Guemara Bra’hot 7A – Rav Menahem Altabé

 

אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי:
מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל?
שֶׁנֶּאֱמַר:
« וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי ».
תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר, אֵלָּא « תְּפִלָּתִי »,
מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל.
מַאי מְצַלֵּי?
אֲמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוּבְיָה אֲמַר רַב:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי,
וְיִגּוֹלוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי,
וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת רַחֲמִים,
וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

תַּנְיָא:
אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע:
פַּעַם אַחַת, נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי וְלִפְנִים,
וְרָאִיתִי אַכְתְּרִיאֵל יָהּ יי צְבָאוֹת,
שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וְאָמַר לִי:
יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי!
אָמַרְתִּי לוֹ:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ,
וְיִגּוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ,
וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים,
וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ.
וְקָא מַשְׁמַע לַן שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ.

וַאֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי:
מִנַּיִן שֶׁאֵין מְרַצִּין לוֹ לָאָדָם בְּשָׁעַת כַּעֲסוֹ?
דִּכְתִיב:
« פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ ».
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה:
הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, וְאַנִּיחַ לָךְ.
וּמִי אִיכָּא רִתְחָא קַמֵּיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא?
אִין, דְּתַנְיָא:
וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם.
וְכַמָּה זַעֲמוֹ?
רֶגַע.
וְכַמָּה רֶגַע?
אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת רִבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים,
וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמֹנֶה בְּשָׁעָה,
וְזוֹ הִיא רֶגַע.
וְאֵין כָּל בִּרְיָה יְכֹלָה לְכַוֵּן אוֹתָהּ שָׁעָה,
חוּץ מִבִּלְעָם הָרָשָׁע, דִּכְתִיב בֵּיהּ:
« וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן ».
הָשָׁתָא דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע, דַּעַת עֶלְיוֹן הֲוָה יָדַע?
אֵלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּן אוֹתָהּ שָׁעָה
שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּהּ,
וְהַיְנוּ דַּאֲמַר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל:
« עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,
וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל,
לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יי ».
מַאי « לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יי »?
אֲמַר רִבִּי אֶלְעָזָר:
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל:
דְּעוּ כַּמָּה צְדָקוֹת עָשִׂיתִי עִמָּכֶם,
שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי בִּימֵי בִּלְעָם הָרָשָׁע.
שֶׁאִלְמָלֵי כָּעַסְתִּי,
לֹא נִשְׁתַּיַּר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט.
וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בִּלְעָם לְבָלָק:
« מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם יי »,
מְלַמֵּד שֶׁכָּל אוֹתָן הַיָּמִים לֹא זָעַם.
וְכַמָּה זַעֲמוֹ? רֶגַע.
וְכַמָּה רֶגַע?
אָמַר רִבִּי אַבִּין וְאִיתֵימָא רִבִּי אַבִּינָא:
רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ.

וּמְנָא לַן דְּרֶגַע רְתַח?
שֶׁנֶּאֱמַר:
« כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ ».
וְאִי בָעֵית, אֵימָא מֵהָכָא:
« חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם ».

וְאֵימַת רָתַח?
אֲמַר אַבַּיֵי:
בְּהָנָךְ תְּלָת שָׁעֵי קַמַּיְתָּא,
כִּי חִוָּרָא כַּרְבַּלְתָּא דְּתַרְנְגוֹלָא וְקָאֵי אַחַד כַּרְעָא.
כָּל שַׁעְתָּא וְשַׁעֲתָא נַמֵי קָאֵי הָכִי!
כָּל שַׁעְתָּא, אִית בֵּיהּ שֻׁרְיָקֵי סוּמָקֵי,
בְּהָהִיא שַׁעְתָּא, לֵית בֵּיהּ שֻׁרְיָקֵי סוּמָקֵי.

