WHATSAPP : 00972 587 358 770 [email protected]

אין אומרים תחנון.

רושם אאמו »ר [הרש »ב]: מעלת טו באב על כל טו בחודש [זמן הארת הירח במילואו], שזהו רק השלימות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחי’ מקבל [מהשמש],

אבל בטו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב..

וזהו [שמנו חז »ל בין מעלותיו של יום ט »ו אב שבו] « תשש כחה של חמה »:

עכו »ם מונים לחמה בישא, ובט »ו תשש כו’

במכל-שכן מזמן הבית שהיו נכנאים לשלמה,

כ »ש לעתיד, [שנאמר:] « ונהרו אליו », בבחי’ ביטול לגמרי, ו »את רוח הטומאה אעביר כו' », ומעין זה בטו באב תשש כו’.

. On ne dit pas le Ta’hanoun.

Mon père (le Rabbi Rachab) nota:
«La supériorité du 15 Av par rapport aux autres 15 du mois est la suivante: de manière générale, cette date marque la pleine lune, c’est-à-dire le plus haut dévoilement. Néanmoins, cet astre ne fait que recevoir la lumière.

Par contre, durant le 15 Av, cette lumière se révèle de manière fixe car l’ascension est à la mesure de la grande chute de Tichea Beav.

C’est le sens de l’expression «la force du soleil est affaiblie» (à partir du 15 Av, par rapport à son intensité pendant l’été).  Les idolâtres basent leur calendrier sur « le soleil du mal » qui commence a s’affaiblir.

Il en fut ainsi à l’époque du Temple, lorsque toutes les nations étaient soumises au roi Chlomo.

Combien plus en sera-t-il ainsi dans le monde futur, lorsque les nations «seront attirées vers Lui», parvenant à une soumission totale, lorsque «Je retirerai l’esprit d’impureté de la terre».

Un avant goût de tout ceci peut être perçu pendant le 15 Av, lorsqu’est affaiblie la force du soleil.

WhatsApp CONTACTEZ-NOUS PAR WHATSAPP