps, conduire sa chair à la Sainteté ne peut être réalisé que par l’effort de l’homme.
C’est là ce que demande la ‘Hassidout. Notre grand maître, l’Admour Hazaken fit don de lui-même pour que s’accomplisse cet idéal. Il ouvrit la voie de l’abnégation totale pour le service de D.ieu par la prière, pour se lier à l’Essence de D.ieu. La ‘Hassidout place le ‘Hassid face à face avec l’Essence divine.»