הַהוּא מִינָא דַּהֲוָה בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי,
הֲוָה קָא מְצַעַר לֵיהּ טוּבָא בִּקְרָאֵי.
יוֹמָא חַד, שְׁקַל תַּרְנְגוֹלָא,
וְאוֹקְמֵיהּ בֵּין כַּרְעֵי דְּעַרְסָא וְעַיֵּן בֵּיהּ.
סְבַר, כִּי מָטְיָא הַהִיא שַׁעְתָּא, אַלְטְיֵיהּ.
כִּי מְטַיָא הַהִיא שַׁעְתָּא, נָיֵים.
אֲמַר, שְׁמַע מִנַּהּ לָאו אֹרַח אַרְעָא לְמֶעֱבַד הָכִי,
« וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו » כְּתִיב,
וּכְתִיב:
« גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב ».

תְּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר:
בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת,
וְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב מַנִּיחִים כִּתְרֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם
וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה,
מִיָּד כּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וַאֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי:
טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם
יוֹתֵר מִכַּמָּה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
« וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם,
וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא, וְאָמְרָה:
אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן,
כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה ».
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר:
יוֹתֵר מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:
« תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה ».

וַאֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי:
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְנָתַן לוֹ:
בִּקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל,
וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ »;
בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם,
וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« וְנִפְלֵינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם »;
בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ ».
אָמַר לְפָנָיו:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם,
מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ צַדִּיק וְרָע לוֹ,
יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע וְרָע לוֹ?
אָמַר לוֹ:
מֹשֶׁה, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק;
צַדִּיק וְרָע לוֹ, צַדִּיק בֶּן רָשָׁע;
רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע בֶּן צַדִּיק;
רָשָׁע וְרָע לוֹ, רָשָׁע בֶּן רָשָׁע.

אֲמַר מָר:
צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק;
צַדִּיק וְרָע לוֹ, צַדִּיק בֶּן רָשָׁע.
אִינִי? וְהָא כְתִיב:
« פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים »,
וּכְתִיב:
« וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת »!
וְרָמִינַן קְרָאֵי אַהֲדָדֵי וּמְשַׁנִּינַן:
לָא קַשְׁיָא,
הָא כְּשֶׁאוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם,
הָא כְּשֶׁאֵין אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם.
אֵלָּא הָכִי קָא אָמַר לֵיהּ:
צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק גָּמוּר;
צַדִּיק וְרָע לוֹ, צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר;
רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר;
רָשָׁע וְרָע לוֹ רָשָׁע גָּמוּר.
וּפְלִיגָא דְּרִבִּי מֵאִיר, דַּאֲמַר רִבִּי מֵאִיר:
שְׁתַּיִם נָתְנוּ לוֹ וְאַחַת לֹא נָתְנוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחוֹן »,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן,
« וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם »,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הָגוּן,
« וַיֹּאמֶר: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי ».

תְּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה:
כְּשֶׁרָצִיתִי, לֹא רָצִיתָ,
עַכְשָׁו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֵינִי רוֹצֶה.
וּפְלִיגָא דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֲמַר רִבִּי יוֹנָתָן,
דַּאֲמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֲמַר רִבִּי יוֹנָתָן:
בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ:
בִּשְׂכַר « וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו », זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים;
בִּשְׂכַר « כִּי יָרֵא », זָכָה לְ »וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו »;
בִּשְׂכַר « מֵהַבִּיט », זָכָה לְ »וּתְמוּנַת יי יַבִּיט ».

« וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי ».
אֲמַר רַב חַנָּא בַּר בִּזְנָא אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן חַסִּידָא:
מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין.

וַאֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רִבִּי יוֹסֵי:
כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה,
אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, לֹא חָזַר בּוֹ.
מְנָא לַן?
מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם,
וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם ».
אַף עַל גַּב דִּבְעָא מֹשֶׁה רַחֲמֵי עֲלַהּ דְּמִלְּתָא וּבַטְּלַהּ,
אֲפִלּוּ הָכִי, אוֹקְמַהּ בְּזַרְעֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר:
« בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר ».
« וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָרֹאשׁ,
וְלֹא הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים,
וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה ».
וְתָנֵי רַב יוֹסֵף:
לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא.
אָתְיָא רְבִיָּה רְבִיָּה,
כְּתִיב הָכָא: « רָבוּ לְמָעְלָה »,
וּכְתִיב הָתָם: « וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ »